מה
במגמה?
הלקט נכתב ע"י צוות המכון לחקר עתידים בחינוך, אגף מו״פ, משרד החינוך

לקט חודשי #4 - ספטמבר 2022

P

POLITICS

פוליטיקה

לפרטים

E

ENVIROMENT

סביבה

לפרטים

E

EDUCATION

חינוך

לפרטים

E

ECONOMY

כלכלה

לפרטים

T

TECHNOLOGY

טכנולוגיה

לפרטים

S

SOCIETY
RESEARCH
RESEARCH
מאמר מחקרי

לחשוב עתיד - בכיתה

ככל שעולמנו נעשה מורכב ובלתי צפוי, עולה הערך של חשיבת עתיד ככלי להכנת תלמידים לשינויים ואתגרים עתידיים. דור ה-Z, שגדל בתוך מיתון כלכלי, שינויי אקלים ומגיפה עולמית, כבר למד לחיות עם אי-וודאות בגיל צעיר. שימוש בחשיבת עתיד יכול לצייד אותו עוד יותר טוב בכלים הדרושים לנווט דרך המורכבות והעמימות.

שימוש בכלים של חשיבת עתיד יסייע להבין את הרעיון של עתידים חלופיים, ויעודד תלמידים לחקור אותם. הם יוכלו לדון על תמונות העתיד שלהם עם עמיתיהם, ולהצביע על חשיבותן.

למידה בקבוצות בעזרת כלי חשיבת-עתיד תוכל להציג פרספקטיבות שונות ולהעשיר את מרחב הלמידה. דיון עם חבריהם על דימויי העתיד שלהם יפתח כישורים של חשיבה ביקורתית, ובניית חזון משותף תחזק כישורי אמפתיה. מכיוון שרוב הבעיות הקריטיות של היום קשורות הדדית ברמה גלובלית, חשוב לעודד תלמידים להקשיב לפרספקטיבות של אחרים ולחשוב על ההשלכות הרחבות של פעולותיהם.

יש תועלת בתרגילים כיתתיים של בניית תרחישים. הם מעודדים הסתכלות אל מעבר לעתיד המיידי וחשיבה לטווח ארוך, דבר שיסייע להכנת התלמידים לשינויים עתידיים. ולא פחות חשוב: זאת פעילות כיפית! היא מקדמת תרבות של "גילוי הלא נודע" וחשיבה מחוץ לקופסה, ותסייע ללומדים לגלות פתרונות יצירתיים עבור אתגרי העתיד.

חומר למחשבה:  מהו הנושא שעליו תרצו לקיים תרגיל כיתתי של בניית תרחישים?

למאמר המלא

חברה

מציאות מדאיגה: תקיפות מיניות במטאוורס

המטאוורס עודנו בחיתוליו, אבל כבר התרחשו בו תקיפות מיניות. זה התחיל בסוף 2021 כשחוקרת הרכיבה משקפי VR ונכנסה למשחק "הורייזון וניוס" כחלק ממחקר על התנהגות בעולמות המציאות הווירטואלית החדשים. דקה אחר כך, היצגנית (אוואטארית) שלה הותקפה מינית ע"י יצגנים גבריים. בהמשך דווח על אירועים רבים דומים, ואף חמורים יותר.

תקיפה מינית וירטואלית מוכרת במשחקי המחשב עוד מ-1993. אבל לפי עמותת SumOfUs, הפועלת לריסון כוחם של תאגידים, מספרן הולך וגדל במהירות מאז שחברת מטא החלה להפעיל את העולמות של "הורייזון" כבסיס למטאוורס העתידי.

התופעה מעוררת שאלות קשות על מצבים שבהם הגבול בין האמיתי לווירטואלי מיטשטש – משפטית, חברתית, חינוכית ופילוסופית, וזאת כאשר חברות טכנולוגיה משקיעות כבר מיליארדים במטאוורס. מטא מציעה כבר כמה הגדרות בטיחות בהורייזון, ומבטיחה לשפר עוד עם הזמן, אבל גם מוסיפה שמי שירצה להשתמש לרעה בטכנולוגיה ימצא דרך לעשות זאת. וגם זה לא חדש.

 

חומר למחשבה: האם המציאות הווירטואלית מציבה אתגר חינוכי שונה מזה של המציאות הפיזית? האם יש לכם רעיונות להתמודדות עם האתגר?

 

לכתבה המלאה

טכנולוגיה

מבט לעתיד של איברים חלופיים

בפרוטזות יש התקדמות מרשימה. הן מתממשקות עם מערכת העצבים, ומעצבים יצירתיים בוחנים אפשרויות לעצב אותן בצורה שאינה דומה בהכרח לאיבר הטבעי. גם תחליף לאיבר פנימי כמו לבלב לא חייב להיות זהה לביולוגי, אלא בנוי מרכיבים הממלאים את התפקיד הדרוש.

קיימות שלוש שיטות מרכזיות ליצירת איברים חלופיים: דה-סלולריזציה מסתמכת על המטריצה החוץ-תאית כבסיס לרקמה, תוך שימוש באיברים מבני אדם. אורגנואידים הם מיני-רקמות שמיוצרות ע"י תאי גזע, כחיקוי לאיבר המקורי, ועדיין אינם מהווים תחליף מתאים להשתלה. השיטה שזוכה לעניין גובר היא הדפסת רקמות, על בסיס תאים שגודלו בביו-ריאקטורים. בדומה למדפסת שמדפיסה במספר צבעים, כך מדפיסים סוגים שונים של רקמות, כל אחת במקומה הנכון באיבר. למרות ההתלהבות מהשיטה, היא עדיין אינה בשלה לשימוש רפואי.

האופק הטכנולוגי שמעבר לאיברים חלופיים כולל גם ממשק מוח, שלפי החזון של חברות כמו "נוירלינק" יאפשר לנו לשלוט על מוחנו,  ואפילו לקרוא מחשבות, באמצעות שתלים אלקטרוניים. אפילו שליטה רק על הפרשת נוירוטרנסמיטרים  כמו סרוטונין תהווה מהפיכה. בלחיצת כפתור נוכל לגרום למוח להיות סקרן, אמפתי, או שבע.

ואם נוכל גם להחליף לב או כבד, לחדש את העור ו"לחדש" את המוח בתאי עצבים צעירים – נוכל, למעשה, לעצור את ההזדקנות.

חומר למחשבה: איך תגיבו על הבעת רצון של תלמיד/ה להחליף איבר מסוים (בריא) באיבר משודרג?

לכתבה המלאה

כלכלה

המדיה החברתית מספקת דרכי התחברות חדשות - ומעודדת צריכה

עדכוני סטטוס פשוטים ברשתות חברתיות נעשים מתוחכמים יותר, מעודדים צריכה, תורמים לצמיחת קהילות דיגיטליות ומספקים הזדמנות להתחבר בדרכים חדשות. הנה מגמות בולטות:

"כלכלת יוצרים" – אנשים הופכים תחביב למקור רווח. התחום שווה כבר עתה למעלה מ-100 מיליארד דולר. הפלטפורמות החברתיות משקיעות רבות בשווקי יוצרים ובכלים העוזרים להתחבר לקהלי היעד ולשתף פעולה עם מותגים, ונוטות להשקיע יותר ביוצרים המעודדים מעורבות אישית וקהילתית.

סרטוני וידאו אנכי "מספרים סיפור" –  פורמט אנכי מספק מרחב גדול יותר להצגת המסר, ו"ציוצים" עם סרטונים מחוללים מעורבות גדולה פי עשר. הסרטונים מאפשרים ליצור קשר עמוק עם הקהל, להדגיש מוצרים ולהעלות מודעות למטרות חברתיות.

דגש על בריאות הנפש ומניעת שחיקה דיגיטלית – בין סגרים מתמשכים, זמן מסך רב ולחץ להפיץ תוכן, גוברת "השחיקה הדיגיטלית". לאור זאת עולה מספר היוצרים והמותגים המדברים על טיפול עצמי והצבת גבולות דיגיטליים. אפילו אינסטגרם הוסיפה תכונה (עדיין בשלבי ניסוי) בשם "קח הפסקה".

חומר למחשבה: האם וכיצד צריך ללמד בביה"ס איך לפעול באופן מועיל ברשתות החברתיות?

לכתבה המלאה

חינוך

היוצרים העצמאיים משבשים את עולם ההדרכה

שוק היוצרים העצמאיים (Creator Market) הוא הבסיס לחברות הצומחות ביותר ברשת. YouTube, SnapChat Instagram, Pinterest ופלטפורמה נוספות בונות את ארגז הכלים והתשתית כדי לאפשר לכולם להפוך למוציאים לאור.

ומה לגבי שוק ההדרכה הארגונית? גם כאן שוק היוצרים פורח, וזה אחד המשבשים החזקים בזירה. לדוגמה, פלטפורמות כמו Udemy  שלהן תכנים מתחדשים כל הזמן. פלטפורמות אלו מאפשרות גישה לתוכן חדש, רלוונטי ללומד.ת, שיכול.ה לבחור מתוך מאגר גדול. הקורס מונגש בצורה מעניינת, מתומצתת ועם גמישות רבה – יכולת ללמוד בזמן ובמקום המתאים ללומדים.

המעבר הזה מתרחש בתוך שינוי אדיר ששוק העבודה חווה ממילא: מעבר לכלכלה מבוססת ידע והשקעה גוברת באנשים. לכן השיבוש מתכתב היטב עם מגמות נוספות בעולם העבודה והחינוך.

חומר למחשבה: האם אפשר לעודד ולפתח למידה של תלמידים ע"י משיכתם ל"שוק היוצרים"? 

לכתבה המלאה

 

סביבה

דגים רובוטיים מצילים את הים

הכול התחיל בכיתה. יום אחד, ילדה חזרה מבית הספר עצובה בגלל שלמדו על משבר האוקיינוסים. ההורים הבטיחו לה שהם ינסו להציל את הים, והקימו את חברת Aquaai. בחברה החליטו להתמקד ביצירת דגים רובוטיים (כלים תת-ימיים אוטונומיים דמויי דגים) בהדפסה תלת ממדית, במטרה לנטר את איכות המים בחוות לחקלאות ימית, וגם לאתר פסולת פלסטיק באוקיינוס.

הרובו-דגים יכולים להתקרב מאוד למקומות שצריך לנטר, ולשחות לצד להקות דגים אמיתיות ו"לפקוח עין", מה שעוזר להפחית מחלות ומביא ליבול מוגבר. ניתן לנטר בעזרתם תעשיות תת ימיות, והם מספקים נתונים סביבתיים בזמן אמת, ממקומות שלא תמיד ניתן לדגום עם הכלים הקיימים.

הנתונים נשלחים למערכת מקוונת הנתמכת ע"י בינה מלאכותית, הנגישה לתעשיות שונות. ה"דגים" מנטרים את איכות המים, טמפרטורה ורמת חומציות, ואף שולחים צילומים ממקומות נסתרים. הם מאתרים מקורות זיהום, מנטרים את דרכי המים לאחר סערות ושיטפונות, ואף תורמים לחקר האקלים ולמניעת דייג לא חוקי. זאת ועוד: עלות התפעול נמוכה משמעותית מזאת של מערכות מאוישות.

חומר למחשבה: כיצד ניתן לקדם דרך מערכת החינוך רעיונות יצירתיים להגנת הסביבה?

לכתבה המלאה (ובה גם ידיעות נוספות על הגנת הסביבה הימית)

 

פוליטיקה

חלל בחקיקה: חוקי חלל

ככל שמתקרב היום שבו יותר אנשים יחיו בחלל, צריך לחשוב על החלת חוקים מחוץ לכדור הארץ. למשל, לפי איזה חוק תטופל הטרדה מינית במסעדה חלל? לפי מומחית לדיני חלל, האמנות הבינלאומיות אינן מטפלות ביחסים בין אנשים בחלל, ותידרש מערכת נפרדת של חוקים. יש מי שכבר דנים בחוקים שיחולו על מתיישבי המאדים. הרבה לפני כן, צריך לטפל ב"פסולת חלל" – רסיסי לוויינים שהתפרקו –  בעיה שמטרידה את העולם. אם, למשל, רסיס לוויין  ישראלי יהרוס לוויין איראני, זה עלול להגיע למחוזות לא נעימים. ובכלל, מה האחריות של מדינות לנזק שגורמים רסיסים מלווייניהן ששוגרו לפני שנים?

ככל שגוברת הפעילות העסקית בחלל, גובר הצורך להשליט סדר בסוגיות חדשות, למשל כריית משאבים. ארה"ב ולוקסמבורג הזדרזו לחוקק חקיקה מקומית, המתירה לחברות המאוגדת אצלן לכרות משאבים בחלל. מדינות רבות התרעמו על שלא תיאמו את הדבר איתן.

מוזר שאחרי עשרות שנות פעילות בחלל עדיין אין הסדרה מספקת של אינטרסים מסחריים, וסוגיות כמו קַיָּמוּת בחלל.  ועדה של האו"ם דנה בכך, אבל עדיין אין תוצאות של ממש. ייתכן שהתעשייה תצטרך לגלות אחריות ולהוביל ליישום עקרונות מתאימים.

חומר למחשבה: האם צריך להתייחס לכריית מחצבים בירח כמו לדייג ב"מים הבינלאומיים" באוקיינוס?  

לכתבה המלאה

 

 

נכתב ע"י צוות המכון לחקר עתידים בחינוך, אגף מו״פ משרד החינוך.

"מה במגמה", לקט חודשי של מגמות עתיד מתהוות מתחומי ה STEEEP (חברתית, טכנולוגית, כלכלית, סביבתית ופוליטית) וסקירה מחקרית חדשה.

ליצירת קשר עם מערכת הלקטהצטרפות ללקט המכון לחקר עתידים