עבור לתוכן

כמה שאלות שכדאי לשאול בדרך למבחני מיון בבית ספר לאמנויות

ספויילר: אין להן תשובות חד משמעיות

אודישן לילדים
גרפיקה

שאלה ראשונה

האם מבחני מיון משרתים ערכים של שוויון הזדמנויות וצמצום פערים, או שהם עושים את הפעולה ההפוכה?

תשובה אפשרית 1: הם לא משרתים את הערכים הללו. האופן שבו מבחני מיון – לא רק לתלמידים, לא רק לאמנויות – הם מוטים ומפלים אוכלוסיות מוחלשות נמצא כבר בשיח שנים ארוכות. ילדים ממשפחות מבוססות, שהוריהם יכלו להעניק להם שיעורי מחול / ציור / מוזיקה מגיל הגן מגיעים, כמובן, מוכנים יותר אל מבחני המיון האלה.

תשובה אפשרית 2: בוודאי שמשרתים. מדיניות של אי-מיון תמנע איתור מוקדם של ילדים ממשפחות מוחלשות או המתגוררים בפריפריה. ילדים מוכשרים במיוחד שאינם מאותרים ולכן לומדים בבתי ספר "רגילים" עלולים לחוש תלישות והחמצה, לפגר בלימודים ולהנציח בכך את אותו פער חברתי.

שאלה שניה

מה זה בעצם "חינוך לאמנויות"? למה שרק בעלי כישרון בולט יזכו לכזה? הרי כל אחד ואחת יכולים להיתרם מחשיפה למוזיקה, מחול ואמנות, לא?

תשובה אפשרית 1: בהחלט, כולם יכולים להיתרם. חשיפה לאמנות משרתת את תהליכי הלמידה העיונית, ועשויה להיות גם כלי לגיבוש חברתי ולהפחתת אלימות בבתי ספר.

תשובה אפשרית 2: רגע רגע, בתי ספר לאמנות לא משתמשים בה כליווי לתהליכי למידה; אמנות אצלם היא דיסיפלינה שלומדים אותה. הם מאתרים ומטפחים אמנים וזוהי מטרתם המוצהרת.

שאלה שלישית

זה לא קצת מוקדם מדי, מבחני מיון בגיל גן חובה?

תשובה אפשרית 1: לגמרי מוקדם מדי. המערכות הנוירולוגיות והרגשיות עוד לא בשלו לכדי בסיס מגובש ואיתן, כך שהגיל עלול להיות גורם שמגדיל את טעויות המדידה. ועוד לא דיברנו על המשמעות הפסיכולוגית של אי הצלחה במבחנים בגיל כל כך צעיר.

תשובה אפשרית 2: הכישרון, הרי, הוא מולד. הוא כבר שם בגיל חמש וגם לפני כן. לכן הגיל הרך הוא בדיוק הזמן להתחיל להסליל ילדים וילדות לעבר תחום הכישרון שלהם, כדי שיקבלו את התמיכה הגדולה ביותר ואת המורים הטובים ביותר שיעזרו להם לפרוח.  

הדוח בנושא הליכי קבלת תלמידים לבתי ספר לאומנויות דן בשאלות המורכבות האלה, ומביא את המדיניות והפתרונות המיושמים לעידוד נטייה וכישרון אומנותי בחינוך הציבורי בארץ ובעולם.