עבור לתוכן

שיעור במלחמה

עיתות משבר מחייבות את כל המערכות, ובמיוחד את מערכת החינוך, להמציא עצמן מחדש – להסתגל למציאות חדשה וכאוטית ולמצוא פתרונות יצירתיים למכשולים בלתי צפויים. המציאות מזמינה אותנו ללמוד ממשברים, מגיפות ומלחמות שמזכירים לנו אירועים משמעותיים מההיסטוריה ויחד איתם גם ממקרים בהווה ולנסות לחלץ מהם תובנות. הנה אנחנו מישירים מבט אל אוקראינה, מדינה שנתונה אף היא במצב מלחמה מאז פברואר 2022 אל מול הפלישה הרוסית. 

התבוננות ישראלית במצב באוקראינה מעלה 2 שאלות חשובות: 

  1. האם ניתן לאתר קווי דמיון בין שני המצבים? 
  2. מה מערכת החינוך הישראלית יכולה ללמוד מזו האוקראינית על למידה בזמן חירום?

על השאלה הראשונה אפשר בהחלט לענות בחיוב. אמנם יש כמובן הבדלים – אוקראינה, שנה לאחר המלחמה, מתמודדת עם מימדי הרס ואבדות נרחבים כמו גם עם כיבושן של ערים מרכזיות. חלק מהאוכלוסייה נאלץ למצוא מקלט במדינות שכנות, וחלק מצא עצמו תחת כיבוש רוסי מתמשך, אך עם זאת קיימים גם קווי דמיון לא מבוטלים: מציאות חיים תחת שגרת אזעקות, מתקני למידה שנהרסו כליל, מפונים רבים שמצאו עצמם לומדים במסגרות חדשות, תלמידים שנפגעו, ולצד זאת תלמידים שמתמודדים עם שורה של תסמינים: 61% מההורים דיווחו כי הילדים שלהם סובלים מסימפטומים של טראומה: חרדה, בעיות שינה, בעיות ריכוז וירידה ברצון לתקשר עם הסביבה.

מציאות חיים תחת שגרת אזעקות, מתקני למידה שנהרסו כליל, מפונים רבים שמצאו עצמם לומדים במסגרות חדשות, תלמידים שנפגעו, ולצד זאת תלמידים שמתמודדים עם שורה של תסמינים: 61% מההורים דיווחו כי הילדים שלהם סובלים מסימפטומים של טראומה: חרדה, בעיות שינה, בעיות ריכוז וירידה ברצון לתקשר עם הסביבה.

לצד המוכר, המצב באוקראינה מציג גם תרחישים שעלולים להתקיים גם בישראל, לדוגמא מציאות שבה חלק מהאזורים מנותק מהאינטרנט ולמידה מרחוק נעשית בלתי אפשרית. אנחנו אמנם רחוקים מהמצב הזה – אבל אל לנו להתעלם מתרחישים אפשריים.

מחקר והמלצות

דו״ח של ארגון ה-OECD אשר פורסם לאחרונה, מחלץ שורה של תובנות מרכזיות לגבי מערכת החינוך הפועלת בתנאי המלחמה באוקראינה. לצד סקירת ההתנהלות של מערכת החינוך, הדו״ח מציג שורה של המלצות המבוססות על מודלים חינוכיים מצליחים של מדינות אירופאיות אשר מהן ישראל עשויה להפיק תועלת. נתעכב על כמה מתוכן שעשויות להשליך אור על אופני ההתמודדות של ישראל.

ניטור קבוצות שונות ויצירת מענים ייחודיים:

בעת המלחמה משרד החינוך האוקראיני ביצע חלוקה של האוכלוסיה לשבע קבוצות על פי קריטריונים שונים כגון מידת הקִרבה לאזורי לחימה, תלמידים שנאלצו להתפנות מבתיהם, ועוד. חלוקה זו מאפשרת למשרד לענות על צרכים של קבוצות בעלות מאפיינים ייחודיים. כותבי הדו״ח ממליצים לגבש פרוטוקול תקשורת עם קבוצות שונות על מנת לספק מענה בהיר וברור לנהלים החינוכיים ובתוך כך, פרוטוקול תקשורת עם קבוצות ייחודיות כגון מפונים מבתיהם ונפגעי פוסט טראומה. ישראל אף היא עשויה להפיק תועלת רבה מניטור ומגיבוש של פרוטוקולים על סמך האוכלוסיות הייחודיות שנוצרו בעת המלחמה דוגמת תושבי הנגב המערבי, מפוני גבול הצפון ותלמידים באזורים המתמודדים עם ירי רקטות תכוף. 

מעבר ללמידה מבוססת כשירויות

אחד מהמהלכים הפדגוגיים החשובים שמוביל משרד החינוך האוקראיני הוא המעבר ללמידה מבוססת כשירויות. מהלך זה החל עוד טרם המלחמה, עם רפורמה שהובילה מערכת החינוך האוקראינית אשר שמה דגש על פיתוח כשירויות להצלחה בחיים, פיתוח חשיבה ביקורתית, חוסן ואחריות. אך המעניין הוא שמהלך זה מתגבר ביתר שאת בזמן מלחמה – מתוך ההבנה המתחדדת בזמן משבר, שדווקא מעבר לסוג כזה של למידה, אשר הופך את התלמיד ללומד פעלן ואחראי על הלמידה שלו – מוכיח את עצמו בזמני חירום. מה שרק מסייע להסביר עד כמה הוא נחוץ בכלל. מעבר ללמידה מבוססת כשירויות תואמת גם את התפיסה החינוכית  בישראל כעקרון פדגוגי חשוב, וישראל תיטיב לעשות אם תרחיב את המעבר ללמידה מבוססת כשירויות עכשיו ובעתיד. 

שיתוף ועירוב גורמים בעלי עניין

אחת ההמלצות המרכזיות של כותבי הדו״ח היא שכל הטמעה או הובלה של שינוי תעשה בצורה שמשתפת את כל הגורמים הנוגעים בדבר. ארגוני מורים, הורים, ארגוני חברה אזרחית ועוד. יתר על כן, הם מדגישים כי רק בדרך כזו, שגם מאפשרת לגורמים כאלה להשפיע על התהליך- נוצר אקוסיסטם שלם שחיוני להצלחת התהליך ולביצועו באופן מיטבי. במענים ובפתרונות אשר תגבש מדינת ישראל היא תיטיב לפעול אם תערב את אנשי ונשות החינוך בקהילות בשונות, את המנהיגות המקומית, הנהגת ההורים, וארגוני המורים, יזמים בתחום הED-TECH ועוד על מנת שפתרונות אלו יביאו שינוי בר קיימא. 

למידה ממדינות אחרות

הדו״ח כולו מבוסס על סקירה של מודלים חינוכיים ברחבי העולם דוגמת פורטוגל, שבדיה ופינלנד. נקודת המוצא שלו היא שעל מערכת החינוך האוקראינית ללמוד ממערכות חינוך שונות שהובילו תהליכי שינוי, כמובן עם הדיוק וההתאמה הנדרשים אל המערכת האוקראינית ואל המצב הייחודי בו היא נתונה. ישראל אף היא ראוי שתאמץ גישה כזו המבוססת על עקרונות של למידה והתאמה. 

אוטונומיה ודה-צנטרליזציה (ביזור)

הדו״ח ממליץ על הגברת אוטונומיה מקומית וחיזוק מגמות דה-צנטרליזציה (ביזור) של תהליכי קבלת החלטות, כולל הגברת העצמאות הפיננסית של מוסדות חינוך. בדרך זו שוֹנוּת בין מקומות ובתי ספר יכולה לבוא לידי ביטוי בצרכים ובמענים המיוחדים לכל מקום מקום. 

לסיכום..

על אף ההבדלים הברורים בין המלחמה באוקראינה והמלחמה בישראל, מצבי חירום נושאים עמם מאפיינים דומים. אפשר לראות כי מערכת החינוך האוקראינית מתמודדת עם סדרה לא מבוטלת של קשיים הדומים לאלו איתם מתמודדת מערכת החינוך הישראלית. מחסור והרס של תשתיות, אנשים שפונו מבתיהם, התמודדות עם טראומה ופוסט טראומה, מעבר ללמידה מרחוק הן רק חלק מהם. אופן הפעולה של אוקראינה, אשר מנסה ללמוד ממודלים חינוכיים אחרים, וההמלצות שניתנו לעיל יכולים לסייע למערכת החינוך הישראלית לא רק בגיבוש דרכי ההתמודדות אלא גם לראות את המשבר כמנוף לצמיחה ולעיצוב עתיד חינוכי חדש.