כרטיס תיירות חינוכית
נכנסתם ליער ואתם עומדים לעבור בין שני עצים כשלפתע אתם שומעים מרחוק: "תיזהרו, בין שני העצים האלה יש לבה מסוכנת". הילדים משחקים בין העצים, היער מזין את דמיונם ומשמש כבמה לעולמם הפנימי. הם משחקים באין מפריע. יכולים להעסיק את עצמם שעות. ללא צעצוע, ללא משחק, ללא ספר, ללא מבוגר. רק הם והמרחב הטבעי.
אם לא תשמעו את המבוגרים בביקורכם – הם יראו זאת כהצלחה אדירה. תפקידם ביער ובטבע הוא להיות בלתי מורגשים, המחנך הוא "רועה שאינו נראה".
לא תמיד קל ביער. המרחב הטבעי מזמן אתגרים – מזג אוויר מורכב, הליכה על משטחים לא מיושרים, חיות, קולות, לכלוך… אבל הוא מזמן גם מפגש בלתי אמצעי עם העולם והמון הזדמנויות מיוחדות ללמידה.
הילדים נמצאים בחורשה יום יום, כך שהם יכולים להבחין בשינויים שקורים סביבם, כתוצאה מעונות השנה, מהשימוש שעושה האדם, מבעלי חיים ועוד. הם יבחינו בדברים שאורח אולי לא יראה והחורשה עבורם היא בית.
כאן הגננים שואלים שאלות ולא נותנים תשובות – ונשאיר לכם לגלות למה?
למה שקורה כרגע יש משמעות אדירה בהפנמה. כשנשארים פתוחים לשינויים שקורים סביבנו ומסכימים לשנות את התכנית איתה באנו כצוות חינוכי, קורים פלאים!
המשחק החופשי הינו, מרחב למידה אינסופי. זמן למשחק חופשי הוא קדוש בעינינו ובו הזדמנויות ייחודיות ללמידה משמעותית בכל התחומים. התמודדות עם שעמום, פתרון ריב, הצטרפות למשחק, אסרטיביות, ויתור, וויסות, שיתוף פעולה ועוד ועוד. הילדים מייצרים משחק מתוך עולמם הפנימי עם מינימום משחקים שאנחנו מביאים כעוגן.
הגננים שואלים שאלות ולא נותנים תשובות – דרך שאילת שאלות נכונה, הילד נשאר פעיל וער ויכול לחקור את המרחב שהוא פוגש ולקבל את התשובות מתוכו או מקבוצת השווים בהתאם לשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. אנחנו מאמינים שמתן תשובה לשאלה סוגר עליה את הגולל ולא מותיר מקום לסקרנות נוספת. כשמשאירים את השאלה פתוחה, ומחפשים יחד את התשובה – כל גילוי מעלה אינספור שאלות חדשות ואפשרויות החקירה בלתי נגמרות. תחושת הפליאה יכולה לשאוב ילדים שמתקשים לשבת חמש דקות למסע של שעות שבו הם דרוכים, מרוכזים, פעילים ונלהבים לעוד.
האש, המים, האוויר והאדמה – שימוש באלמנטים כראי לנפש וערוץ לריפויה. לאלמנטים הטבעיים כוחות שפועלים עלינו. אנו נעזרים בהם כדי לעזור לילדים לווסת את עצמם. כשילד או ילדה נראים אבודים (מנותקים מהקרקע) נציע להם למשל לעבוד בבוץ כדי להתקרקע. כשילד.ה סוער.ת ולא אסוף נכוון אותו.ה לעשייה שממקדת את האש הסוערת בו.ה: חץ וקשת, מדורה אישית וכדומה.
סיפור סיפורים – מלאכה עתיקת יומין. הדימויים בסיפור מחברים את הילדים אל עצמם ויחד עם הריחוק שהסיפור מאפשר מחלחלים לנפשם בצורה עמוקה ומשמעותית. דרך סיפורים שאנו כותבים או ממציאים לאירוע שקרה בגן אנחנו מעבירים מסרים חינוכיים, מייצרים שיח ותרבות גנית.
שיח רגשי וחיבור לגוף ולסביבה – הגננים מהווים מודל לשיח פתוח וחיבור לעצמם ולמרחב ומעודדים שיח בין הילדים ועם הצוות. בכל הזדמנות, נחבר את הילדים אל תחושות הגוף שלהם כדי שילמדו לזהות בעצמם איך הם מרגישים ומה הם צריכים. צרכים פיזיים כגון: צמא, רעב, קור, חום, צרכים. צרכים רגשיים כגון: כעס, געגוע, פחד, שמחה, התרגשות, חוסר שקט. אחרי שהילדים מה הם מרגישים ומה הם צריכים אנחנו לומדים יחד איתם מה יעזור לענות על הצורך שעלה כשהמסר הוא שכל ילד.ה יודע.ת מה יכול לעזור לו.ה. אנחנו מתעקשים לעצור ולברר יחד איתו.ה מה יעזור כדי להציע להם בפעם הבאה שירגישו כך. השיח המשותף מתמלל לילד.ה את החיפוש ועוזר לו.ה להצליח לעשות זאת לבד בהמשך הדרך.
סרטונים: