הכלכלה מתאוששת במהירות מהמגיפה ועסקים נאבקים לגייס ולשמור על מספיק עובדים כדי לעמוד בקצב הצמיחה. בנוסף, המגיפה גרמה לאנשים רבים לשקול מחדש את מרכזיות העבודה בחייהם וניתקה לא מעט קשרים עם מעסיקיהם. העלייה בשכר לאחרונה והעצמת העובדים במקומות העבודה מסייעים במובנים רבים לאפס את האיזון.
עוצמה עולה של העובדים – עובדים בתעשיות רבות נמצאים בעמדת כוח שכמוה לא חוו במשך שנים. הכלכלה מתאוששת במהירות מהמגיפה ועסקים נאבקים לגייס ולשמור על מספיק עובדים כדי לעמוד בקצב הצמיחה. שיעור הפיטורים החודשיים בארה"ב הגיע לשפל שיא בחודש מאי 2021, שעה שמספר המשרות הגיעו לשיא. ויותר עובדים התפטרו מרצונם באפריל מאשר אי פעם תועד בעבר, סימן ברור לביטחונם בכך שקיימות בפניהם אפשרויות טובות יותר. קיימת תחושת זכאות ומנהלים נדרשים להתמודד עם נושאים לא מוכרים, כמו עובדים מרוחקים המביעים חוסר שביעות רצון מספק המזון של הארגון המספק להם ארוחות חינם. בנוסף לשוק העבודה ההדוק, המגיפה גרמה לאנשים רבים לשקול מחדש את מרכזיות העבודה בחייהם וניתקה לא מעט קשרים עם מעסיקיהם. סקרים מצביעים על כך שכ -40% מהעובדים בארה"ב פתוחים להצעות להחלפת עבודה בחודשים הקרובים. ואין הדבר נוגע רק לשכירים או ותיקים אלא עובדים לפי שעה הדורשים שכר והטבות טובים יותר, גם הם מקבלים אותם.
עובדים איבדו מינוף מול מעסיקים בארבעת העשורים האחרונים, על רקע ירידה חדה באיגודי עובדים והתמקדות אינטנסיבית שלהארגון בבעלי המניות על חשבון העובדים. העלייה בשכר לאחרונה והעצמת העובדים במקומות העבודה מסייעים במובנים רבים לאפס את האיזון.
מנהיגים צריכים להעריך מחדש את הנוהלים הארגונים שלהם. עליהם להציע גמישות רבה יותר לעובדים במונחים של מתי והיכןהעבודה נעשית. הרבה מנהלים מתקשים בכך לאור הרעיון המנחה הטוען שאנשים צריכים להיות במשרד כדי להיות פרודוקטיביים. אך על פי סקר Morning Consult כמחצית מהעובדים שחלקם בני דור ה – Y והמילניום, ישקלו לעזוב את מקום העבודה אם לא יינתן להם לעבוד מרחוק לפחות בחלק מהזמן. ואכן, חלק גדול מהחברות המשרדיות מציעים לוחות זמנים גמישים והסדרים היברידיים, המאפשרים חלוקת זמן בין המשרד לעבודה מרחוק. מגמה נוספת שמבצבצת, שבוע העבודה בן ארבעה ימים, כבר כיום יש חברות שהתחייבו להתנסות בגישה, לאור התנסות מוצלחת באיסלנד, לפיה העובדים היו פרודוקטיביים לא פחות ושיפרו את הרווחה כאשר עבדו בלוח זמנים שבועי קצר יותר.
לצד גמישות, מנהלים צריכים להציע תחושת שליחות. מחקרים מראים שלארגונים מצליחים יש יעדים ברורים וידועים. ושיתוף מידע עם הצוותים לגבי ההשפעה של עבודתם, גורם לתחושה שעבודתם משמעותית. טקטיקה נוספת היא לערוך "ראיונות הישארות". מעסיקים מקיימים באופן מסורתי "ראיונות יציאה" אבל יהיה טוב יותר אם יכירו טוב יותר את כל הבעיות לפני הפסקת הפעילות של העובד. שאלה מומלצת חשובה היא: למה היית רוצה להקדיש פחות זמן? ההעצמה הגוברת של העובדים מתסכלת ומבלבלת עבור מנהלים רבים. אבל בסופו של יום, רובם מנוהלים על ידי מישהו אחר בעצמם. ואם יבחנו לעומק מה ימשוך אותם להישאר בארגון זה עשוי לעזור להם לשמור על עובדיהם.
אמפטיה ואחריות – שני צידי המטבע
חברות וארגונים מאמצים אמפתיה כדי לשמור על העובדים מאושרים. אמפתיה בנויה על תקשורת, עושה שימוש בכלי מעקב, מקדמת אינטימיות הכוללת טיפוח באמצעות קבוצות בעלות עניין מיוחד, ושקיפות של מנהיגים בכירים. בשורה התחתונה, היא הופכת את הארגון למקום בו אנשים רשאים לטעות. אמפטיה ואחריות קשורים זה בזה, מאחר ועובדים טוענים שהדבר הכי אמפתי שמנהל יכול לעשות זה להיות ברור לגמרי לגבי הציפיות מהעובד ואז לתת לו את האחריות כדי להשיג את היעדים שהוגדרו.
אבל בפועל עובדים רבים חשים בגירעון אמפטיה במקום העבודה. על פי מחקר [1]State of Workplace Empathy 2021, , רק אחד מכל 4 עובדים האמין שהאמפתיה בארגוניהם "מספקת". לכאורה, חברות יודעות שעליהן להתחיל לחשוב ברצינות כיצד לטפל בגירעון האמפתיה שלהן או להסתכן בהפסד עובדים לחברות מתחרות, אך למרות זאת, תחושת העובדים שבריאות הנפש חשובה, אך שיפור ביצועי העבודה, חשוב יותר.
התשובה על השאלה מהי בעצם אמפתיה במקום העבודה, אינה חדה וברורה. בחיים הממשיים, פיתוח אמפתיה פירושו ניסיון להבין ולהשתתף ברגשות או חוויות של מישהו אחר. אמפתיה שונה מאהדה, מאחר והיא יותר חד כיוונית: קיימת תחושת עצב בשל מה שעובר מישהו אחר, אבל אין הבנה לגבי התחושה עצמה, מכיוון שאמפתיה מבוססת על ניסיון, ולכן קשה, אם לא בלתי אפשרי, להבין את התחושה. במקרה הטוב, זוהי אהדה מורחבת; במקרה הרע, זו כפיית קשרים בין חוויות חיים שונות בתכלית, לדוגמא, במיוחד, אנשים לבנים המנסים להזדהות עם החוויה של גזענות מערכתית.
תחושת עייפות מתמשכת בקרב עובדים תורמת לתחושה כי קיים גירעון אמפתיה כללי. ארגונים מליאי כוונות טובות מוצאים עצמם מתגלגלים לפגישות של תלונות וטענות מתישות במקום לדיונים ענייניים, מקדמי הקשבה וקידום פתרונות. כמו כן, עובדים נוטים לשכוח, כי אמפתיה חייבת להיות דו סטרית. מוכנות לקדם אמפטיה כלפי עובדים, צריכה לבוא עם אמפטיה וסלחנות כלפי המעסיקים.
[1] שמנוהל על ידי חברת התוכנה Businessolver
