הזרימה החופשית של סחורות ועבודה ויכולתם של הצרכנים ללכת לחנויות ומסעדות נחסמו בתקופת מגפת הקורונה. אך לצדה תסכול יצרו גם קפיצת חדשנות ותעשיות המזון והחקלאות, שינו לגמרי את פניהן באמצעות הטכנולוגיה.

מסחר אלקטרוני במזון הולך וגדל

צרכנים נאלצו לפנות לקניות מקוונות על מנת למלא את צרכיהם היומיומיים. אפליקציות משלוחים לארוחות מקוונות, מסעדות מקוונות ומטבחים בענן משכו גם מימון גדול במהלך השנה. סקרים רבים מצביעים על כךשצרכנים רבים עתידים להמשיך לרכוש מזון באופן מקוון לאור הנוחות הנלווית ושיפור השירות והאפשרויות בתחום, כמו הגעה ישירות לחקלאי וזמינות למוצרים טריים מהשדה.

אוטומציה, רובוטיקה וטכנולוגיה 'ללא מגע'

הרצון להיגיינה שהתחזק מאז המגפה, גרם לחקלאים להיפתח לטכנולוגיות כמו חיישנים, רחפנים ורובוטים, במקום ידיים עובדות לאור הפגיעה בהגירה במדינות מסוימות. אוטומציה וטכנולוגיות 'חסרות מגע' חיזקו גם את סוף שרשרת הערך של הצרכן, החל מארוניות אספקת מזון למשלוחים ועגלות מכולת בנהיגה עצמית וכלה בסופרמרקטים בלתי מאוישים ורובוטים כמלצרים רובוטיים וטבחי גריל.

קידום מיזוגים ומו"פ חקלאי

יותר ויותר חברות בתחום החקלאות מקיימות שיתופי פעולה ומיזוגים על מנת להתייעל ולקדם אינטרסים הדדיים. רשת החקלאים העסקית (FBN) אחד משווקי החקלאות המקוונים המובילים בעולם, אף השיקה רשת מו"פ בחווה לביולוגים. הרשת תחבר בין מפתחי תשומות חקלאיות ביולוגיות ישירות עם חקלאים, וניתן יהיה לתגמל אותם על ביצוע ניסויים בקנה מידה מלא בעולם האמיתי בתחומם.

מגפת הקורונה, היוותה זרז משמעותי להתפתחות מהפכת הפוד-טק

דפוסי צריכת המזון השתנו. אנשים חזרו לבשל בבית, או שהגדילו מאוד את משלוחי המזון, מה שמהווה כר פורה לחברות הזנק המתמחות בטיוב שרשרת האספקה באמצעות בינה מלאכותית ומאגרי ענק של נתונים. למעשה, כל תחום תחליפי המזון למוצרים מהחי צמח בעקבות הקורונה, החל מתחליפי החלבון מן הצומח, המשך בבשר המתורבת וכלה בחרקים.  בעקבות הקורונה, הזרז היה שחלק ניכר מעובדי תעשיית הבשר בארה"ב חלו בקורונה מה שהביא לסגירת מפעלים ולהקטנה דרסטית באספקה. מנגד, חברות תחליפי הבשר זינקו, הבורסה שיקפה זאת וקרנות הון סיכון הגדילו את ההשקעות בחברות קטנות, המתמקדות בגידול בשר במעבדה או בתחליפים מבוססי צמחים. מקור נוסף לחלבונים שזוהה הם חגבים הנחשבים כמקור החלבון היעיל ביותר בטבע, הם בעלי הרכב תזונתי מצוין, עשירים באומגה 3, אבץ וחומצה פולית, ללא טעם וריח וכמעט ללא חתימה סביבתית. אין ספק שמדובר במהפכה של ממש, ולא רק במזון אלא גם בתחום האריזות. כאשר המגמה היא לעבור לאריזות ירוקות, מתכלות וחכמות, שקופות לגמרי, אך עם חסימה לקרינה אולטרה-סגולה, עמידות לגזים ונוזלים ועם תכונות אנטי-בקטריאליות.

יצרני חלבונים צמחיים ובשר מתורבת מתרבים

למגפת הקורונה הייתה השפעה מתמשכת נוספת על המזון שאנו קונים. יותר אנשים מאי פעם מודעים לחלבונים אלטרנטיביים ומתעניינים בהם. מחד המגפה הגבירה את החרדות מפני היגיינת המזון, במיוחדבכל הקשור לשירות מזון ואריזות. מאידך גם מקורה הזואונוטי המשוער השפיע על נקודת המבט של הצרכנים לגבי המקום בו אנו מקבלים בשר ואופן גידולו ועיבודו. מחקרים מורים שצרכנים באסיה ובארה"ב מעוניינים להגדיל את המרכיב הצמחי בתזונה שלהם וקיימת התעניינות רבה בחלבון צמחי כחלופה לבשר ולחלב קונבנציונאליים שמקורם בבעלי חיים. ואכן, יצרני חלבונים צמחיים הרחיבו את טביעת הרגל שלהם באסיה וקדמו שותפויות מרכזיות באזור כדי למכור מוצרים ברשת הסופרמרקטים של ענקיותסיניות, כמו גם ב- KFC, פיצה האט ומוצרי טאקו בל בסין.

בשר מתורבת זוכה לתשומת לב רבה

מזה זמן שמדברים על בשר מעבדה או בשר מתורבת, כפתרון לנזק העצום שתעשיית הבשר גורמת לסביבה, לבריאות ולמוסר של האנושות. בשר מתורבת הוא בעצם מזון של רקמות המורכבות מתאים שנלקחו מבעלי חיים וגודלו במעבדה מחוץ לגוף, בתנאים מלאכותיים. הטעם, כך מבטיחים, זהה לטעם הבשר המוכר. פריצת דרך משמעותית בנושא התחוללה בתחילת חודש דצמבר 2020, כאשר חברת הפוד-טק Eat Just קיבלה אישור רשמי מהרגולטור הסינגפורי לשווקעוף שגודל במעבדה לצרכנים – ובכך תהיה החברה הראשונה בעולם שמשווקת בשר מתורבת. המוצר עולה 17 דולר ומכיל 70 אחוז בשר מתורבת ו-30 אחוז חלבון צמחי. ההערכה היא שבשר מתורבת יימכר לצרכנים בעולם בין שנתיים לחמש שנים. אך  ברור שהדבר תלוי בשלושה גורמים עיקריים: רגולציה –  עדיין  אין אישורים רגולטוריים לדבר הזה בעולם. עלות – ההמבורגר הראשון שיוצר לפני שבע שנים עלה 300 אלף דולר. עכשיו מדובר על כ- 100 דולר לסטייק, ונדרשת עוד הפחתת עלויות משמעותית. והכי חשוב, איך יגיבו הצרכנים? אמנם סקרים מראים שתהיה קבלה גדולה, במיוחד של צעירים, של בשר מתורבת, אבל עדיין יהיה צורך להוכיח לצרכנים שזה בטוח ולא מהונדס.

יתרונות הבשר המתורבת: ייצור הבשר המתורבת בתנאים סטריליים או על בסיס צמחי מונע  מחלות הנישאות במזון כגון שפעת העופות ושפעת החזירים או  חיידקים כמו אי קולי, סלמונלה וקומפילובקטר. כמו כן, אין צורך להכניס אנטיביוטיקה לבשר המתורבת, בניגוד למה שקורה היום לבעלי חיים בתעשיות המזון. מציאות זו מעודדת  התפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, ומהווה דאגה ממשית לבריאות הציבור. ההערכות הן שעד 2050 ימותו יותר אנשים מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה מאשר מסרטן ושעלות הטיפול מוערכת ב-3 טריליון דולר למדינות האיחוד האירופי.

בנוסף, הבשר שמגדלים במעבדה הוא סטרילי, וניתן לשלוט באחוזי השומן שבו, מה שאי אפשר לעשות, למשל, עם בשר פרות. גם זמן הגידול שלו יתקצר משמעותית ולא יהיה נתון למשברי אקלים או מזון , התהליך של גידול התאים במעבדה צפוי לארוך כשבועיים עד שלושה בלבד. הוא צפוי לחסוך 97%-99% מהקרקעות ולפחות 80% מכמות המים, הנדרשים בתעשיית הבשר. היתרונות – ברורים, הטכנולוגיה – קיימת ומוכחת. אך האתגרים העומדים בפני מסחור התהליך הם הורדת עלויות והפיכת הייצור לתעשייתי.