המגמות המעצבות את עתידנו
להכיר אותן, להתכונן לקראתן
המציאות סביבנו משתנה במהירות ומכריחה אותנו לחשוב מחדש על החינוך שאנחנו מעניקים לילדינו: מערכות, שיטות ומטרות. משבר הקורונה הוסיף והעמיק את מגמות השינוי בכל תחומי החיים. השינויים האלה, בעולם ובארץ, מציבים בפנינו אתגר וגם מציעים לנו הזדמנות. הכרות עם מגמות השינוי והערכות אליהן תסייע לנו להתמודד עם הראשון – ולנצל את השני, כדי להמשיך ליצור פדגוגיה רלוונטית בעידן של אי וודאות.
עם מה אנחנו מתמודדים?
מגמות מרכזיות בתחום החברתי: שינויים דמוגרפיים כמו הזדקנות האוכלוסייה, הגירה ופליטות; השפעת הטכנולוגיה על בריאות ושימת דגש על איכות חיים; שימוש גובר של נוער בסמים פסיכו-אקטיביים; עירוניות חדשה.
מגמות מרכזיות בתחום הטכנולוגי: בינה מלאכותית; עצמאות מיקום (למשל – הענן העתידי, התפתחות ה- IoT); IoB; העצמת בני אדם ע"י שיפור טכנולוגי של יכולות (-טרנס הומניזם); עולמות ללא גבולות (מטאוורס, מציאות מורחבת).
מגמות מרכזיות בתחום הכלכלי: שינוי עולם התעסוקה; היברידיות של השירותים והמוסדות פיננסיים; התפתחות ה- Foodtech; אינפלציה וחוסר יציבות כלכלית; צמיחה עולמית בסיכון.
מגמות מרכזיות בתחום הסביבה: משבר האקלים; התפתחות הנדסת האקלים; עלייה בתפיסת הקיימות.
מגמות פוליטיות מרכזיות: שינויים בסדר העולמי (כמלחמת רוסיה-אוקראינה); שינויים בפוליטיקה פנימית; אתגרים טכנולוגיים כלכליים וחברתיים בפוליטיקה.
מגמות מרכזיות בחינוך: בתי ספר כספקי כוח; שינויים בהיבטים הארגוניים; שינויים בהיבטים הפדגוגיים.
השינויים המואצים מעצבים את ארגוני החינוך כמערכות למידה אקולוגיות – החל מאופן הלמידה, ההוראה וההערכה, וכלה בתכניות הלימודים ובמרחבי הלמידה הפיזיים והווירטואליים. מעל הכול, נדמה שהמשימה החשובה מכולן היא הטמעת ערכים אנושיים שיאפשרו חיים מספקים, יצרניים, מועילים וחיוביים. כי תיאוריות חינוכיות מתפתחות ומשתנות, אבל הנחת היסוד שלהן היא אחת: חינוך אמור להיטיב עם האדם ועם החברה האנושית.