מה
במגמה?
במגמה?
לקרוא מעט, לדעת הרבה.
הלקט נכתב ע"י צוות המכון לחקר עתידים בחינוך, אגף מו״פ, משרד החינוך
לקט חודשי #10 - מרץ 2023
RESEARCH
מאמר מחקרי
מגמות בולטות בעתיד החינוך
בדוח המסכם תובנות מומחים ב-24 מדינות בנוגע לעתיד החינוך, זוהו 3 מגמות עיקריות בקשר ליכולות שיהיה צורך להקנות ללומדים:
- ביקוש לפותרי בעיות גלובליות. כשהעולם ניצב מול אתגרים חדשים, מערכות החינוך יסייעו לדורות הבאים לאמץ דפוסי חשיבה וכישורים מתאימים.
- שינוי בכישורים הנדרשים לעולם העבודה. ביניהם: חשיבה אנליטית ויכולת לפתור בעיות "של העולם האמיתי", למידה פעילה (הבנת ההשלכות של מידע חדש על פתרון בעיות וקבלת החלטות), חשיבה ביקורתית (כולל זיהוי חוזקות וחולשות של פתרונות חלופיים), יצירתיות, מקוריות ויזמות.
- מעבר לדפוס חשיבה של למידה לאורך החיים.
בקשר לעתיד הלמידה וההוראה זוהו המגמות העיקריות הבאות:
- מעבר ללמידה אישית: ההתקדמות בבינה מלאכותית וטכנולוגיות נוספות מאפשרת למחנכים לפגוש את הלומדים בכל מקום, עם חוויות למידה שמותאמות לצרכיהם.
- העשרה של חוויית הלמידה: ככל שטכנולוגיות חדשות נעשות נגישות יותר.
- רימום המורה: מ"שומרי סף של הידע" ל"כוריאוגרפים של למידה".
גם בנוגע לאקו-סיסטם של הלמידה זוהו שלוש מגמות בולטות:
- שדרוג סביבות למידה. השקעה בתשתיות דיגיטליות מאפשרת חזון של סביבות למידה הממזגות טכנולוגיה, פדגוגיה, ומרחב פיזי.
- העצמת מחנכים בעזרת נתונים, המסייעים לקבוע לאילו כלים ופרקטיקות תהיה ההשפעה המרבית.
- הערכה יעילה והוגנת יותר של התקדמות הלומדים.
חומר למחשבה: כיצד אפשר ללמד איך לפתור בעיות גלובלית? מה כרוך בכך?
טכנולוגיה
הטרנדים הטכנולוגיים שיבשילו בשנים הקרובות
דוח של חברת מקינזי מציג טרנדים שעתידים להטביע חותם על שווקים ותעשיות:
- אוטומציית הדור הבא –בין השאר, קובוטים (רובוטים שעובדים בשיתוף עם בני אדם), ו"תאומים דיגיטליים" (יישום המטאוורס בתעשייה). אלה נמנים עם מבשרי "תעשייה 4.0".
- קישוריות עתידית – בדגש על תקשורת G5, בה ישתמשו 80% מאוכלוסיית העולם עד 2030.
- הדור הבא במחשוב – כגון מחשוב קוונטי ושבבים נוירומורפיים.
- שימושי AI – לדוגמה ראיית מחשב, עיבוד שפה טבעית וטכנולוגיות דיבור.
- תכנות עתידי (software 2.0) – אחת המשמעויות: צמצום דרסטי בזמן הנדרש לפיתוח תוכנה.
- אבטחת "אפס אמון" ובלוקצ'יין –כ-10% מהתמ"ג העולמי יהיה קשור לרשתות בלוקצ'יין עד 2027.
- חומרים של הדור הבא – ננו-חומרים, גרפן (Graphene) ועוד. מגרפן (יריעה של אטומי פחמן) ניתן לייצר חומרים חזקים וקלים, מוליכי חשמל ושקופים, למשל לתאים סולאריים מתקדמים.
- המהפכה הביולוגית – לקראת רפואה מותאמת אישית, תרפיית גנים ופיתוח חיסונים מהיר. וגם בסיס למחשבים ביולוגיים.
- טכנולוגיות סביבה – כולל היתוך גרעיני. יותר מ-75% מהאנרגיה בעולם תגיע ממקורות מתחדשים עד 2050. הטכנולוגיות הנקיות מתחילות לטלטל עסקים מסורתיים ומאפשרות לחברות להתחייב להשפעה חיובית על האקלים.
חומר למחשבה: האם לטכנולוגיות אלה (או לחלק מהן) יהיו השפעות חיוביות או שליליות על חינוך?
כלכלה
"ההתפטרות השקטה" או "החרטה הגדולה"?
באמצע שנת 2022 שלל סרטוני טיקטוק הציפו את המושג "התפטרות שקטה" (Quiet Quitting) ויצאו נגד האדרה של השקעת שעות ארוכות בקריירה וצמצום שעות הפנאי. מתנגדים ראו בכך טרנד 'טיקטוקי' הדוגל בהתנתקות רגשית של אדם מעבודתו. אחרים טענו שהמושג חדש ובו היבטים פסיכולוגיים/תפיסתיים התורמים לנסיגה והתנתקות רגשית מהעבודה, לצד היבטים התנהגותיים של עשייה מינימלית.
מסקר שנעשה בישראל באוקטובר עלה שבחברות הייטק זיהו את התופעה בקרב כ־10% מהעובדים, ובקרב חברות שאינן הייטק, הנתון טיפס ל־64%. בסקר ראשוני בארה"ב היוו 'מתפטרים שקטים' כ-50%. הדבר לא הפתיע אנשי מקצוע שהיו ערים לדרישות העובדים לגמישות, משמעות, אוטונומיה ולשליטה על זמנם. כל אלה, לצד חילופי הדורות בשוק העבודה ומגפת הקורונה, האיצו את תופעת ההתפטרות השקטה.
האם העובדה שכיום העולם חווה גל פיטורין תשפיע על התופעה?
צעירים בארה"ב מתחילים להפגין את "החרטה הגדולה". ההילה של הגיבורים הצעירים שואפי השינוי מתפוגגת, ועל פי סקר עדכני, 80% מהעובדים שהתפטרו מתחרטים על כך. 89% מהם מציינים כי בריאותם הנפשית ואמונתם בעצמם התערערו, הם מתגעגעים לחבריהם לעבודה ומדווחים על איזון פחות טוב בין בית לעבודה.
חומר למחשבה: כיצד אפשר ללמד, באופן מותאם אישית, איך לשלב בין עבודה לפנאי?
חינוך
אם אנחנו מאיצים האם כולנו מתקדמים?
טכנולוגיות שהתפתחותן מאיצה (בינה מלאכותית, מציאות מדומה ורבודה וכו') מעצבות מחדש את התקשורת הבינאישית ואף את עצם המשמעות של להיות בני אנוש. הקצב המהיר בו הטכנולוגיות מתקדמות הוא בלתי נמנע ולא פעם הוא משבש את המערכות המוכרות ויוצר חדשות.
מהי ההשפעה על מערכת החינוך? יש הטוענים כי במקרים רבים הטכנולוגיה גורמת למערכת לעבוד בצורה יעילה יותר. אך עלינו לזכור כי הוספת טכנולוגיות למערכות החינוך ללא שינוי מערכתי לא תגרום לשינוי מהותי. מגיפת COVID-19 לדוגמה, האיצה את השימוש בטכנולוגיות דיגיטליות בחינוך, אך גם הדגישה את אי השוויון בנגישות למשאבים כמו אינטרנט מהיר.
לכן, עלינו לבדוק כל הזמן האם הטכנולוגיה לא מנציחה את הקיים, האם ניתן באמת למנף שינוי או פיתוח טכנולוגי להתייעלות, ולבחון כיצד טכנולוגיה יכולה למלא תפקיד בגישור המציאות הנוכחית עם העתיד הטרנספורמטיבי.
חומר למחשבה: האם וכיצד ניתן לצמצם פערים בחינוך, בהעדר שוויון בנגישות לטכנולוגיות?
סביבה
שמש על עירי וגם על שדותי
האם ניתן לנצל יותר את קרני השמש להפקת אנרגיה? שאלה זו הופכת למרכזית יותר ויותר, כאשר המטרה היא להפיק כמה שיותר אנרגיה בכמה שפחות זיהום. הפאנלים הסולאריים שהתרגלנו לראות על גגות בניינים ומעל שטחים נרחבים עשויים להשתנות. השימוש באנרגיית השמש לייצור חשמל נעשה יותר יעילה וזול, אך כמות השטחים שניתן להקצות לפאנלים אלו הולכת וקטנה. הפתרון עשוי להיות תולדה של שיתוף פעולה בין חוקרים מתחומים שונים באוניברסיטה העברית: חקלאות וכימיה. שיתוף הפעולה הוביל לפיתוח פאנלים סולאריים חדשים, שקופים למחצה. פאנלים כאלה ניתן להציב מעל שטחים חקלאיים בלי לפגוע בגידולים. יתרון נוסף: הפחתת החום בשטח החקלאי, כך שתקטן צריכת המים ותקטן כמות המזיקים אוהבי החום. יתר על כן, עלות הייצור של הפאנלים החדשים צפויה להיות נמוכה יותר.
חומר למחשבה: האם שיתוף פעולה שלכם עם בעלי ידע מתחומים אחרים עשוי להניב תוצאות מועילות ומעניינות? מי יכולים להיות בעלי הידע האלה?
פוליטיקה
אחרי הקורונה - מה צפוי בשנת 2023
השנים שלפני הקורונה התאפיינו ביציבות עולמית ובצמיחה מדודה. סיום המגפה לא מחזיר אותנו בדיוק למצב שבו היינו טרם פריצת הקורונה לחיינו. אמנם מספר הטיסות מתקרב לזה שהיה, אך צפויות טלטלות אחרות.
המלחמה באוקראינה עשויה להוביל למלחמות וסכסוכים באזורים נוספים. מלחמה זו משפיעה על שימוש מוגבר בדלקי מאובנים מחד גיסא, ועל פיתוח אנרגיות חלופיות מאידך. בכלכלה צפוי מיתון עולמי ועליית ריבית ומחירים, ובפוליטיקה האמריקאית צפוי שהמתח בין הדמוקרטים לרפובליקנים רק יגבר. מגמות נוספות מוזכרות בכתבה המלאה – רובן מאופיינות באי-וודאות גבוהה.
כל משבר הוא גם הזדמנות – הטלטלות הנ"ל מהוות הזדמנות לחיזוק בריתות קיימות כמו ברית נאטו והסכמי אברהם – שנועדו לחזק את ההגנה מפני כוחות כמו איראן, רוסיה וסין.
נראה שחוסר היציבות גורם לכך שקשה יותר להפיק תחזיות בגיאופוליטיקה ובכלכלה, אפילו לזמן הקרוב. "בלתי צפוי" זה "הנורמלי החדש".
חומר למחשבה: כיצד משפיע חוסר היציבות הפוליטי-כלכלי על חייך היום ומה יכולות להיות השלכותיו בעתיד?
דור Z ואנונימיות
אם בעבר היה קושי רב להגיע למידע אישי על האדם, כיום, תוך שניות ניתן לאמת את זהותו באמצעות טביעות אצבע, תווי פנים או קול. האדם נתפס כחריג אם אין לו נוכחות מקוונת, ונמצא שכ- 40% מבני דור Z מספקים מידע אישי בתמורה לשירות מקוון בחינם.
בחברת מקינזי בחנו מה יקרה בשנת 2030, כאשר כל היבטי החיים יהיו מקושרים בדרכים שעדיין נראות כמו מדע בדיוני, וכל השירותים יהיו מותאמים אישית. ההבנה שהנוחות הזו אינה מגיעה ללא עלות, ושל משמעות החיים בעולם "ללא פרטיות", כבר מתחילה להשפיע. חלק מבני דור Z יוצרים תת-תרבויות מקוונות המפנטזות על אנונימיות. למשל, אסתטיקת ה"קוטג'קור" הפסטורלית – פרשנות רומנטית על פשטות של חיי חקלאות והרמוניה עם הטבע. חלקם נמנעים ממדיה דיגיטלית או מסננים מידע שהם מעלים לרשת. יש גם בני נוער "לודיטים" הנמנעים בכלל ממכשירים חכמים – לטובת הטלפון הישן.
לא כולם רוצים להיות אנונימיים, והדחף להפוך למשפיעים חזק כתמיד. אבל נראה שהחשיפה בפועל תהיה תמיד "קצת יותר ממה שהיית רוצה".
חומר למחשבה: האם לחנך לשמירה על הפרטיות והאנונימיות או להתמודדות עם חשיפת יתר תמידית? מה הסיבות וכיצד עושים זאת?
לכתבה המלאה