תפישת הכשירויות

כדי לפעול מול אתגרים מורכבים בעולם של מציאות משתנה נדרש שימוש משולב ומושכל בידע, מיומנויות, גישות וערכים. כמענה לכך, אימצה תפישת הפמ"ע מפרויקט חינוך 2030 של ה-OECD את מושג הכשירויות שהן תמהיל סינרגטי של ידע מיומנויות, גישות וערכים המייצרות יכולות התמודדות עם אתגרים מורכבים במציאות המשתנה (איור 9).

               איור 9 – כשירות כתמהיל סינרגטי של ידע מיומנויות וערכים

תמהיל של כשירות מסוימת יכול לכלול ידע מסוגים שונים (תחומי, בינתחומי, תהליכי ואפיסטמי), כמו גם מיומנויות שונות (קוגניטיביות, רגשיות וחברתיות לדוגמא) ומגוון של גישות וערכים (כגון ערכים הנוגעים לפרט, לאינטראקציה עם הסביבה ועם החברה). הרציונל ליישום תפישת הכשירויות בחינוך מתבסס על שתי טענות. האחת היא כי כשירויות משקפות את האופן הטבעי לפיו פועלים אנשים כדי להתמודד עם אתגרים במציאות המשתנה של המאה ה-21.  האופן בו אנשים מתכננים, מגדירים מטרות ופועלים, מושתתת על תמהיל של הידע והמיומנויות אשר ברשותם, ומונחה על ידי הערכים והגישות אשר אומצו על ידם ומאפיינים אותם. הטענה השנייה היא כי רק שימוש מושכל ומשולב בידע במיומנויות בגישות וערכים יאפשר יכולת אמיתית להתמודד עם האתגרים המורכבים של המציאות המשתנה. האתגר אם כן של מערכת החינוך הוא שינוי המיקוד של תכני הלימוד ותהליך הלמידה מהקנית ידע לתלמידים לרכישת כשירויות באופן אקטיבי על  ידי התלמידים.

ניתן לחשוב על קטגוריות שונות של כשירויות הרלוונטיות לתפקוד ושגשוג במציאות המשתנה. כגון כשירויות להתמודדות עם אתגרי המאה ה-21 וכשירויות אשר מסייעות ללומדים בעיצוב עתיד רצוי במציאות משתנה עבור עצמם והחברה.

כשירויות להתמודדות עם אתגרי המאה ה-21

השינויים החברתיים, הטכנולוגיים, הכלכליים, הסביבתיים והפוליטיים במאה ה-21 מייצרים אתגרים חדשים עבור החברה והפרטים בה כגון: הגלובליזציה, שינויי אקלים ואיכות הסביבה, המחשוב והאוטומציה, מורכבות המערכות ושינויים מתמידים בכל היבטי המציאות. פרויקט חינוך 2030 של ה-OECD מציע כי התמודדות עם אתגרים אלו של המאה ה-21 מחייבת פיתוח כשירויות חדשות כדוגמת אוריינות גלובלית, האוריינות הפיננסית, החשיבה המיחשובית, היזמות והחדשנות, והאוריינות לפיתוח בר קיימא. תפישת הפמ"ע מאמצת כשירויות אלו ומוסיפה את כשירויות החשיבה המערכתית וחשיבת העתיד ככשירויות חיוניות למציאת המשתנה. לימוד כשירויות אלו יתבצע הן באופן ייעודי והן במסגרת לימודי תחומי הדעת הקיימים כדי לא לייצר עומס נוסף על תוכניות הלימודים. כך לדוגמה, יילמדו הידע, המיומנויות, הגישות והערכים המרכיבים את האוריינות הפיננסית במסגרת לימודי המתמטיקה, מדעי הרוח, הטכנולוגיה וכלכלת הבית. בסעיפים הבאים מוצג תיאור קצר של כשירויות חיוניות אלו.

אוריינות גלובלית

רבים מן האתגרים הניצבים בפני החברה האנושית במאה ה-21 הם אתגרים גלובליים במהותם שהתמודדות עמם מצריכה שיתוף פעולה גלובלי כגון שינויי אקלים, קונפליקטים, עוני, רעב וסוגיות של הון עצמי וקיימות. מערכות חינוך צריכות להשקיע בפיתוח תודעה גלובלית ואזרחות גלובלית בקרב הלומדים כדי שיוכלו לפעול לפיתוח ויישום פתרונות לאתגרים הגלובליים ולתרום להפיכת העולם לשלו, סובלני, ובטוח יותר. כשירות גלובלית  זו מתבססת על תמהיל של ידע, מיומנויות, גישות וערכים המעודד כבוד לזכויות אדם, צדק חברתי, גיוון, שוויון מגדרי וקיימות סביבתית. תמהיל זה מסייע לפיתוח מדרג של יכולות גלובליות  הכוללות:

• מודעות גלובלית – מודעות והבנת סוגיות מקומיות, גלובליות ובין-תרבותיות והערכת נקודת המבט ותפיסות העולם של אחרים
• אחריות גלובלית – תחושת מחויבות ואחריות לשלומות הגלובלית
• התנהלות גלובלית ורב תרבותית – יכולת קיום אינטראקציות גלויות, הולמות ויעילות עם אנשים מתרבויות שונות ויכולת פעולה משותפת רב תרבותית וגלובלית למען יעדים קולקטיביים של רווחה ופיתוח בר קיימא.

אוריינות פיננסית

אוריינות פיננסית היא היכולת לעבד מידע כלכלי ולקבל החלטה מושכלת לגבי צריכה, תכנון פיננסי, צבירת עושר, חוב ופנסיות. במציאות כלכלית גלובלית, דינמית ומורכבת, שבה מתכווצות מערכות תמיכה ציבוריות ופרטיות, משתנים פרופילים דמוגרפיים כולל הזדקנות האוכלוסייה ומתחוללות התפתחויות נרחבות ומהירות בשוק הפיננסי, נדרשת אוריינות פיננסית כבר בגיל צעיר כדי לשרוד ולשגשג. צעירים עומדים בפני החלטות פיננסיות מיידיות; לעתים קרובות, הם כבר צרכנים של שירותים פיננסיים, כגון חשבונות בנק עם גישה למתקני תשלום מקוונים.

מגמות מתפתחות עשויות להפוך את האוריינות פיננסית לחשובה עוד יותר בעתיד. ראשית,  הדורות הבאים יתמודדו עם בחירות פיננסיות מאתגרות יותר ולכן אוריינות פיננסית, בשילוב תאפשר לאנשים להבין מוצרים ושירותים מורכבים, לבחור את הטובים ביותר עבורם ולהגן על עצמם מפני ניצול כלכלי. התפשטות השירותים הפיננסיים הדיגיטליים עשויה לייצר הזדמנויות פיננסיות חדשות לאנשים עניים שהיו מודרים עד כה מלגשת למערכת הפיננסית הרשמית. אולם  מצב זה מעלה את הסיכויים לחשיפת הצרכנים לאיומי אבטחה חדשים וסיכוני הונאה המתעצמים, כאשר אוריינות פיננסית נמוכה מתחברת עם אוריינות דיגיטלית נמוכה. שנית, הדורות הבאים עתידים ככל הנראה לשאת בסיכונים פיננסיים רבים יותר במהלך חייהם לעומת הדור הנוכחי, כתוצאה מגידול בתוחלת החיים, ירידה בתנאי הרווחה התעסוקתית, הפיכת הפנסיות לאינדיווידואליות יותר וירידה בביטחון התעסוקתי. שלישית, גידול באי-השוויון בהכנסה ועושר יגביר את הנחיתות של קבוצות מוחלשות חברתיות-כלכליות והן יזדקקו לאוריינות פיננסית יותר מתמיד כדי להיות מסוגלות לקבל החלטות פיננסיות מושכלות.

חינוך לאוריינות פיננסית הוא תהליך בו צרכנים ומשקיעים פיננסיים משפרים את הבנתם במוצרים פיננסיים, מושגים וסיכונים, באמצעות מידע, הדרכה וייעוץ אובייקטיבי. חינוך זה מפתח אצל הלומד את המיומנויות והביטחון המאפשרים לו להיות מודע יותר לסיכונים פיננסיים והזדמנויות, לקבל בחירות מושכלות, לדעת לאן ללכת לעזרה ולנקוט בפעולות יעילות לשיפור רווחתו הפיננסית. אוריינות פיננסית באה לידי ביטוי בהיבטים הבאים:

• ידע – קיום ידע והבנה של רעיונות, מושגים וסיכונים פיננסיים
• מיומנויות – יכולת ליישם מיומנויות פיננסיות כגון ניהול סיכונים
• ערכים וגישות – קיום גישות כגון מוטיבציה ובטחון המאפשרות לקבל החלטות פיננסיות

יזמות וחדשנות

המציאות המשתנה האי ודאית והמורכבת מחייבת את המין האנושי להתמודד עם אתגרים חדשים מחד ומייצרת עבורו הזדמנויות חדשות מאידך. יזמות והחדשנות היא כשירות חדשה המאפשרת להתמודד עם האתגרים ולנצל את ההזדמנויות באופן אפקטיבי. יזמות היא מערכת משולבת של כישורים קוגניטיביים (כגון יכולת למידה) רגשיים וחברתיים, גישות (כגון מוטיבציה) וערכים המאפשרת לאדם או לקבוצה להתנהל מול הסביבה במטרה לאתר צרכים ולזהות, לייצר ולהמיר הזדמנויות לערכים מוספים חדשים עבור הפרט החברה.

חדשנות היא באופן דומה מושג רחב מאוד, מורכב וחדש יחסית. היא עוסקת בתהליך שמתחיל לעיתים קרובות ברעיון או תגלית של יחידים בעלי חזון, נחישות ומוטיבציה ומתפתח דרך שיתופי פעולה עד כדי יצירת אפקט הנתפש על ידי העולם כהשפעה משמעותית על חלקים ממנו. חדשנות עוסקת ביצירת ערכים מוספים חדשים לפרט ולחברה כגון: דרישות חדשות, מקומות עבודה חדשים, מוצרים חדשים, שירותים חדשים, כלים חדשים, תהליכים חדשים, דרכי חשיבה חדשות ועוד.

חשיבה מחשובית

התפתחות המחשוב מייצרת הזדמנויות חדשות ליצירת אסטרטגיות התמודדות עם פתרון בעיות בעולם המתבססות על תהליכי וכלי עיבוד מידע וחישוב חדשים. חשיבה מחשובית היא היכולת להבין את העולם באמצעות יישום שיטות חישוביות לפיתוח אסטרטגיות לפתרון בעיות. זאת באמצעות טכנולוגיות מבוססות מחשב ובהתבסס על יכולות של קידוד ותכנות בעיות. חשיבה מחשובית הוא שם כולל לתהליכי החשיבה שמעורבים בניסוח בעיה וניסוח אסטרטגיות לפתרונה באופן אלגוריתמי, המאפשר למחשב או לאדם למצוא את הפתרונות באופן אפקטיבי. תהליך פתרון בעיות בחשיבה חישובית יכול לכלול את המאפיינים הבאים:

• ניסוח בעיות באופן שניתן להיעזר במחשב ובכלים אחרים כדי לפתרן
• ארגון וניתוח של המידע באופן לוגי
• ייצוג המידע באמצעות הפשטות כגון מודלים והדמיות
• אוטומציה של הפתרונות באמצעות חשיבה אלגוריתמית (סדרה של צעדים)
• זיהוי, ניתוח ויישום פתרונות אפשריים כדי להשיג את השילוב היעיל והאפקטיבי ביותר של פעולות ומשאבים
• הכללת ויישום תהליך הפתרון למגוון רחב של בעיות 

אוריינות לפיתוח בר קיימא

בעידן המודרני, ההשפעה המשולבת של הפעילות האנושית על הסביבה הטבעית והאנושית של כדור הארץ היא מהותית ומציבה בפני אנושות אתגר משמעותי של חיים ברי קיימא בטווח הארוך. אוריינות לפיתוח בר קיימא מתארת את הכשירות של אדם לפעול בהצלחה בחיי היומיום מתוך הבנה רחבה של האופן בו אנשים וחברות קשורים זה לזה ולמערכות טבעיות, וכיצד הם עשויים לעשות זאת באופן בר קיימא. כשירות זו כוללת ידע, כישורים, גישות וערכים הנדרשים כדי לאפשר לאדם לשלב שיקולים סביבתיים מתאימים בהחלטות יומיומיות בנושא צריכה, אורח חיים, קריירה ואזרחות, ולעסוק בפעולה אינדיבידואלית וקולקטיבית המקדמת פיתוח בר קיימא.  אוריינות לפיתוח בר קיימא באה לידי ביטוי ביכולות הבאות: 

• היכולת להבין את האינטראקציה בין מערכות חברתיות, טכנולוגיות, כלכליות פוליטיות וסביבתיות וכיצד הן תומכות בחיים ברי קיימא.
• היכולת לזהות ולהעריך נקודות מבט שונות המשפיעות על פיתוח בר קיימא
• הנכונות להשתתף בפעילויות התומכות באורח חיים בר קיימא

חשיבה מערכתית^[29]

המציאות של המאה ה-21 היא מציאות סבוכה המורכבת משילוב של מערכות חברתיות, טכנולוגיות, כלכליות, סביבתיות ופוליטיות המקיימות ביניהן מגוון רחב של תלויות הדדיות. חשיבה מערכתית היא כשירות העוסקת בהבנת האופן בו מערכות מאורגנות, הבנת הסיבות לאופן פעילותן, ועיצוב דרכים לשיפור שיטתי של תוצאות התנהלותן. ההיבטים המרכזיים בהם עוסקת כשירות חשיבה מערכתית הם^[30]:

• זיהוי ומסגור בעיות מערכתיות – זיהוי בעיה כמערכתית ותיחום גבולות הבעיה
• הגדרת המבנה של בעיה מערכתית – זיהוי משתני הבעיה המערכתית ויחסי הגומלין ביניהם ואיתור לולאות היזון חוזר.
• איתור והפעלת מנופים ליצירת שינוי – הפעלת מדרג התערבויות לפי סוג ההשפעה הרצוי על המערכת
• ניתוח השלכות עתידיות של השינוי – עיצוב עתיד רצוי למערכת וחקר ההשלכות של ההתערבויות והעתיד הרצוי

חשיבת עתיד^[31]

השינויים המתמידים במציאות והמגמות, המובילות לעתיד חדש ובלתי מוכר, מעלות את הצורך בחשיבת עתיד אישית וארגונית המאפשרת לחשוב על העתידים האפשריים באופן שיטתי, לעצב עתיד רצוי ובעל סבירות לישימות ולהיערך מבעוד מועד, כבר בהווה, לבניית תוכניות פעולה ממוקדות בהשגת עתיד רצוי זה. כשירות חשיבת עתיד מורכבת מתמהיל של ידע ( כגון ידע על מגמות, היסטוריה)  מיומנויות (כגון סריקה, חיזוי, גיבוש חזון ותכנון) וערכים (כגון, פתיחות, יושרה, אומץ).  תחומי הליבה של כשירות חשיבת העתיד הם:  

• סריקה – סריקת סביבה נוכחית וסריקת אופקים עתידיים לזיהוי מגמות ואותות חלשים
• חיזוי – חקר עתידים סבירים, אפשריים ופרועים המייצרים תרחישים עתידיים להתייחסות
• גיבוש חזון – עיצוב עתיד רצוי וישים לטווח זמן נבחר הנמצא במנעד התרחישים העתידים להתייחסות.
• תכנון – בניית תוכנית פעולה כבר בהווה שמטרתה הגשמת העתיד הרצוי שעוצב.

כשירויות לעיצוב עתיד רצוי במציאות משתנה

בעולם של מציאות תנודתית, אי ודאית, מורכבת ועמומה נדרש הפרט לעצב עתיד רצוי ובר קיימא של שלומות עבור עצמו ועבור החברה. מצפן הלמידה של חינוך 2030 מגדיר שלוש כשירויות לעיצוב עתיד רצוי במציאות משתנה, להן זקוקים התלמידים כדי לעצב עתיד רצוי של שגשוג לעצמם ולחברה במציאות משתנה: יצירת ערך חדש, יישוב מתחים ודילמות, ולקיחת אחריות. כשירויות אלה מסייעות ללומד להתמודד עם אי-ודאות, לפתח גישות וערכים חדשים כדי לקבל החלטות אתיות נכונות תוך הבנת השלכותיהן, ולפעול באופן פרודוקטיבי ומשמעותי, גם כאשר המטרות משתנות.

ניתן ללמד וללמוד את הכשירויות הללו במוסדות חינוך על ידי שילובם בתוכניות הלימודים ובפרקטיקות הפדגוגיות המיישמות אותן. כך לדוגמה, ניתן להטמיע את כשירות יצירת ערך חדש בתחומי דעת כגון אמנויות, שפה, טכנולוגיה, כלכלת בית, מתמטיקה ומדעים, תוך שימוש בגישה בין-תחומית. כשירויות אלו ניתן גם לרכוש בבית, במשפחה, בקהילה, ובמהלך אינטראקציות עם אחרים.

יצירת ערך חדש

כשירות  זו מתייחסת ליכולתו של אדם לחדש ולפעול באופן יזמי על ידי נקיטת פעולות מושכלות ואחרות ליצירת עתיד רצוי טוב יותר. הערך החדש שנוצר הוא לא רק כלכלי, אלא גם חברתי ותרבותי. יצירת ערך חדש יכולה להתבטא בהיבטים כגון יצירת מקומות עבודה, עסקים ושירותים חדשים וגם בפיתוח ידע, תובנות, רעיונות, טכניקות, אסטרטגיות ופתרונות חדשים ויישומם לפתרון בעיות ישנות וחדשות. יצירת ערך חדש כרוכה בקריאת אתגר על הסטאטוס-קוו, בשיתוף פעולה עם אחרים ובחשיבה יצירתית מחוץ לקופסא.

הכשירות ליצירת ערך חדש מתבססת על מספר מיומנויות ערכים וגישות. כדי ליצור ערך חדש, על הלומדים להיות בעלי תחושת מוכוונות למטרות והשלמתן, סקרנות, ופתיחות לרעיונות, נקודות מבט וחוויות חדשים. בנוסף, יצירת ערך חדש דורשת מהלומדים חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית וחשיבת עתיד למציאת גישות שונות לפתרון בעיות, ושיתוף פעולה עם אחרים כדי למצוא פתרונות לבעיות מורכבות. כדי להעריך  את איכות הפתרונות שהוצעו, יידרשו הלומדים להפגין זמישות בניסוי הרעיונות החדשים, שימוש בניהול סיכונים בתהליכי יישום הרעיונות, ויכולת הסתגלות לשינוי גישות על בסיס הממצאים והתובנות העולים מן היישום.  

יישוב מתחים ודילמות

בעולם של תלויות הדדיות, ומול הצורך להתמודד עם אתגרים גלובליים, נדרשת היכולת ליישב מתחים ודילמות ולאזן בין רעיונות ועמדות סותרים לכאורה כגון: הוגנות וחירות; אוטונומיה וסולידריות; יעילות ותהליכים דמוקרטיים; אקולוגיה ומודלים כלכליים; גיוון ואוניברסאליות; וחדשנות והמשכיות. כשירות ליישוב מתחים ודילמות מתייחסת ליכולתו של אדם לקחת בחשבון קשרי ויחסי גומלין רבים, שלכאורה סותרים ולא תואמים, בין רעיונות, לוגיקה ועמדות, ולשקול לאורם את התוצאות של פעולה בטווח הקצר והארוך. בתהליך זה רוכשים הלומדים הבנה עמוקה יותר של עמדות מנוגדות, מפתחים טיעונים התומכים בעמדתם, ומוצאים פתרונות מעשיים לדילמות וקונפליקטים. הלומדים נדרשים להבנת הצרכים והאינטרסים של אחרים ולפיתוח היכולת לתת להם מענה במסגרת התהליך. האתגר הוא ליישב בין רעיונות או עמדות שונים ולעתים קרובות סותרים, ולהכיר בכך שיש יותר מפתרון אחד או שיטה אחת למציאת פתרון.

הכשירות ליישוב מתחים ודילמות מתבססת על מספר מיומנויות בסיסית. כדי ליישב מתחים ודילמות, הלומדים צריכים להיות בעלי גמישות קוגניטיבית ומיומנויות של חשיבה מערכתית וראיית המציאות מפרספקטיבות שונות המאפשרת להם לראות בעיה מנקודות מבט שונות ולהבין כיצד דעות שונות אלה מביאות למתחים ולדילמות. יתר על כן, התלמידים צריכים כדי להפגין אמפתיה וכבוד כלפי אחרים המחזיקים בדעות שונות משלהם משלו. הם יזדקקו למיומנויות של  חשיבה יצירתית ופתרון בעיות, בדגש על פתרון קונפליקטים, כדי לעצב פתרונות לבעיות בלתי פתירות לכאורה. יישוב מתחים ודילמות כרוך לעיתים בקבלת החלטות קשות ומורכבות; לכן על הלומדים לפתח חוסן נפשי, סובלנות למורכבות ועמימות, ותחושת אחריות כלפי אחרים.

לקיחת אחריות

ההתמודדות עם חידוש, שינוי, גיוון, עמימות חוסר וודאות ומורכבות בדרך אחראית מניחה שהאדם יכול לחשוב על עצמו באופן ביקורתי ולעבוד עם אחרים. היכולת לקחת אחריות היא ליבת התחושה של פעלנות הלומד ותנאי מוקדם לפיתוח יכולות יצירת ערך חדש ויישוב מתחים ודילמות. יצירת ערך חדש ויישוב מתחים ודילמות מחייבים יכולת לשקול את ההשלכות העתידיות של פעולותיו של האדם, להעריך סיכונים וגמולים ולקבל את האחריות על תוצאות הפעולה. יישום יכולות אלו מצביע על קיום תחושת אחריות, ועל בגרות מוסרית ואינטלקטואלית הקשורה ליכולת של אדם לבצע רפלקציה ולהעריך את פעולותיו לאור הניסיון שצבר והחינוך שקיבל ובהתחשב במטרות אישיות מוסריות וחברתיות. ללומדים בעלי יכולת לקחת אחריות על מעשיהם יש מצפן מוסרי חזק המאפשר רפלקציה, פעולה עם אחרים ומתן כבוד לסביבה. פרט הלוקח אחריות, שואל כדרך חיים שאלות הקשורות לנורמות, ערכים, משמעויות ומגבלות, כגון: מה עלי לעשות? האם אני צודק בעשייתי זו? היכן הגבולות? מה ההשלכות של מה שעשיתי, האם הייתי צריך לעשות זאת במבט לאחור?

הכשירות ללקיחת אחריות מתבססת על מספר מיומנויות וגישות. לקיחת אחריות דורשת מצפן מוסרי חזק, יכולת שליטה ותחושה של יושרה, המובילים להחלטות על פעולות שיש בהן תועלת נרחבת עבור אחרים. פיתוח הכשירות של לקיחת אחריות דורש התייחסות בחמלה ובכבוד לאחרים ויישום חשיבה ביקורתית הן על פעולותיו של האדם עצמו והן על פעולות של אחרים. כשירות לקיחת אחריות מתבססת גם על מודעות עצמית, רגולציה עצמית וחשיבה רפלקטיבית. חשוב גם לבנות אמון כבסיס ללקיחת אחריות. תלמידים המקבלים אמון מעמיתים, מורים והורים נוטים יותר לקחת אחריות על מעשיהם.