אתגר החינוך
ישיבת אמית נחשון היא ישיבה הטרוגנית, אשר קולטת מגוון תלמידים.
אנו מאמינים בשילוב ובמגוון, וחושבים שטוב לתלמיד ללמוד עם תלמידים שונים ממנו, כיוון שכך מועצמים גם התלמידים ה'חזקים' וגם התלמידים ה'חלשים'. אולם השילוב הזה אינו פשוט כלל, ופערים קיימים על רקע תורני, לימודי, סוציו-אקונומי וכו'.
האתגר הוא כיצד לייצר היכרות שלמה עם הנער בהיבטים שלא באים לידי ביטוי בבית הספר, כך שהוא יוכל לממש את הפוטנציאל שלו ולהרגיש שייך.
הצורך להכיר את התלמידים בהיבטים שלא באים לידי ביטוי בבית הספר וההזדמנות למצוא מקומות חדשים להביא את הכישורים לידי ביטוי במגוון דרכים.
מיפוי תחומי עניין של תלמידים והצעת מבחר קורסים המעניקים העשרה ופיתוח מנהיגות.
הקורסים יוצרים מרחב פעילות יוצא דופן, המאפשר חיבור בין תלמידים שלא יכלו להתחבר זה לזה דרך למידה בלבד. הקורסים הם חלק מרכזי מההווי הבית ספרי, ומנוהלים על ידי צוות המחנכים של שכבות ט'-י'.
מטרת המהלך
בניית פרמטרים למיפוי מדויק של תלמידי השכבה בנושאים שאינם לימודיים: תחביבים, יכולות וכישורים נוספים.
מהו המתכון המדויק להפעלת הכלי?
שאלון המיפוי לנערים כלל את ההתייחסויות הבאות:
- נתנו לך שלוש שעות פנויות – מה היית עושה בהן?
- מהם התחומים (שאינם לימודיים) בהם היית רוצה להתפתח?
- מהם הכישורים שרכשת במהלך השנים האחרונות?
מה עבד טוב בשימוש בכלי? אילו שינויים ראיתם?
קיבלנו תמונה ארגונית ברורה לגבי תחומי העניין של הנערים.
מה יכול להוות אתגר? למה חשוב לשים לב?
על מנת שלא להכביד על המערכות, חשוב להשתמש בפלטפורמות ובסדירויות קיימות, ולהוסיף בהן נדבך נוסף. לדוגמה, במהלך ישיבות פדגוגיות על הפרט, לסמן את תחומי עניין של כל נער.
משימת המיפוי מתקיימת בשלב שבו עדיין אין תמונה ברורה של היום שאחרי פיצוח האתגר, ועל כן צריך לשים לב ולרתום לצוות רק את המאמינים בדרך.
מטרת המהלך
הכנסת מענים רבים שהרשות מפעילה ולא מנצלת, לתוך בית הספר. כך גם בית הספר וגם הרשות מרוויחים, והנער בקצה הוא המרוויח הגדול.
שלבי ההפעלה
שלב א' | יש לצאת למיפוי שטח כדי ללמוד על המענים הקיימים בקהילה.
למשל: פעילות של תנועות הנוער, עמותות שמפעילות תוכניות לנוער כדוגמת "אחריי", "יוניסטרים", מנהיגות עסקית ועוד, פעילות רכזי נוער יישוביים/שכונתיים ועוד.
שלב ב' | לאחר מיפוי המענים, יש לחפש את הערך ששיתוף פעולה עם בית הספר יכול להביא לכל מענה.
קיום פגישות עם דרגי השטח של בית הספר ושל נותן המענה לצורך:
- גיבוש חלום משותף של הטרוגניות בעשייה
- הנגשת הערך ששיתוף פעולה עם בית הספר יכול להביא
- החלטה על שגרות עבודה משותפות
מה עבד טוב בשימוש בכלי? אילו שינויים ראיתם?
העובדה שייצרנו מעין 'קואליציית מחנכים', מרחיבה את תפיסת בית הספר אצל הנער ומעניקה לו מענים שיוצאים מתוך הצורך שלו.
מה יכול להוות אתגר? למה חשוב לשים לב?
כמו בכל שיתוף פעולה, סוגיית הזהות היא הסוגיה המרכזית. חשוב מאוד לשמור על זהות המדריך שמגיע מטעם המענה (למשל מתנועת הנוער) כדי לקיים פעילות 'במתקני בית הספר'. צריך לזכור ולהזכיר, שוב ושוב, את הערך של שיתוף הפעולה, ולחבר את כל הגורמים שבחרו לשתף פעולה סביב האינטרס הערכי.
***
אהבתם? אולי יעניין אתכם גם: מישהו לרוץ איתו – חיזוק כישורי התלמיד/ה באמצעות שפת האימון, אתר פרקטיקות להוראה איכותית