אתגר החינוך
מזה מספר שנים שמחת החיים הינה חלק מהגישה החינוכית-פדגוגית בבית ספרנו. עם היציאה ללמידה מרחוק, מצאנו עצמנו, מורים ותלמידים כאחד, משוועים לקשר האישי ולמערכות היחסים הייחודיות המרכיבות את קהילת בית הספר, שנעדרות מהמבנה הנוקשה של למידה מרחוק.
הצורך שלנו הוא להחזיר את שמחת החיים באמצעות חיזוק המסגרות החברתיות, הרחבת המענים הרגשיים, והתאמה של אמצעי ההוראה וההערכה, באופן שימשיכו להעמיד את הלומד ואת רווחתו האישית במרכז העשייה.
במסגרת האתגר פיתחנו כלים המייצרים מרחבי מפגש בלתי פורמליים בין התלמידים לבין עצמם, בין תלמידים בוגרים לצעירים, בין מורים ויועצות למורים, ובין מורים ויועצות לתלמידים.
על מנת ליצור מרחבי מפגש בלתי פורמליים, שלא נועדו לתהליכי הוראה-למידה מסורתיים, פיתחנו רצועות מפגש יומיות, המקבילות לשעות ההפסקות במערכת, ופתוחות לכניסת תלמידי כל שכבה בנפרד.
שלב ראשון – טכני: לייצר פגישה יומית (ב-TEAMS, זום, כיתה מקוונת וכן הלאה) אליה מזומנים כל תלמידי השכבה וצוות המחנכים.
שלב שני – שיווק ופרסום: לנסח הודעה מזמינה (פרסומת), של רצועת הזמן החדשה, ולהזמין את התלמידים להיכנס אליה.
לפעילויות שיא מומלץ להוציא פרסום מיוחד לשליחה בווטסאפ. להפסקות פעילות קבועות אין צורך בפרסום מיוחד, הן מופיעות כזימון לכלל התלמידים.
שלב שלישי – תכנים: להזמין תלמידים מובילים ממועצת התלמידים, תנועות נוער ועוד, להתארח במרחב החדש שנוצר, כדי למשוך עוד ועוד תלמידים. דוגמאות לפעילויות: שיחה עם נציגי מועצת התלמידים, שיחה עם תלמידי שכבות בוגרות, שיחה עם נציגי מגמות, הפוגה בהדרכת המד"צים/מש"צים, פעילות שיא מיוחדת וכו'.
מה עבד טוב בשימוש בכלי? אילו שינויים ראיתם?
הכלי פשוט מאוד לתפעול ותוצאותיו מיידיות.
מה יכול להוות אתגר? למה חשוב לשים לב?
בגילאים הנמוכים יותר יש לספק יותר פעילויות בשלב הראשון להפעלה, על מנת למשוך את הילדים פנימה.
חשוב שאנשי הצוות החינוכי ייכנסו לפעילויות, על מנת שלא ייווצר מצב של חשיפה לתכנים לא הולמים, שיח בריוני וכן הלאה, בדומה להשגחה בהפסקות הרגילות בבית הספר.
שינוי מבנה מערכת השעות של המורים והתלמידים, כדי לתת מענה פדגוגי ורגשי לצרכים השונים של התלמידים. כדי לעשות זאת הפכנו כמחצית מהשעות הפרטניות של כל מורה מקצועי ל"שעות קבלה", שעות בהן המורה זמין למפגש וידאו במרחב קבוע ב-TEAMS, והתלמידים יכולים להצטרף לאותו מורה, לשאול שאלות ולשוחח.
למפגש זה אין תכנים מובנים באופן מכוון, שכן לעיתים המורה יפגוש באותה שעה תלמידים מכיתות ואפילו משכבות שונות. המטרה היא שיח פתוח, הזדמנות לקשר אישי עם המורה ומענה לשאלות מקצועיות.
שלב ראשון – מערכת: יש לבחור עבור כל מורה (מקצועי, מחנך, יועצת), לפחות שעה אחת בשבוע מבין השעות הפרטניות, בה לא תשובץ כיתה מסוימת אלא שעת קבלה.
שלב שני – טכני: כל מורה פותח פגישה שבועית חוזרת בשעת הקבלה שלו, ומעביר את הקישור לרכזת התוכנית. הרכזת יוצרת מסמך נפרד לכל שכבה, ובו כל שעות הקבלה והקישורים אליהן. במערכת של התלמידים מופיעה השעה כזימון למפגש.
שלב שלישי – שיווק: המהלך מופץ לרכזות השכבה, למחנכים ולמורים המקצועיים, לכלל התלמידים בשכבה ולהוריהם, בצירוף הסבר קצר על השימוש הנכון באותן שעות. בנוסף, כל מורה מזמין את תלמידיו באופן אישי (בסיום שיעור למשל), לבוא למפגש עם שאלות או נושאים שהם מבקשים לשוחח עליהם.
מה יכול להוות אתגר? למה חשוב לשים לב?
הכלי מצריך עבודת הכנה מערכתית וגמישות מחשבתית, באשר לניצול השעות של צוות ההוראה בבית הספר. האתגר בהפעלתו הוא מערכתי, ונעוץ במידת שיתוף הפעולה של המורים, אשר נדרשים לפעמים לחכות ב"חדר ריק". במצב כזה, מומלץ לשלוח שוב את לוח הזמנים לכיתות הרלוונטיות, לצד פנייה אישית חוזרת של המורה אל התלמידים.
אחת לשבועיים-שלושה, יוזמנו נציגי תנועות נוער ותלמידי מגמות מהחטיבה העליונה, לערוך שעת הפגה שכבתית לתלמידי חטיבת הביניים.
השעה המשותפת, שאינה עוסקת בחומר הלימוד ואינה מנוהלת באמצעות הקשר השגור של מורה-כיתה, מספקת הפגה רגשית נחוצה לתלמידי חטיבת הביניים, ומציעה מענה מעצים לצורך בשעות מעורבות חברתית של תלמידי המגמות בחטיבה העליונה. בנוסף, שעה זו מאפשרת יצירת קשרים בין תלמידים משכבות שונות.
דוגמאות – שעה עם תלמידי מגמת תיאטרון, שעה בהפעלת המד"צים, שעת שיחה עם תלמידי שכבה יב וכו'.
שלב ראשון – מתנדבים: יש לגייס נציגים מתנועות הנוער ומקרב תלמידי המגמות השונות בחטיבה העליונה, על מנת שיכינו פעילויות בהתאם לשכבת היעד. את השלב הזה מובילה רכזת החינוך החברתי, המחזיקה במערך הקשרים המתאים לכך.
שלב שני – מערכת: מנהלת חטיבת הביניים משבצת במערכת החטיבה את השעות הנודדות, ומעבירה את השיבוץ לרכזת החינוך החברתי. רכזת החינוך החברתי מתכננת את לוח הפעילויות, בהתאם לשיבוצי השעות בכל שכבה.
שלב שלישי – שיווק: על מנת ליצור ציפייה ושיתוף פעולה במהלך המפגש, יש לפרסם קודם למפגש את מועד קיומו באמצעות 'טיזר' מסקרן (בצורת תמונה, משפט או סרטון).
שלב רביעי – תיעוד: רכזת מעורבות חברתית מאשרת את שעות המעורבות, עבור תלמידי החטיבה העליונה שהפעילו את התלמידים הצעירים יותר. יש לשים לב שגם תכנון הפעילות אורך זמן, ולתעד שעות בהתאמה.
מה יכול להוות אתגר? למה חשוב לשים לב?
הכלי מצריך מעורבות גבוהה של רבים מבאי בית הספר (רכזת החינוך החברתי, רכזת מעורבות חברתית, אחראית מערכת, מנהלת חטיבת הביניים, רכזי השכבות, מורי המגמות וכמובן התלמידים), ועל כן יש להיערך להפעלתו בהתאם.
על מנת להעצים ולתת מקום אישי גם לצוות ההוראה של בית הספר, וכדי לפתוח דלתות ליצירת קשרים אישיים בין מורים ותלמידים בתקופה בה היכרות אישית היא מצרך נדיר, הוזמנו מורי בית הספר להעביר לתלמידים סדנאות קצרות או שיח סביב תחביבים או תחומי עניין אישיים שלהם.
שלב ראשון – שיווק למורים: מנהלת בית הספר משוחחת עם כל צוות ההוראה הבית ספרי במסגרת ישיבות הצוות, ומבקשת מכל מורה להקדיש חצי שיעור או שיעור מתוך המערכת ל'בית הפתוח'.
שלב שני – ביצוע: כל מורה בוחר שיעור או חלק משיעור, לשיחה עם התלמידים על תחביב או כישרון אישי. ניתן בשלב זה לבקש מהמורים לתעד ולהקליט את החלק הזה בשיעור.
שלב שלישי – העצמה והתרחבות: על מנת לתת השראה, להעצים את המורים המשתתפים ולמשוך מורים אחרים לקחת חלק בפרויקט, בכל שבוע מופץ בקרב המורים (באמצעות הווטסאפ) סרטון של אחד ה'בתים הפתוחים' שנערך באותו שבוע.
דוגמאות – מורה אחת שיתפה את התלמידים באהבתה לשירה, מורה אחר שיתף תמונות מטיוליו בחו"ל, מורה נוספת ערכה לתלמידים סרטון.
בסרטון, דוגמה למפגש הראשון של המורה החלוצה שלנו, בת אל סויסה. שאר מפגשי 'הבית הפתוח' נערכו במסגרת השיעורים המקצועיים.
מה עבד טוב בשימוש בכלי? אילו שינויים ראיתם?
- הכלי מצריך מעט מאוד הכנה מוקדמת וניתן להפעלה מיידית.
- הכלי מעצים את המורים ומעמיק את הקשר האישי בין כל מורה לתלמידיו.
- הכלי מאפשר העמקת קשרים בקרב צוות המורים, שנחשף לעוצמותיו וכישרונותיו של מורה אחר בכל שבוע.