מה
במגמה?
במגמה?
לקרוא מעט, לדעת הרבה.
הלקט נכתב ע"י צוות המכון לחקר עתידים בחינוך, אגף מו״פ, משרד החינוך
לקט חודשי #9 - פברואר 2023
RESEARCH
מאמר מחקרי
כישורי עתיד כדי להצליח בתנאי אי-וודאות
על סמך ניתוח כמות גדולה מאוד של פרסומים, זוהתה שורה של "כישורי עתיד" המתייחסים לידע, יכולות, ערכים וכישורים המכוונים להכנת הלומדים לעתיד, כלומר לסייע להם להצליח בעתיד של אי-וודאות. כישורי עתיד לא נועדו רק להכין את הדור הבא של עובדים למשרות שעדיין לא נוצרו, שכן לאיום של עתיד בלתי וודאי יש פנים רבות – כולל בעיות של שלומות וזהות.
ניתוח שפע הפרסומים הוביל לזיהוי תשע קטגוריות-על המסייעות לקונצפטואליזציה של כישורי עתיד: מיומנות חשיבה ברמה גבוהה, כישורי שיח (דיאלוג), אוריינות דיגיטלית ו-STEM, ערכים, ניהול עצמי, למידה לאורך חיים, כישורי יזמות/ארכון, גמישות ומנהיגות.
מתוך מאות הכישורים השונים, החמישה ששכיחותם בפרסומים היא הגבוהה ביותר הם: פתרון בעיות, תקשורת, יצירתיות, שיתוף פעולה, וחשיבה ביקורתית. יש לציין שב"מוכנות לעתיד" אין הכוונה לסייע ללומדים לחזות או להבין את העתיד, אלא לסייע להם "לאמץ את אי-הוודאות" ולתפקד בפעלנות במצבים משתנים.
מודגש שבתוכניות לפיתוח מקצועי של מורים חשוב להבטיח לא רק שהמורים יהיו מודעים לחשיבות של כישורי עתיד, אלא גם יידעו לשלבם בצורה מיטבית בפרקטיקה היומיומית שלהם.
חומר למחשבה: באיזה אופן המורים "מאמצים את אי-הוודאות" ומתפקדים בפעלנות במצבים משתנים?
טכנולוגיה
רובוטים חיים הבנויים מתאי גוף ירפאו נזקים עצביים
ב-2020 יצרו חוקרים מאוניברסיטת Tufts רובוטים חיים מתאי גוף של צפרדעים, וכינו אותם "קסנובוטים". לרובוטים שהם בנו כשנתיים אחר כך, מתאי קנה נשימה אנושי, הם קראו "אנתרופו-בוטים". גודלם בין 30 ל-500 מיקרומטרים, והם יכולים לסייע בתיקון של רקמות עצביות. בשלב זה במעבדה, אך זה פותח אפשרות בעתיד לתיקון, בתוך גוף האדם, של נזקים לרקמות עקב שבץ או שיתוק.
האנתרופו-בוטים מכוסים במעין שערות זעירות שיכולות לפעול כמשוטים ולהניע אותם במהירות של 50 מיקרומטרים בשנייה. הם יכולים לשרוד בתנאי מעבדה עד 6 שבועות, וכששמים אותם יחד בכלי, הם מתחברים לרובוטים גדולים יותר, אשר פועלים לתיקון נזקים ברקמות. כיצד? אם יש שריטה או קרע ברקמה, הרובוטים יוצרים "גשר" בין תאי העצב שמשני צדי הקרע. החוקרים נלהבים מהיכולת הזאת של רובוטים ביולוגיים בעלי יכולת תנועה, שכפול עצמי, וריפוי תוך-גופי.
חומר למחשבה: אם בעתיד יוכלו ביו-רובוטים דומים לא רק לרפא אלא לשדרג יכולות עצביות, האם זה יעורר סוגיות אתיות או מוסריות? האם וכיצד תרצו לקיים על כך דיון עם התלמידים?
כלכלה
פגיעה בפרטיות עובדים גם בבית?
עבודה מהבית הפכה להיות עניין שגרתי, וכתוצאה מכך ארגונים משתמשים באמצעים טכנולוגיים למעקב אחר עובדיהם העובדים מחוץ למקום העבודה. יכולתו של מעסיק לפקח על התנהלות עובדיו היא מוגבלת ומאתגרת, כי שימוש ברבים מהאמצעים האלו עלול לחרוג מהמותר על פי דין. קיימות שלוש קבוצות של אמצעי המעקב:
- אמצעים שאינם פוגעים בפרטיות העובדים – אינם כרוכים באיסוף מידע עליהם.
- אמצעים שפגיעתם בפרטיות מועטה – כרוכים באיסוף מידע שאינו אישי.
- אמצעים שפגיעתם בפרטיות עובדים גבוהה במיוחד – פיקוח על אתרי האינטרנט בהם גולש העובד, תוכן הדואר האלקטרוני שלו, שליטה על מצלמות הרשת ועל חיישנים לקליטת שמע, צילום העובד והאזנה לו ולסביבתו ועוד. אמצעים אלו חושפים את מערכת היחסים של העובד עם בני משפחתו, מצבו הכלכלי והבריאותי, נטייתו המינית ועוד.
מעקב אחר עובדים אינו יכול להתבצע ללא ידיעתם או הסכמתם. איסוף מידע אישי ושמירתו במאגר מידע, הנעשים ללא הסכמה, מהווים פגיעה בפרטיות, וזאת ללא קשר לשאלת אופן השימוש במידע זה, ואבטחתו.
מי שחש שנפגע מפגיעה בפרטיות, יכול לפנות לרשות להגנת הפרטיות.
חומר למחשבה: האם יש קשר בין שמירה על פרטיות לערך החירות? באילו מקרים נבחר לוותר על פרטיות?
חינוך
ChatGPT – איום או הזדמנות?
ChatGPT שיצרה חברת OpenAI הוא כלי בינה מלאכותית, מבוסס על מיליוני נתונים וטקסטים, שיודע לענות על שאלות וליצור טקסטים לפי דרישה. עם זאת, תשובותיו לא תמיד מדויקות, ומחייבות בדיקה.
יכולות הכלי לכתוב עבודות אקדמיות עם טקסטים משכנעים וטיעונים מגובשים מחייבות את מערכת החינוך לחשוב על דרכים חדשות להערכה.
האם הטכנולוגיה הזאת מהווה איום, או שיש בה גם הזדמנות? כ-16 אלף מוסדות חינוך בעולם נעזרו עד כה ב-Turnitin, תוכנה שיודעת לזהות סוגים מסוימים של כתיבה שנעזרה בבינה מלאכותית. אבל סמנכ"לית בחברה שפיתחה את התוכנה מזהירה מ"מרוץ חימוש" של זיהוי רמאים ובמקום זאת ממליצה לאנשי חינוך לעודד מיומנויות אנושיות כמו חשיבה ביקורתית ועריכה. כך גם במפגש שהתקיים בהשתתפות נציגי כ-130 אוניברסיטאות הגיעו המשתתפים למסקנה שמלחמה בין תוכנות פלגיאטים ובינה מלאכותית יוצרת לא תועיל לאיש, ועדיף להשתמש בטכנולוגיה לחיזוק הכתיבה והיצירתיות. על מערכת החינוך "להתיידד" עם הכלי ולהשתנות, וכפי שציינה מנהלת הבינה המלאכותית בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, "סטודנטים לא יקבלו אוטומטית ציון גבוה אם יגישו תוכן שיצרה בינה מלאכותית; זה כלי שדומה יותר לסוס עבודה ופחות לאיינשטיין".
חומר למחשבה: כיצד צריכים המורים להתייחס לכלי בינה מלאכותית יוצרת? האם וכיצד ניתן לפתח יצירתיות בעזרת כלים כאלה?
סביבה
האם איים מלאכותיים יצילו את החופים?
כשרוב אוכלוסיית העולם מתרכזת לאורך חופי הים, אזורי החוף הפתוחים הולכים ומצטמצמים. בישראל לאורך רצועת החוף כבר כמעט ולא נותר מקום, מחירי הדיור בערי החוף מאמירים והצפיפות בלתי נסבלת.
האדריכל פרופ' מיכה בורט מתכנן כבר שנים ארוכות מספר איים בסמוך לחופי ישראל. האיים ישמשו למגורים ולנמלי ים ואוויר שכבר כיום קשה למצוא להם מקום. גשרים יחברו את האיים בינם לבין עצמן וגשרים נוספים יחברו את האיים ליבשה.
מאין יגיע החומר לבניית האיים? בורט מתנגד לפגיעה בסביבה שנעשתה באיים המלאכותיים הקיימים בעולם עקב חציבת סלעים, שכן המחצבות הן פצע בנוף. כדי למנוע את הפגיעה בסביבה בורט פיתח שובר גלים ספוגי מודולרי – שעוצר את עוצמת גלי הים המתנפצים אל האי המלאכותי.
ומהם היתרונות של מגורים באי מלאכותי? חוף ונוף של ים, פתרון למחירי הדיור הגואים במרכז הארץ ותשתיות רכבת, אוניות ותעופה סמוכות.
חומר למחשבה: האם וכיצד פתרון האיים המלאכותיים תורם לסביבה? או אולי הוא פוגע בה?
פוליטיקה
צדק ואקלים
שינויי אקלים וזיהום סביבתי ממפעלים פוגעים יותר באוכלוסיות ממעמד סוציואקונומי נמוך. עם הסיכון הגובר להתחממות גלובלית, החשש לפגיעה בשכבות החלשות הולך וגובר. בעוד בעלי הממון יכולים להתגונן מפני פגעי אקלים וסביבה בעזרת מיזוג אויר ומבנים חסינים, האוכלוסייה הענייה סובלת יותר ונמצאת בסיכון גובר, ואף נאלצת למצוא פרנסה במפעלים מזהמים המסכנים את בריאותה.
ההבנה שמשבר האקלים הוא לא רק סביבתי אלא גם חברתי גרמה לממשל בארצות הברית להקים "משרד לצדק סביבתי וזכויות אזרחיות". בישראל הוקם פורום אקלים ישראלי הפועל גם למען צדק אקלימי. הפורום מציע להתחיל בבידוד של מבני הדיור הציבורי כדי למנוע פגיעות קור וחום המסכנות יותר אוכלוסיות העניות.
ברמה העקרונית יותר, ובהקשר לזירה הפוליטית, אנשי הפורום סבורים שכדי לחולל את השינויים הנדרשים האזרחים עצמם צריכים להשמיע את קולם וללחוץ על הפוליטיקאים.
חומר למחשבה: כיצד יש לחנך ילדים לצדק אקלימי ולהתגוננות מפני נזקי אקלים וסביבה?
8 מיליארד בני אדם הם יותר מדי או פחות מדי?
אוכלוסיית העולם מונה כיום כ-8 מיליארד בני אדם. גובר החשש לגבי היכולת לספק לאוכלוסייה הגדלה מזון, מים ואנרגיה, בעיקר בקרב הסבורים שכבר כעת מספר האנשים בעולם עולה על יכולת הקיבול של כדור הארץ. מצד שני, אילון מאסק מייצג את הטוענים ש"קריסת אוכלוסייה עקב שיעורי פריון נמוכים היא סיכון גדול בהרבה לציוויליזציה מאשר התחממות כדור הארץ".
דמוגרפים טוענים שהשאלה האמיתית היא: "איך ניתן לענות באופן בר קיימא על צרכי האנשים החיים כיום?" אין תועלת בוויכוח אם יש תת-אוכלוסייה או עודף אוכלוסין, כאשר, במציאות, ניתן לעשות מעט מאוד כדי להשפיע על כך. גרוע מכך, טיעונים אלה לעתים קרובות מעודדים גזענות ופגיעה בזכויות אדם, וכל מדיניות שנועדה להשפיע ישירות על החלטות על ילודה אינה מצליחה בדרך כלל.
בפועל, חינוך ופיתוח יעילים להפליא בהפחתת מספר הילדים שאנשים רוצים, ואמצעי מניעה מודרניים מאפשרים לתכנן את מספרם והתזמון שלהם. לכן, מה שחשוב זה לתכנן את המציאות הדמוגרפית ולבנות כוכב לכת המאפשר לכולם לחיות את חייהם בחופשיות, בקיימות ובכבוד.
חומר למחשבה: האם עלינו לחנך את התלמידים לילודה או לשמירה על כדור הארץ, והאם יש סתירה בין השתיים?
לכתבה המלאה