ספר 4

מידי יום ביומו מציבה בפנינו המציאות המשתנה אתגרים חדשים, המשפיעים על עתידם של ילדים ובני נוער בעולם כולו. הפוטנציאל לשיפור ההתמודדות של הילדים ובני הנוער עם אתגרים אלו טמון בחינוך, באמצעות הקניית מגוון כישורים – קוגניטיביים, חברתיים ורגשיים.
מאז פרסומו של הספר הראשון, שהפיקה מחלקת המחקר של אגף מו"פ ניסויים ויוזמות במשרד החינוך, השתנה העולם שהכרנו, ומגפת הקורונה שפרצה האיצה במהירות מגמות שינוי אשר בצבצו בשדה החינוכי עוד קודם לכן.
בתקופה מאתגרת זו מתפרסם ספר זה, הרביעי במספר, והוא מכיל סריקה וזיהוי של מגמות חברתיות, טכנולוגיות, כלכליות, סביבתיות, פוליטיות וחינוכיות בעולם ובישראל, כולל אתגרים, הזדמנויות, תרחישים והשלכות שיכולים להעשיר ולהפרות את המעשה החינוכי; מודלים ארגוניים פדגוגיים, היוצרים יחד תפיסה הוליסטית להתמודדות עם המציאות המשתנה; והמלצות יישומיות למערכת החינוך. בסיום מובאים כלים שמסייעים ליישום התפיסות וההצעות שמובאות בספר.
הספר מיועד לכל בעלי העניין במערכת החינוך – גופי מטה ומחוזות במשרד החינוך, אגפי החינוך ברשויות מקומיות, רשתות חינוך, מוסדות חינוך, מוסדות להכשרה ולפיתוח מקצועי של מורים, ארגוני מגזר עסקי ומגזר שלישי, אקדמיה, מפקחים, מנהלים, מורים, תלמידים, הורים וקהילות.
מאחר והספר מונגש דיגיטלית, הוא יעודכן כל העת באתר, ותהיה אפשרות להגיע למהדורות קודמות שלו ו/או להדפיס תוצרים לפי הצורך.

סדרי עולם וגבולות משתנים. מבנים ותיקים ועמידים נפרצים. העולם נמצא בתהליכי שיבוש! כיצד ישפיעו הכאוס, ההפרעה, השינוי והחידוש על חיינו? מרכיבי ה- VUCA מסייעים לנו להבין זאת:

.תנודתיות (Volatility) –  ככל שהעולם תנודתי יותר, כך השינויים בו הופכים למהירים ופתאומיים, נוצרים בקצב ועוצמה משתנים, ומתרחשים בדפוס שאינו ניתן לניבו

.מול תנודתיות נדרשים ארגונים להתארגנות זמישה (Agility), הכוללת פיתוח מקביל של תהליכים, יכולת לנייד משאבים (כולל כישרונות – טאלנטים), קידום יוזמות ומענים  – במהירות ובגמישו

חוסר ודאות (Uncertainty) – ככל שהעולם פחות בטוח, כך קשה יותר להשתמש בניסיון העבר כדי לצפות ולחזות את ההשלכות של אירועים – נוצר מחסור בידע לצד עודף מידע, היוצר "רעשים" והבנה לקויה של סוגיות ואירועים.

אי-וודאות מחייבת זמינות, כרייה ושיתוף במידע; ניתוח וחיזוי מגמות; פיתוח יכולות ללמידה ארגונית לצד היכולת לשכוח למידה קודמת (unlearn); ניהול סיכונים לצד פיתוח תרחישים ואסטרטגיות יצירתיות המתאימות למצבים היפותטיים.

מורכבות (Complexity) –  ככל שהעולם מורכב יותר, כך קשה יותר לנתח אותו. ריבוי כוחות, בלבול סוגיות, וצורך להתייחס למגוון רחב של קשרים, הקשרים והשפעות הדדיות, מקשים על פירוק אתגרים ומציאת פתרונות רציונליים.

מורכבות דורשת הכרות והבנה של השחקנים השונים ופיתוח מענים מדויקים לכל אחד מהם. הכללת מגוון נקודות מבט  תועיל בתהליכי קבלת החלטות במציאות מורכבת.

 עמימות (Ambiguity) – בעולם מעורפל תתכן קריאה שגויה של המציאות, בלבול בין סיבה לתוצאה, ושימוש במידע שאינו שלם או מדויק, שיוצרים קושי לפרש ולהמשיג איומים או הזדמנויות לפני שהם הופכים לקריטיים.

עמימות דורשת מארגונים יכולות לניסוי וטעיה, העלאת השערות ובחינתן, וכן המשגה מורכבת של תהליכים והטמעתם באמצעות נהלים ברורים, לצד גמישות מבצעית או תפעולית.

הבנת הדינמיקה והדואליות של ה- VUCA, מציעה לפרט ולארגון דרכי התמודדות עם המציאות המשתנה. בפרק יסקרו היבטים של מנהיגות וקבלת החלטות בעולם ה- VUCA – שילוב של חזון, הבנה, בהירות וזמישות, אומץ והתאמה.

באיזה עידן אנו חיים? 

עד כה הכרנו שלושה עידנים: החקלאי, התעשייתי  ועידן המידע. אנו נמצאים על סף עידן חדש, העידן הקונספטואלי, המתבסס על אינטואיציה, יצירה, תבונה ודמיון: כישורי המוח הימני הם המשאב הנדרש – לעיצוב משותף של פתרונות טובים ויצירתיים, באמצעות סינתזה של רעיונות, מיומנויות, חומרים וידע מתחומים שונים, והסבר של רעיונות חדשים דרך שימוש במטאפורות ו-Storytelling.

"מגמות על" גלובליות משפיעות על המציאות סביבנו בקצב מואץ – יש מגמות שכבר "נולדו" ויש כאלו שרק החלו לבצבץ. ניתוחן מאפשר לבחון בשיטתיות היבטים שונים שלהן, ולזהות תובנות, הזדמנויות ואתגרים העשויים להשליך על עתיד הפרט והקהילה, ולשפר את המוכנות לקראתן.

עיצוב עתיד חינוכי רצוי, המבוסס על זיהוי המגמות ונקיטת פעולות יישומיות בתהליכי הוראה, למידה והערכה ובתהליכים ארגוניים תומכים, ייצרו חינוך רלוונטי, המותאם למציאות המשתנה.

בכל אחד מהיבטי ה-STEEP נסקרו מגמות עולמיות, היבטים ייחודיים לישראל והשלכות של המגמות הללו על החברה ומערכת החינוך – כולל אתגרים חינוכיים וההזדמנויות חינוכיות הנגזרים מהן.

מגמות חברתיות משתנות בהיבטים תרבותיים ודמוגרפיים, ומשפיעות ישירות על העמדות, הדעות, ההתנהגות, אורח החיים והאינטרסים –  של הפרט, הארגון, הקהילה ואוכלוסיות השונות בחברה.

המגמות שנסרקות:

בריאות ואיכות חיים: שינויים דמוגרפיים וחברתיים; בריאות בהתאמה אישית; סמים פסיכו-אקטיביים ומגפת הקורונה 

בדרך לשלומות ושוויון: מגוון והכללה; מגדר; תרבות ופנאי

עירוניות חדשה: ערים כמוקדי יעילות; עיר העתיד – איטית ומנוהלת; חברות האינטרנט וערים חכמות.

מגמות טכנולוגיות – טכנולוגיות חדשות משנות את חיינו – את האופן שבו אנו מתקשרים, עובדים, מבלים ומתניידים. הן יוצרות את ההפרעות ואת ההזדמנויות הגדולות ביותר עבור האנושות, ומניעות את מגמות העל. 

אתגרים חינוכיים

• עולם חדש צעיר ועני מול עולם ישן זקן ועשיר
• כוח עבודה מבוגר כמנטורים
• מוכנות לאירועי עתיד – למידה היברידית

הזדמנויות חינוכיות

• תמיכת הקהילה
• הפנמת תרבות של הכללה

טכנולוגיות חדשות משנות את חיינו – את האופן שבו אנו מתקשרים, עובדים, מבלים ומתניידים. הן יוצרות את ההפרעות ואת ההזדמנויות הגדולות ביותר עבור האנושות, ומניעות את מגמות העל. 

המגמות שנסרקות:

עצמאות מיקום ומסירה גמישה: עסק מחובר חכם; הענן המבוזר העתידי; התפתחות האינטרנט של הדברים; GS מהפכה טכנולוגית תעשייתית

מרכזיות האדם: האינטרנט של ההתנהגויות; פיתוח חוויה כוללת; העצמה אנושית קוגניטיבית

בינה מלאכותית: טכנולוגיות בינה מלאכותית; עולם רווי בינה מלאכותית; בינה מלאכותית ואתיקה

ביטחון ברשת: מודל ההסכמה נשבר; רשת אריג לאבטחת רשת; האבטחה עובדת לענן.

אתגרים חינוכיים

• הטמעת אוריינות דיגיטלית בקרב צוותי הוראה
• תשתיות טכנולוגיות ומכשירי קצה זמינים
• ביטחון מידע ונתונים

הזדמנויות חינוכיות

• הוראה ולמידה היברידית כתורמות לשוויון הזדמנויות
• ליווי, הערכה וניטור הלומד והמורה
• קידום תשתיות שיתופי ידע – בין מורים ולומדים, בין לומדים ולומדים ובין מורים למורים – בכל עת
• ובכל מקום
• מציאות מורחבת בשירות החינוך – מתי?

הכלכלה החדשה מאופיינת בגלובליות, דינאמיות וגמישות, ומושפעת מטעמים משתנים ומטרנדים. הכלכלה הושפעה מאד ממגפת הקורונה, שהשפעותיה עדיין מעצבות את מסלול הפעילות הכלכלי העולמי.

המגמות שנסרקות:

גלובליזציה: זרימת סחר; תזרימי הון; זרימת מידע; זרימת הון אנושי

FoodScience או Agrifoodtech: 

AgTech FoodTech; מחקלאות מסורתית ל-AgTech ; מגפת הקורונה וה- Agrifoodtech

עולם התעסוקה: מגמות בשוק העבודה; כשירויות לעולם העבודה העתידי; האיזון בין מעסיקים ומועסקים הופר

שירותים ומוסדות פיננסים: שירותים פיננסים משתנים; דרישה גוברת לבנקאות דיגיטלית; שת"פ פינטק ובנקים מסורתיים.

אתגרים חינוכיים

• צורך בפיתוח פרדיגמת למידה לאורך החיים על בסיס אוריינות דיגיטלית-טכנולוגית
• פיתוח מערכת לימודים גמישה והיברידית
• קידום למידה בהתאמה אישית (פרסונליזציה) ופיתוח יכולת הבחירה

הזדמנויות חינוכיות

• פיתוח תוכנית הכשרה וחקר של הון אנושי בחינוך כמדיניות קבועה
• מערכת החינוך כגוף הכשרה מערכתי מודולרי וגמיש

המודעות העולמית להשלכות של תהליכים סביבתיים על החיים על פני כדור הארץ גוברת, ומדגישה את הצורך להתייחס ברמה העולמית לקיימות, לאתגרים סביבתיים, למניעת אסונות ולצמיחה ירוקה.

המגמות שנסרקות:

איומים סביבתיים מתגברים: קיצוניות עולה במזג האוויר; משבר המים העולמי; עלייה בסיכוי להתפרצות מגפות; היבטים חברתיים ומשבר האקלים

עליית תפיסת הקיימות: מודעות אקולוגית וערי קיימות; תכנון מחדש של ערים; אקטיביזם סביבתי מקדם קיימות; תזונה צמחונית, טבעונית ומתורבתת

צמיחה ירוקה: יצירת מנגנוני רישוי ופיקוח; הפחתת צריכת מזהמים כאסטרטגיה; מקורות אנרגיה ואנרגיות מתחדשות; פעילות אזרחית מובילה לשינוי; פרדוקס הצמיחה הירוקה.

אתגרים חינוכיים

• שינוי התפיסה הציבורית לגבי המצב המשתנה
• פיתוח הכשרות ממוקדות הצורך של הכלכלה הירוקה
• קידום אוריינות ומודעות סביבתית לפיתוח בר – קיימא אצל הלומדים
• בתי ספר המתנהלים כארגונים ירוקים בני-קיימא
• יצירת תוכניות לימוד לתחומים חדשים במערכת החינוך, באקדמיה ובהכשרה המקצועית

הזדמנויות חינוכיות

• פיתוח כשירויות דרך למידת נושא הסביבה
• תרומה מעשית לסביבה: מִחזור
• קידום פדגוגיות משחקיות דרך למידת נושאי סביבה
• חינוך ערכי דרך חינוך לקיימות

תפקידה של המנהיגות הפוליטית הוא לשרת את אזרחי המדינה ולשמור על ביטחונם. מגמות אלו מעצבות מבני כוח בחברה ומשפיעות על התודעה הציבורית.

המגמות שנסרקות:

מאבקים גלובליים: תזוזות במערך הכוחות השולטים; המשולש האסטרטגי – ארה"ב, סין ורוסיה; ערעור שליטת ישויות ותאגידי ענק; שחקנים חדשים ושינוי גבולות גזרה

מאבקים לוקליים: פוליטיקה פרסונלית; מערך פריסת התקציבים משתנה; שלטון מקומי מתחזק מול ממשל; מנהיגות נשית כוח עולה או הטעיה משספרית?

מאבקים אתיים: הטכנולוגיה חרב פיפיות; הטכנולוגיה ותעמולה פוליטית; ביטחון אישי או פרטיות?

אתגרים חינוכיים

• פיתוח פתרונות מאובטחים
• ייצור איזון אופטימלי בין צרכים מקומיים לבין תפיסה מערכתית לאומית של חינוך
• הכשרת לומדים לטובת אתגרי הביטחון הלאומי

הזדמנויות חינוכיות

• פיתוח כשירויות דרך למידת התחום הפוליטי
• פיתוח חשיבה ביקורתית
• פיתוח אוריינות אתית
• חינוך לתודעה פוליטית
• שיתופי פעולה מקומיים וגלובליים רב-תרבותיים

נועדו לנצל הזדמנויות ולייצר מענה חינוכי הולם לאתגרים שמציבות מגמות ה-STEEP, דרך פיתוח עמדות וערכים להתנהגות אתית ואחראית; פיתוח יצירתיות הלומדים, כך שיוכלו להתמודד ולהשפיע לטובה על עצמם ועל סביבתם; ודרך כלים לפעלנות בכל היבט ולאורך כל החיים. היעד המרכזי של מערכת החינוך הוא שלומות (Well (being הלומד, כלומר יכולתו לשגשג ולתרום, ברמה האישית והקולקטיבית, בכל ממדי החיים.

המגמות שנסרקות:

למידה, הוראה  והערכה: הל"ה משולבות פלטפורמות; הוראה ולמידה במיקוד אישי; טכנולוגיה תומכת לומד עצמאי; שיטות הל"ה נוספות

תכניות לימודים: מותאמות אישית; מבוססות חדשנות טכנולוגית; רב ובין-תחומיות; ממוקדות כשירויות ומיומנויות; חינוך מונע מגמות סביבתיות

תכנון, ארגון וניהול: אקולוגיית שטפי למידה; הגישה ההוליסטית בתי"ס וצוותים; למידה לאורך החיים; בתי ספר כארגונים זמישים; הלומד במרכז

תשתיות טכנולוגיות ופיזיות: תשתיות פעילות ולמידה טכנולוגית; מרחבי פעילות גופנית; עיצוב מרחבי למידה עתידיים; אקו-סיסטם וקהילות לומדות.

אתגרים חינוכיים

• פיקוח על מסדי הנתונים של הלומדים
• הטמעת מערכות דיגיטליות במוסדות החינוך
• פיתוח מנהיגות ניהולית חינוכית
• גידול במעורבות בעלי עניין
• צורך במקצועות חדשים בצוות הבית ספרי
• תפיסת ה"הוראה" כקריירה לזמן מוגבל

הזדמנויות חינוכיות

• שזירת אקו-סיסטם חינוכי במרחבי החיים
• הטמעת חיבוריות בין אדם למכונה
• צמצום התנהגויות חוסמות אנטי שבירות בארגונים חינוכיים
• פיתוח מערכות תמיכה להבטחת שלומות של לומדים, הורים ומורים
• העצמת בתי הספר וקידום חדשנות ושינוי

תרחישים הם סיפורים המגוללים התרחשות עתידית משוערת – הם אינם תחזיות אלא תיאורים סבירים של מה שיכול לקרות, בהתבסס על מנהגים, אירועים ומגמות. תרחישים מסייעים בבחירת אסטרטגיות עתידיות, חושפים אי-ודאות, מפתחים חשיבה רוחבית ומקדמים תהליכי למידה, כך שהם הופכים לחלק ממכלול תהליך התכנון.

התרחישים שמוצגים בספר עוסקים באופן שבו הסביבה העתידית עשויה להתפתח, בהקשר לארגונים ולתחומי עיסוק,  ובהיבטים של בריאות ומצב חברתי, תוך  הדגשת שני קצוות הרצף האפשריים בהתמודדות עם משבר האקלים:  עולם המכיר בצורך בשינוי ומשקם את הנזקים שגרם להם, לעומת עולם הממשיך לנהוג בחוסר אחריות ושפניו לכליה.

שני תרחישים נוספים עוסקים בהיבט החינוכי, במיקוד במבנה בית הספר ובלמידה ובתהליכי השכלה, ומתנהלים על הרצף שבין המבנה הנוכחי ועד לשיבושו המוחלט/היעלמותו בפועל.

ארגוני חינוך, בכל הרבדים של מערכת החינוך, נדרשים לתפקוד אנטי-שביר כדי לספק חינוך רלוונטי במציאות מורכבת ומשתנה, ומודל ארגון מורכב מסתגל מסייע להם להיערך ולתפקד כך.

מהו ארגון חינוך אנטי שביר?

ארגון שמתקיים בו ביזור סמכויות; ארגון זמיש, שמגיב במהירות ובגמישות לאתגרים ולהזדמנויות; ארגון שמשקיע בחקר ובהבנה של המציאות הפנים והחוץ ארגונית, שמגדיר עתיד רצוי, נערך אליו בהווה ונותן מענים רלוונטיים שמסייעים לו לצמוח גם במציאות משתנה; ארגון שפועל במגוון דרכי פעולה להשגת מטרותיו, וכך מגן על עצמו מפני כשל תפקודי; ארגון יעיל הממצה באופן מיטבי את התבונה והמשאבים של כלל בעלי העניין; וארגון אטרקטיבי, שבעלי העניין סביבו מקבלים הזדמנות למימוש יכולותיהם ושאיפותיהם.

המודל כולל ארבעה מרכיבים בעלי זיקות הדדיות: המציאות המורכבת והמשתנה (VUCA, STEEP) מצפן ארגוני (המגדיר ומשקף באופן שלם, עקבי וברור את המדיניות הפדגוגית והארגונית), בעלי עניין אוטונומיים ופעלנים (דרך גמישות תפעולית של בעלי עניין בכל רובדי הארגון), ואקו-סיסטם תומך ומאפשר (בהקשר של מדיניות, תוכניות לימודים, מבנה ארגוני, הון אנושי, שירותים לבעלי העניין, תרבות ארגונית, ותשתיות פיזיות וטכנולוגיות).

בהתאם למאפיינים אלו, מנהיגות ארגון חינוך מורכב מסתגל נדרשת להכיל מורכבות, דואליות ופרדוקסים, לפעול באומץ, להעצים בעלי עניין ולבזר סמכויות, ולקבל החלטות באופן מהיר, אפקטיבי ועקבי. על הארגון להתנהל כמערכת פתוחה, המקבלת בברכה שיתופי פעולה פורמאליים ובלתי פורמליים.

יישום המודל יכול להיות הדרגתי וספירלי, באמצעות מודל הבשלות – כלי לאבחון עצמי של רמת היישום הנוכחית של התפיסה בארגון החינוך ולבחירת צעדי התקדמות הדרגתיים; ותבנית יוזמה – כלי לתכנון צעדי ההתקדמות שנבחרו.  בסיום החלק הזה מופיעות דוגמאות ליישומים של תפיסת ארגון חינוך מורכב מסתגל בארגוני חינוך.

מודל לעיצוב חינוך רלוונטי במציאות מורכבת ומשתנה. המודל נוסה ויושם בהצלחה במוסדות חינוך, ותוקף בתקופת מגיפת הקורונה.

פמ"ע היא מסגרת תפיסתית ותהליכית לעיצוב עתיד חינוכי במציאות מורכבת ומשתנה. מטרת החינוך לפי תפיסה זו, היא פיתוח לומד פעלן (Co-Agency ו-Agency), שיכול להגדיר מטרות ולפעול באופן יזום, עצמאי, נחוש ואחראי להשגתן, ושיכול לעצב ולנהל את השלומות (Well Being) האישית והקהילתית שלו בכל ממדי החיים. ניהול שלומות דורש מהלומד לרכוש מגוון של כשירויות, הכוללות ידע, מיומנויות, ערכים וגישות.

כדי ליישם את המודל, נדרשים ארגוני החינוך לששה עקרונות פעולה: פרסונליות, שיתופיות, אי-פורמליות, גלוקליות, תמורתיות ותכלול של זהות וייעוד אישי. יישום העקרונות הללו יעצב את הפרקטיקות הפדגוגיות והארגוניות שיפעילו ארגוני החינוך.

המודל פתוח להתאמה לייחודיות של כל ארגון חינוך – השימוש בו מתחיל באבחון ומיפוי רמות הבשלות הארגוניות אל מול כל אחד מעקרונות הפמ"ע; ממשיך בתכנון ובחירת ההתקדמות במודל הבשלות; ומסתיים בעיצוב מפורט של כל אחד מצעדי ההתקדמות שנבחרו.

מהדורה 4.0 של המודל, מעמיקה ומרחיבה את התפיסה בהיבטים הבאים: הצגה במודל גרפי חדש, שלם ומדויק יותר; שילוב עם מרכיבי תפיסת הפדגוגיה הלאומית; הרחבת מרכיבים שונים; והנגשה באתר ייעודי חדש, שיעודכן באופן שוטף.

ההמלצות מבוססות על זיהוי ההשלכות, האתגרים וההזדמנויות של המגמות על מערכת החינוך, ומתייחסות ליעדי משרד החינוך:

כדי להכין עצמנו לחינוך העתידי, עלינו לזהות את האתגרים וההזדמנויות שעימם יש להתמודד בעת התאמת החינוך למציאות המשתנה, לסמן עתיד רצוי, ולהתחיל לפעול על מנת לממשו. עיצוב עתיד רצוי, אישי וארגוני, יכול להתבצע ביעילות על בסיס מודלים ארגוניים מערכתיים, כגון ארגון חינוך מורכב מסתגל, ומודלים פדגוגיים מערכתיים כגון פדגוגיה מוטת עתיד.   

מערך המחקר באגף המו״פ ממשיך לחקור, לעדכן  ולהנגיש את תחום חשיבת העתיד. אנו זקוקים ומעוניינים בשיח מתמיד איתכם, קהל הקוראים שלנו, המעצב ומוביל את העשייה החינוכית בארץ.

המהדורה הבאה שלנו צפויה להמשיך ולהתבונן על המציאות המשתנה, כולל מגמותיה העדכניות, ולהציע תרחישים והמלצות הנגזרים ממנה. היא תרחיב את תפיסת הפמ"ע בהיבטים פדגוגיים של הקניית מיומנויות וערכים ועיצוב מחדש של ההוראה, תציג דגמים של ארגוני חינוך רדיקליים המיישמים את תפיסת ארגון מורכב מסתגל, ותוסיף ממדים נוספים בנושא של שילוב טכנולוגיה בחינוך, תוך התייחסות להשגת יעדי השלומות וקידום הפעלנות.

ונסיים, כמו תמיד: קחו ועשו זאת לשלכם!

מילון מונחים – לצפייה לחצו

אתר המכון לחקר עתידים – לצפייה לחצו

מה במגמה? – לצפייה לחצו