חציית גבולות וחדשנות פתוחה

מודל החדשנות הפתוחה מבוסס על ראיית הגבול שבין הארגון לעולם לא כגבול אטום לזרימת רעיונות, אלא כממברנה המאפשרת זרימה של ידע, רעיונות ומומחיות.

״במאה הקודמת נהוג היה לחשוב כי מקור החדשנות העיקרי של חברות מצוי בתוך החברה המתמחה וכי ידע יש לפתח ולשמר בארגון. לאורך השנים חברות אימצו שיטות שונות לניהול חדשנות פנימית – כמו לדוגמה שיטת החזיתות הידועה כשיטת 70/20/10 – באופן המטפח פיתוחים וחידושים תוך-ארגוניים, בהנחה שהחברה מקצועית בתחומה ויודעת לפתח בעצמה תחומי פעילות, מוצרים ושירותים חדשים. ההכרה בחשיבותה של החדשנות הובילה להקצאת משאבים ותכנון אסטרטגיית חדשנות אשר תפקידה להצעיד את הארגון קדימה ולשמר או לשפר את מיקומו בשוק.

בשנת 2003 פרסם הנרי וויליאם צ'סברו את ספרו "חדשנות פתוחה" בו הוא תיאר מודל עדכני לחדשנות ארגונית: מודל זה קובע כי חברה לא יכולה להסתמך בתהליכי החדשנות שלה אך ורק על פיתוחים פנימיים, אלא עליה לשתף פעולה עם גורמים חיצוניים, בהם מוסדות אקדמיה, חברות הזנק, שותפים עסקיים, לקוחות, ספקים וכן הלאה. המודל מתאר את משפך הרעיונות והפיתוחים בחברה ומפרט באילו דרכים ניתן לאמץ ידע חיצוני מצד אחד, ולהוציא ידע אל מחוץ לארגון מצד שני״. 

חדשנות בישראל – תמונת מצב, רשות החדשנות, 2016

בשני העשורים האחרונים התפתחו מנגנונים שונים למימוש הרעיון של חדשנות פתוחה, וביניהם:

1. מיזמים בהם משתתפים ארגונים שונים.
2. קמפיין רעיונות המזמין גורמים מתוך ומחוץ לחברה להציג רעיונות למגוון אתגרים.
3. פלטפורמות לחיפוש מומחי חדשנות בתחומים שונים וגיוס שלהם למיזמים.
4. כלים חוקיים כלכליים הקובעים את כללי המשחק בכל הקשור לזכויות יוצרים וזכויות כלכליות שנוצרות בשיתופי פעולה באין ארגונים.
5. קהילות בין-ארגוניות המתמקדות בתחום מסוים ופועלות לקדם בו חדשנות.
6. בארגונים מסוימים הוגדר תפקיד חדש, ״מוביל חדשנות פתוחה״, שתפקידו לעודד את הפתיחות של הארגון ולמנוע הסתגרות ופעולה לפי החשיבה (השגויה) ש״כל החוכמה נמצאת אצלנו״.
7. מיזוגים ורכישות כאמצעי להכנסת ידע ומומחיות חדשה לארגון.
8. חממות פיתוח בתוך החברה המיועדות ליזמים חיצוניים.

היכולת של חדשנות פתוחה להאיץ תהליכי פיתוח הייתה חשובה במיוחד בימים הראשונים של מגיפת הקורונה. אחת הדוגמאות המפורסמות היא הגיוס של יחידות טכנולוגיות ואחרות של הצבא למאמצי פיתוח פתרונות שנדרשו בדחיפות בתחום האזרחי. למשל:

• גיוס אנשי 8200 לפיתוח מכונות הנשמה
• גיוס אנשי ארגונים ביטחוניים להשתתף בפיתוח פתרונות לאכיפת חובת הבידוד

גם באירלנד (כמו במקומות רבים אחרים) עלה הצורך בפיתוח מכונות הנשמה. מאמר מעניין מנתח כיצד התפתחה למטרה זו רשת של חדשנות פתוחה שכללה אלפי מתנדבים בתחומים שונים, ופיתחה מכונת הנשמה בהסתמך על קוד פתוח.

הקהילה פיתחה כעשרים קונספטים ומודלים שונים של מכונות הנשמה. הצוות פעל במשך חמישה חודשים. עקב הגברת ייצור מכונות ההנשמה בארה״ב על פי התקן של משרד ההגנה וכן שינויים נוספים בנסיבות המגפה, הצורך במכונת הנשמה בקוד פתוח ירד והיא לא הגיעה לייצור. עם זאת, הרשת המשיכה לפעול בהצלחה לפיתוח פריטי ציוד רפואי אחרים שנדרשו עקב המגפה. האפקטיביות של חדשנות פתוחה הודגמה במקרה האירי בצורה ברורה.

Colin Keogh (February 2-021), Open Innovation in Response to Covid 19 :A case study of the Open Source Ventilator Ireland Project

1. לקבוע את החדשנות הפתוחה כברירת מחדל במקרים בהם המוסד החינוכי מנסה לפתח פתרון חדש לאתגר כלשהו. כלומר, כברירת מחדל מזמינים גורמים שונים (למשל מורים מתחומים שונים, הורים, תלמידים) לקחת חלק בחשיבה ובפיתוח. רק במקרים בהם נסיבות המקרה מצדיקות זאת, מסתפקים בצוות הומוגני וחד-תחומי.
2. לפעול בשקיפות – מוסד החינוך יפרסם את כל הסוגיות בהן הוא עוסק (למעט מקרים בהם יש צורך בסודיות) ואת המיזמים שמטפלים בסוגיות אלה, עם הזמנה פתוחה לגורמים רלוונטיים להצטרף.
3. לא מספיק להקים צוות רב-תחומי, אלא יש להביא את התחומים לידי ביטוי ולנצל את רב-התחומיות. לדוגמה, אם בצוות מיזם יש משתתפים מתחומים שונים, לבקש מכל אחד לבטא ולייצג באופן מפורש את תחום המומחיות שלו בתוך תהליך החדשנות.
4. לשתף ולהנגיש פתרונות חדשניים שפותחו בבית הספר – הן לצורך העברת רעיונות בין עובדי ההוראה בתוך המוסד החינוכי, והן לצורך זרימתם בין מוסדות שונים. לצורך כך, אתר בית הספר יכלול פלטפורמה כגון דף אינטרנט אשר יכלול מידע על פיתוחים של המנוע ויזמין א.נשים מתוך המוסד וממוסדות חינוך אחרים ״לקחת את הרעיון ולעשות אותו לשלהם״.

אודות ההתנסות

תרגיל לבחינת ההשפעות של חדשנות פתוחה וחציית גבולות על היכולת לפתור בעיות.

מתי להשתמש?

מתאים לסדנה בחדר המורים או לשיעור עם תלמידים, כהכנה לכניסה לתהליך של חציית גבולות בביה"ס (למידה רב-תחומית, רב-גילית וכד'), שיתוף הקהילה, תכנון האקתון ועוד.

הכנות 

• לפעילות פיזית: הכינו מראש פוסטיטים (פתקיות דביקות) בשני צבעים.
• לפעילות מקוונת: הכינו מראש לוח שיתופי שניתן לכתוב בו "פתקים" (Lino-it , Padlet וכד'). 
• הפעילות כוללת שימוש בטלפונים.

שלבי ההתנסות 

• בחרו בעיה רלוונטית למשתתפים.
• בקשו מהם לכתוב על פתקים בצבע אחד: איך ביה"ס יכול לתרום לפתרון הבעיה?
• בקשו מכל אחד מהמשתתפים לצלצל למישהו מחוץ לעולם החינוך ולבקש ממנו להציע רעיון לפתרון הבעיה. הנחו אותם לכתוב את הפתרונות ה"חיצוניים" על פתקים בצבע שני.
• קיימו דיון לאור התוצאות: מה הרווחנו כשחצינו את הגבולות ונפתחנו לאנשים מעולמות אחרים? האם עלו רעיונות שלא חשבנו עליהם? האם יש הבדל בין הפתקים בשני הצבעים? 

דוגמה

הבעיה: אחרי הקורונה יש עלייה בבעיות שנובעות מאורח חיים יושבני: יותר מסכים, פחות פעילות גופנית, למידה ועבודה מרחוק, ישיבה בפקקים… – כל אלו מובילים ליותר סטרס, השמנה, עייפות, דיכאון… 

• שלב 1: העלו רעיונות להתמודדות בלוח Lino-it – פתקים אדומים בלבד. איך בית הספר יכול לתרום לעידוד אורח חיים בריא יותר?
• שלב 2: התקשרו לחבר.ה טלפוני.ת מחוץ לעולם החינוך. הציגו את הבעיה ובקשו רעיונות – כתבו את הרעיונות שלהם בפתקים צהובים.
• שלב 3: עיבוד – מה הרווחנו כשחצינו את הגבולות ונפתחנו לאנשים מעולמות אחרים? האם עלו רעיונות שלא חשבנו עליהם? האם יש הבדל בין הפתקים האדומים לצהובים? איך אפשר להשתמש במתודה הזו בתהליכי חדשנות בית ספריים?

אודות ההתנסות

רוצים לארגן האקתון בבית הספר שלכם? אין בעיה! יש לנו בדיוק את מה שאתם צריכים…

מתי להשתמש

האקתון הוא אירוע תחרותי שמבוסס על חציית גבולות וחדשנות פתוחה. מטרתו לייצר פתרונות חדשניים לבעיה נתונה או לאתגר, תחת לחץ זמן. בהאקתון מתחרות קבוצות מעורבות ומגוונות במשך 48-10 שעות והוא יכול להתקיים כמפגש פיזי או וירטואלי. 

הכנות

לפני שיוצאים לדרך יש לנסח את האתגר הראשי של ההאקתון בצורה מדויקת ביחד עם בעלי העניין, כדי לוודא שהמטרה רלוונטית ומובנת לכולם.

שלבי ההתנסות

האקתון הוא אירוע שיא שדורש היערכות ותכנון. כדי לעזור לכם ולוודא שלא תפספסו שום דבר בדרך, הכנו עבורכם ערכה לתכנון האקתון. מוזמנים ומוזמנות להוריד לעצמכם עותק ולהתחיל לעבוד! בהצלחה!

דוגמה: האקתון במרכז החדשנות כנרת