מה שבילבי הבינה כבר מזמן

…כל הילדים ישבו והסתכלו בבילבי, ששכבה על הרצפה וציירה לה להנאתה. "נו, באמת, בילבי," אמרה המורה בחוסר סבלנות, "למה את לא מציירת על הנייר?"
"הציור שלי מילא אותו מזמן. אין מקום לכל הסוס שלי על פיסת הנייר הפצפונת הזאת", אמרה בילבי. "אני בדיוק מציירת את הרגליים הקדמיות, אבל כשאגיע לזנב אצטרך כנראה לצאת למסדרון".

(בילבי גרב-ברך, אסטריד לינדגרן. תרגום: דנה כספי).

מערכות החינוך שלנו, במתכונתן הנוכחית, קוראות לשינוי. מערכות חינוך רבות עדיין מסתמכות במידה רבה על צורות למידה פסיביות המתמקדות בהוראה ישירה ושינון, במקום בשיטות אינטראקטיביות המקדמות חשיבה ביקורתית ופרטנית הדרושות בעולם מונע חדשנות כמו זה שלנו. יותר מזה: בחלקים רבים של העולם הלמידה מוגבלת רק לאלה שיש להם גישה ישירה למבני בית ספר פיזיים, והאיכות שמורה למי שיכול להרשות לעצמו לשלם עבורה. מערכות מיושנות אלו מגבילות את הגישה למיומנויות הדרושות להנעת כלכלות משגשגות ומהוות סיכונים לפריון העולמי. לפי אחת מהערכות האחרונות, עד 2028 ניתן להוסיף עד 11.5 טריליון דולר ארה"ב לתמ"ג העולמי אם מדינות יצליחו להכין טוב יותר את הלומדים לצורכי הכלכלה העתידית. במציאות זו, ארגוני חינוך נדרשים לעצב מודלים חדשים, ולהגדיר את החזון והאסטרטגיות להשגתו, וכדי לעשות זאת דרוש סוג חדש לגמרי של חשיבה.

הציפייה מארגון חינוך רדיקלי היא שיתאפשר להשיג באמצעותו "משהו" שונה משמעותית, המאפשר התנהלות שונה מהותית ומייצר אפשרויות חדשות שלא ניתן היה להשיגן בדרך אחרת.

בכל צורה ומקום שבהם ייושם, חינוך רדיקלי יצטרך לכלול את המרכיבים הבאים:
מערכת יחסים של כבוד הדדי בין מורה לתלמיד/ה,  ותחושה ששניהם הם חלק מפרויקט גדול יותר. אמנם למורים יש ידע מיוחד, אך הם גם לומדים מתלמידיהם בתהליך תן וקח של דיון דמוקרטי.
הסתכלות על כל המערכת כמכלול: מבט שאינו מסתפק בנקודת מבט צרה וממוקדת.
קשרים אנושיים. גזענות, פטריארכיה, אימפריאליזם והשפלה של עולם הטבע קשורים לרוב לניצול והפקעה. חינוך רדיקלי, על ידי כך שהוא מראה את סיבת השורש, יכול לעזור להצית את התודעה המעמדית הדרושה לשינוי העולם.
התמקדות בחייהם ובחוויות היומיום של התלמידים והתלמידות. דוגמה בולטת להוראה רדיקלית וביקורתית, היא שאילת שאלות פשוטות לגבי צורת העבודה והשותפים בה, כדי ליצור דיון ער על מהות השינוי הנדרש.