מה
במגמה?
במגמה?
לקרוא מעט, לדעת הרבה.
הלקט נכתב ע"י צוות המכון לחקר עתידים בחינוך, אגף מו״פ, משרד החינוך
לקט חודשי #1 - יוני 2022
RESEARCH
מאמר מחקרי
"ללמד את העתיד" באמצעות חינוך מדעי
האם וכיצד הוראת מדעים יכולה לתרום לפיתוח מיומנות של חיזוי וניהול אי-וודאות בעתיד?
צעירים מתמודדים עם עתיד בלתי צפוי ועבר שאינו מספק רמזים המאפשרים לפרש את העולם המורכב והמשתנה סביב. הדבר משליך על עתיד החברה האנושית, מאחר וההווה מתמקד בניצול הרגע, החוויה היא של אובדן תקווה והתחושה היא של מרחק עצום בין המעשים לבין המקומות, האירועים והמוסדות המשפיעים על התוכניות והעתיד של הצעירים.
אובדן התקווה הגובר מתייחס במיוחד לשינויי אקלים, נושא שבו חינוך מדעי ממלא תפקיד מכריע. לכן, חוקרים בחנו 3 שאלות:
- האם הוראת מדעים עשויה לתרום לפיתוח מיומנות לניהול אי ודאות (רציונלית ורגשית)? אם כן, איך?
- כיצד יכולה הוראת מדעים לספק לתלמידים הזדמנויות לחוות את ההווה כחוויה של הבנת העולם, יצירת הגיון ובנייה עצמית?
- כיצד הוראת מדעים יכולה לטפח ולפתח דיאלוג עם העבר כדי לפרש את ההווה?
בניסוי שהתקיים בבי"ס תיכון באיטליה (כיתה י"ב), פותחה יחידת לימוד על שינוי האקלים, שהתבססה על כישורי ניהול פרויקטים לצד תפיסות של חקר עתידים. התלמידים שעבדו בצוותים ו"שיחקו" בתפקיד קובעי מדיניות, יזמים, חוקרים וכו', גילו בתום התהליך, כי העתיד עבורם הפך להיות מבלתי נתפס ומרוחק, לזמין, קשור וניתן לייחוס. לדעת המחברים, ההישג העיקרי היה הקניית כישורי "בניית פיגומי-עתיד" (future-scaffolding skills), קרי, יכולת לארגן ידע בהווה, לדמיין עתידים אפשריים ולנוע באופן דינמי הלוך-ושוב בין הזמנים.
טכנולוגיה
דיפ-פייק ועתיד הדמוקרטיה
סרטים שהוכנו בעזרת "זיוף עמוק" (דיפ פייק) עלולים לפגוע באנשים אמיתיים שכביכול מופיעים בהם, ואפילו לגרום למלחמות בין מדינות. לא פלא שארה"ב והאיחוד האירופי הכירו בדיפ פייק כאיום חמור על הדמוקרטיה. ה"דיפ פייק" יכול לפגוע ביכולת העיתונות לחשוף עובדות קריטיות, החיונית לקיום הדמוקרטיה ומכניס אותנו לעולם בו אין טעם להבדיל בין אמת לשקר.
בדו"ח של המכון למחקרי ביטחון לאומי תיארה ד"ר לירן ענתבי מחקר שבחן דרכים להיערך לדיפ-פייק הבא, מתקפה שעשויה לערער את מוסדות השלטון. ד"ר ענתבי: "כיום, המערכות הקלאסיות של פוליטיקה, משפט ויחסים בינלאומיים, פועלות עדיין בקצבים שהיו מקובלים במאה ה-19. הטכנולוגיה מתפתחת בקצב הרבה יותר מהיר, ולכן הפער בין האיום ליכולת להתמודד הולך וגדל." לדבריה, הדיפ-פייק מאפשר לתמרן די בקלות התנהגות של חברות, למשל "בדרכים שגורמות לאנשים לצאת לרחובות, להבעיר צמיגים, לחסום דרכים ראשיות ולדרוס שוטרים."
כלכלה
פרדוקס הגמישות
בעולם העבודה המשתנה עולה הדרישה ל"גמישות" בשעות עבודה ובמיקום העובד. עובדים רבים מדרגים גמישות בראש סולם העדיפויות, מעל שכר.
אבל הסוציולוגית Chung בספרה "פרדוקס הגמישות" מזהירה שציפיות חברתיות גורמת ל"רודפי גמישות" דווקא להרחיב את יום העבודה.
עבודה גמישה מקדמת לכאורה איזון "בית-עבודה" ושוויון בין המינים. בפועל, העובדים בשעות גמישות לרוב עובדים קשה יותר ונוטים לחשוב על עבודה בעתות הפנאי. בגרמניה רשמו עובדי שעות גמישות ארבע שעות עבודה נוספות בשבוע בהשוואה לעובדי שעות קבועות, ואימהות ביצעו יותר עבודה ללא שכר מאשר מקבילותיהן במשרד.
מותה של מדינת הרווחה, עליית התחרותיות וצמצום הביטחון הכלכלי, קידמו את ההנחה שרק מי שעסוק מאוד בעבודה הוא בעל ערך, ואת התיאוריה "ניצול תשוקה/להט" (passion exploitation), קרי, התשוקה לעבודה הגורמת לנו לנצל את עצמנו, ומאפשרת לאחרים לנצל אותנו.
הספר נכתב לפני הקורונה, אך התעצמות המגמה לאור המגיפה לא צמצמה הטיות נגד אימהות עובדות או בעלי מוגבלויות, והחשש הוא ששעות עבודה גמישות יגבירו את ההטיה. לכן, האופן בו מיישמים עבודה היברידית הוא קריטי, ועבודה גמישה תהיה אפקטיבית בתנאי שישתנו ההשקפות בקשר לעבודה, איזון בית-עבודה ותפקידי המגדרים.
חינוך
תפקיד הבינה המלאכותית בעתיד החינוך
כדי לנצל את הפוטנציאל של בינה מלאכותית, צריך להתמקד בחשיפה מוקדמת של תלמידים לבינה מלאכותית ולשימוש בה בכיתה. תלמידים רבים כבר משתמשים ב-AI דרך רשתות חברתיות, ולכן הם פתוחים ליישומים החינוכיים. זה דרוש גם לאור תחזיות על גידול משמעותי בביקוש לאנשי מקצוע ב-AI. השימוש ב-AI יכול גם להקל את העומס של המורים. אמנם יש מי שחוששים שהבינה המלאכותית תחליף לגמרי את תפקיד המורה, אבל זה לא יקרה בקרוב. הקניית כישורים חברתיים ורגשיים תישאר נחלת מורים בשר ודם.
בין היתרונות של שימוש ב-AI: אוטומציה של מטלות מייגעות, מענה לשאלות והדרכה ע"י "צ'טבוטים" הזמינים בכל עת, והתאמה אישית של הלמידה. דוגמאות ליישומים מוצלחים של AI:
- למידה וירטואלית יכולה להיות אפקטיבית כמו למידה פנים אל פנים, תוך שימוש בטכנולוגיות של הכרת רגשות (emotion recognition).
- שימוש ברובוט הומנואידי שמתנועע ומדבר עם הילדים, יכול ללמד אותם כל דבר, ומספק מעין מעבדת קוד לתלמידים שיכולים לתכנת אותו. זה גם מכין אותם לעתיד שבו בני אדם ורובוטים עובדים בצוותא.
סביבה
הרקדן הגאותרמי: שימוש בחום הגוף של רקדנים למיזוג
מערכת שהותקנה בחלל הופעות בסקוטלנד משתמשת בחום הגוף של הרוקדים לחימום המבנה בזמנים קרים, בשאיפה להגיע לנטו אפס פליטות פחמן דו-חמצני. האמצעי המרכזי הוא מערכת Bodyheat המתבססת על טכנולוגיה של חברת TownRock Energy הסקוטית –שימוש בהפרשי טמפרטורות בין מבנים לבין הקרקע או תת-הקרקע. הטכנולוגיה מבוססות על "משאבות חום" ממקור תת-קרקעי, והעברת החום בצינורות שמלאים באוויר או במים אל חללים שונים לצורך הסקתם. לחילופין, אפשר לשאוב חום מהחללים העיליים, לפרוק את חלקו באזורים תת-קרקעיים, ולהחזיר לחללים העיליים אוויר בטמפרטורה נמוכה יותר.
במקרה של Bodyheat המערכת שואבת את חום הגוף שהנוכחים במקום פולטים, באמצעות קולטי אוויר שמותקנים בתקרה, ושולחת אותו לסלעים בעומק כ-200 מטר. כך ניתן לקרר את מרחב המועדון, ובעזרת החום שנאגר בסלעים אפשר לחממו בעת הצורך. המשמעות: מניעת פליטה של עשרות טונות של פחמן דו-חמצני מדי שנה.
פוליטיקה
איך פוליטיקה, חברה וטכנולוגיה משפיעות על שינויי אקלים
במחקר באוניברסיטת קליפורניה בוצעה סימולציה של 100,000 מסלולים אפשריים של מדיניות עתידית ופליטות גזי חממה, כדי לזהות את המשתנים הרלוונטיים שעשויים להשפיע על שינוי האקלים. התברר שתפישות הציבור לגבי שינוי האקלים, העלות העתידית והיעילות של אמצעים לצמצום השינוי, ותגובת המוסדות הפוליטיים ללחצי הציבור, הינם הגורמים החשובים ביותר שישפיעו על שינוי האקלים בעתיד.
שינויים קלים במשתנים מסוימים, כמו היענות המערכת הפוליטית או תמיכת הציבור במדיניות אקלימית, עשויים לחולל גלי השפעות שיובילו לנקודת מפנה וישנו באופן דרסטי את מסלול הפליטות. בסימולציה השתמשו במודל ששילב נתונים ממגוון רחב של שטחים, לרבות תרחישים של תמיכה פוליטית. התוצאות הצביעו על סבירות גבוהה של התחממות של בין 2 ל-3 מעלות צלזיוס עד סוף המאה, מעל לרמה של תחילת המאה ה-20. לדברי החוקרים, השאלה כיצד חברות מגיבות על שינוי סביבתי וכיצד נובעת מדיניות ממערכות פוליטיות וחברתיות, היא שאלת מפתח במדע הקיימות.
הטמעת חשיבה מגדרית
כל אחת צריכה לדעת שהיא יכולה למלא כל תפקיד, להגשים כל חלום ולהגיע לגבהים חדשים, כרצונה.
כדי שזה יקרה עלינו לדאוג לחברה שוויונית, כזו שתאפשר לחלום – וגם להגשים.
איך מתחילים את השינוי? בשינוי מדיניות.
החלטת הממשלה 2331, לקידום שוויון מגדרי והטמעת חשיבה מגדרית (2014), עוסקת בקידום ושילוב נשים בשירות המדינה ומניעת הדרת נשים במרחב הציבורי, במטרה לחתור לשוויון מגדרי בכל תחומי החיים ולהטמיע חשיבה מגדרית בעשייה הממשלתית. זו אסטרטגיה להשגת השתתפות שווה בחיים הפוליטיים, הציבוריים ובחינוך. היא מאפשרת למקבלי ההחלטות לבחון כיצד השירות אותו מעניקים משפיע על גברים ועל נשים כאחד, ולזהות פערים באופן בו ניתן השירות בין המינים.
איך מיישמים החלטת ממשלה? בניגוד לניסיונות לקידום שוויון בין המגדרים, כגון "אפליה מתקנת", הטמעת החשיבה המגדרית יוצאת נגד הסקסיזם הממוסד. לשם כך, הכינה הרשות לקידום מעמד האישה מדריך להטמעת חשיבה מגדרית במשרדי הממשלה, החל מהַמְשָׂגָה של פרויקט או מדיניות, דרך תכנון ויישום, ועד להערכה.
לכתבה המלאה
למידע נוסף (סרטון): על תכנית ששת הצעדים להטמעת חשיבה מגדרית