מגמות טכנולוגיות | מודל ההסכמה האישית נשבר

100% חשיפה, 100% אנונימיות

חברות טכנולוגיה הוכיחו שהן אינן דואגות לאינטרסים של הפרט בכל הנוגע לנתונים האישיים שלו. מידע של פרטים ברחבי העולם, הודלף, נפרץ ונמכר פעמים רבות יותר ממה שניתן לשער או לספור. המגמה המתפתחת מציעה גישות, פלטפורמות ומודלים ממשלתיים וציבוריים לניהול ההגנה על הפרט המנסה, מהצד השני לשמור על אנונימיות.

חברות טכנולוגיה הוכיחו שהן אינן דואגות לאינטרסים של הפרט בכל הנוגע לנתונים האישיים שלו[1]. מידע של פרטים ברחבי העולם, הודלף, נפרץ ונמכר פעמים רבות יותר ממה שניתן לשער או לספור. יותר ויותר ברור שהבעיה העיקרית טמונה במודל הפרטיות המוכר המסורתי לפיו הפרט בעיקר אחראי לניהול ההגנה על פרטיותו. אמנם ממשלות ופוליטיקאים מנסים להסדיר את איסוף הנתונים מהציבור[2].  ומנסים ליישם משטרים להגנת נתונים, כגון רגולציית ה- GDPR: General Data Protection Regulation)[3) של אירופה שנכנסה לתוקף במאי 2018. הרגולציה מכילה הוראות מחייבות החלות על גופים שונים האוספים ומעבדים מידע אישי (בר זיהוי) המצוי ברשת אודות אזרחי האיחוד האירופי בכל נושאי פרטיות ואבטחת המידע. מטרת הרגולציה הינה להגן על האזרחים בכל הקשור לעיבוד וחשיפת המידע האישי שלהם, תוך החזרת השליטה ואפשרות הבחירה בכל הנוגע למידע האישי שחשוף ברשת הדיגיטלית. אך בפועל, בהתחשב בדרכים הרבות בהן ניתן לאסוף או להשתמש בנתונים, קשה לדמיין שתקנות רחבות יספיקו.

נאמנויות נתונים – מציעות גישה חלופית אשר חלק מהממשלות מתחילות לבחון. זוהי ישות משפטית האוספת ומנהלת את הנתונים האישיים של אנשים מטעמם. וכשם שזו חובתם של רופאים לפעול לטובת מטופליהם, כך מוטלת חובה חוקית על נאמני נתונים לפעול לטובת לקוחותיהם. המבנה והתפקוד של ישויות אלו עדיין בתהליכי הגדרה ויש למצוא מענה לעוד שאלות רבות, אך אין ספק שנאמנויות נתונים נדרשות לשם פתרון פוטנציאלי לבעיות ארוכות טווח בפרטיות ובאבטחה. המודל של נאמנויות נתונים למרות היותו חדש יחסית, צובר פופולריות במהירות. בשנת 2017, ממשלת בריטניה הציעה אותן לראשונה כדרך להעמיד מערכי נתונים גדולים יותר להכשרת בינה מלאכותית. הנציבות האירופית בתחילת 2020 הציעה זאת כדרך להעמיד נתונים נוספים למחקר וחדשנות. וביולי 2020, ממשלת הודו הציגה את הנאמנויות כמנגנון להענקת שליטה גדולה יותר לקהילות בכל הקשור בנתונים שלהם.

פרויקט TRUSTS – Trusted Secure Data Sharing Space –  מקדם פיתוח פלטפורמת שיתוף נתונים לשם שיתוף וחילוף נתונים מאובטחים, אמינים ותואמי [4]GDPR.  הפרויקט במימון האיחוד האירופי שואף להחזיר את האמון לשוק הנתונים על ידי פיתוח פלטפורמה אמינה ויישום אתיקה מותאמת לשוק הנתונים. התמודדות מהירה ועמוקה עם נושאים אלו נדרשת כדי לחזק את האימון בשוק הנתונים, הנתון בקריסה לאור נפילה חדה באמון כלפי פלטפורמות הנחשבות לבטוחות ומודעות לפרטיות. חוסר האמון פוגע קשות בכלכלת הנתונים וסביר להניח שנפילה זו תימשך אם לא יאומצו תקנים מתאימים. לאור זאת, מקדם הפרויקט מאמץ שיתופי עולמי לשם יצירה והקפדה על סטנדרטים אתיים גבוהים ברחבי העולם[5]. שותפים בפרויקט מגוון גופים וארגונים בינלאומיים מכל קצווי תבל ויעדיו האסטרטגיים הם: (1) קוד התנהגות עולמי למממנים (2) כלי מקוון לביצוע מחקר הוגן (3) כלי מעקב אחר תאימות ואתיקה, הלוקח בחשבון משאבים מוגבלים.

אמון אלגוריתמי[6](Algorithmic trust) מציע מודלים המבטיחים את פרטיותם ואבטחתם של נתונים, מקורם של נכסים וזהותם של אנשים ודברים. חשיפה נרחבת של נתוני צרכנים, חדשות וסרטונים מזויפים ובינה מלאכותית מוטה, גרמו לארגונים לעבור מרשויות מרכזיות וממשלתיות לאלגוריתמים מהימנים. טכנולוגיות מתפתחות נוספות במגמת האמון האלגוריתמי כוללות פרטיות דיפרנציאלית, בינה מלאכותית מוסברת (Explainable AI) שייעודה הוגנות והיא נועדה להסביר את כוונתה, הנמקתה ותהליך קבלת ההחלטות שלה באופן שניתן לפירוש והבנה על ידי האדם הרגיל. ובינה מלאכותית אחראית (Responsible AI)  העוסקת בהזדמנויות החדשות לשיפור חייהם של אנשים ברחבי העולם, החל מעסקים ועד שירותי בריאות וכלה בחינוך אותם מזמנת הבינה המלאכותית, תוך שהיא מעלה שאלות חדשות לגבי הדרך הטובה ביותר לבנות הגינות, פרשנות, פרטיות ואבטחה במערכות אלה.

מחשוב שיפור פרטיות[7](Privacy-enhancing computation) הינו היבט נוסף המאפשר לארגונים לשתף פעולה במחקר באופן מאובטח בין אזורים ובין מתחרים מבלי לוותר על סודיות. הגישה תוכננה במיוחד לצורך הגובר בשיתוף נתונים תוך שמירה על פרטיות או אבטחת מידע. חישוב שיפור פרטיות כולל שלוש טכנולוגיות המגנות על נתונים בזמן השימוש בהם: (1) טכנולוגיה המספקת סביבה מהימנה בה ניתן לעבד או לנתח נתונים רגישים. (2) טכנולוגיה המבצעת עיבוד וניתוח באופן מבוזר. (3) טכנולוגיה המצפינה נתונים ואלגוריתמים לפני עיבוד או ניתוח.

גם את הבטחון הפיסי של הפרט חשוב לשפר באמצעות מיקום היפר-מדויק (Hyper-accurate positioning). ה- GPS של ימינו מדויק בטווח של 5 עד 10 מטרים, טכנולוגיות מיקום היפר-מדויקות חדשות מאפשרות דיוק ברמה של סנטימטרים או מילימטרים. הדבר מאפשר להציע אזהרות ממפולות ואסונות קרבים, רובוטים למשלוח ליעד מדויק ומכוניות בנהיגה עצמית שיכולות לנווט בבטחה ברחובות. מערכת הניווט העולמית  BeiDou הסינית מספקת דיוק מיקום של 1.5-2 מטרים לכל אדם בעולם ויכולה לרדת לדיוק ברמת המילימטר.

דארק אופוריה – הפרט, שואף לשמירה יחסית על אנונימיות. ההרגשה שכיחה בקרב בני העשרים, התחושה כי הדברים פשוט מתפרקים, הכל מרגיש אפשרי אבל בו זמנית מפחיד כל כך[8]


[1]https://www.technologyreview.com/2021/02/24/1014369/10-breakthrough-technologies-2021/

[2]https://www.technologyreview.com/2021/02/24/1017801/data-trust-cybersecurity-big-tech-privacy/

[3] https://gdpr-info.eu/

[4] https://www.trusts-data.eu/

[5] http://trust-project.eu/the-project/about/

[6]https://www.technologyreview.com/2021/02/24/1014369/10-breakthrough-technologies-2021/

[7]https://www.gartner.com/smarterwithgartner/gartner-top-strategic-technology-trends-for-2021/

[8]https://kneelingbus.net/2017/01/06/between-futurism-and-dark-euphoria/