זיהוי, מניעה וטיפול בנשירה הסמויה (על מנת שלא תהפוך אט אט לנשירה גלויה), במציאות משתנה ולמידה מרחוק, בה הקושי בזיהוי הנשירה מוכפל. לתופעת הנשירה כפי שהיא משתקפת בהוויה הבית ספרית ישנם סימנים מנבאים: ביקור לא סדיר בבית הספר, הישגים לימודיים נמוכים, תחושת השתייכות נמוכה לבית הספר, התנהגות שאינה מסתגלת, שמתבטאת בחוסר קונפורמיות ואי קבלה של דרישות בית הספר, והתנהגויות סיכון.
אך במציאות של היום בלמידה מרחוק הקושי בזיהוי מוכפל. הסגר הממושך, כניסת התלמיד לשיעור הזום עם מצלמה ומיקרופון כבויים, אי השתתפות במטלות ופעילויות שונות בצורה מקוונת וניתוק חברתי שלא תלוי בהחלטתו של התלמיד. האם התלמיד כבר נשר ואנו לא מודעים לכך?
אנו מציגים אתגר משמעותי מאוד שצריך לתת לו תשומת לב וטיפול. אנו חוששים מאוד מחזרתינו לספסלי הלימידה אשר ייתכן שחלקם יהיו ריקים.
נושא הנשירה הוא מורכב, ולרוב לא נובע מסיבה אחת. צוות בית הספר מקיים התנסויות קטנות ומהירות, שנועדו להעלות את המוטיבציה של התלמידים להשתתף בלמידה מרחוק, ושמאפשרות קבלת תמונת מצב ומשוב, שיעזרו לצוות ללמוד ולהבין מה מצב התלמידים, ובו זמנית גם לשפר ולפתח תהליכים יעילים למניעת נשירה.
בית הספר יוזם מגוון מגעים עם גורמים בקהילה ושיתוף פעולה עמם, על מנת לשמור על חיבור וקשר מתמשכים, ולתרום לאהדת התלמידים והמשפחות כלפי בית הספר.
המבנה הפיזי של בית הספר ממשיך להתפתח ולהתחדש, כדי ליצור אצל התלמידים תשוקה לחזור למקום חוויתי, שמשדר חדשנות ויצירתיות.
מהלך 1: מיפוי בית ספרי לצורך איתור תלמידים בסיכון לנשירה, שכלל מידע על: אי כניסה לשיעורי זום; אי השתתפות בשיעורי זום; אין מענה טלפוני כשהמחנך מתקשר לתלמיד או להוריו; בעת חזרה לבית ספר – תלמיד שלא חזר לספסל הלימודים או חזר באופן לא סדיר; זיהוי תלמידים שבהתנהגותם או בדבריהם מביעים רצון התנתקות (שקטים במיוחד, מראים סימני דיכאון, מדברים על עזיבה ודיכאון).
מהלך 2: חיבור עם הקהילה (הורים, מועצה) באמצעות שיחות הסברה, וגיוס ההורים לטובת רווחת ילדיהם. הנתונים שסיפקו המחנכים, אִפשרו ליועצות לאתר צרכים דיפרנציאליים במשפחות השונות (למשל משפחה שיש לה הרבה ילדים בבית עם מחשב אחד), ולתת להן הדרכה ליצירת איזונים, ארגון, ניהול זמן וחלוקה מיטבית של השימוש באמצעי קצה ללמידה מרחוק בזום או בוואטסאפ בין הילדים
מהלך 3: בניית צוות היוועצות, הכולל את המנהל, סגן המנהל, יועצת, פסיכולוג, רכז הכלה והשתלבות, רכז פדגוגיה ורכז חינוך חברתי. הצוות ייפגש באופן שוטף להתייעצויות ועדכון מצב, כדי לשפר, להוסיף ולתת מענה למחנכים ולכלל המערכת לפי הצורך.
היועצת תיתן למחנכים הדרכה וליווי, תוך חשיבה משותפת על כלים רלוונטיים ובדיקה מה עבד ומה לא עבד על מנת לשפר מענה לתלמידים. היועצות יקשרו בין הצוות והתלמידים, לבין שותפי תפקיד כגון מטפלת, עובדים סוציאליים , פסיכולוג, משרד החינוך וכו'.
מהלך 4: עידוד צוות בית הספר ליזום רעיונות לפעילויות, בכדי לשפר את האקלים החיובי בין התלמידים למערכת, תוך משוב שוטף ובקרה של צוות ההיוועצות. למשל, המחנכים יזמו הפעלות בזום כמו יום הורים תלמידים, ערב מוזיקה, תוכנית אוריגמי לתלמידים, שעת סיפור ועוד.
מהלך 5: פרסום השינויים שנעשים בבית הספר מבחינת תשתית, עיצוב ומבנה, כדי לגרום לתלמידים לסקרנות לשינויים הפיזיים ולפעילויות היזומות, שממתינות להם בתוך כותלי בית הספר עם חזרתם.
מהלך 6: מנגנוני משוב:
בעקבות המשובים, תבנה על ידי היועצת והפסיכולוג תכנית אישית למניעת נשירה, על פי רמת הסיכון בה נמצא התלמיד, ותוך מעקב על ידי רכזים ומחנכים.