משבר האקלים תרם להתעוררות אקטיביסטית של הדור הצעיר המבין שזה העולם בו יצטרכו לחיות. הפסיביות של מובילי המדיניות העולמית מקוממת אותם והם קוראים לממשלות להתעשת ולפעול למען עתידם הנמצא בסכנה.
משבר האקלים תרם להתעוררות אקטיביסטית של הדור הצעיר המבין שזה העולם בו יצטרכו לחיות. הפסיביות של מובילי המדיניות העולמית מקוממת אותם והם מקדמים כינוסים, ועידות, ארגונים ומחאות צעירים[1] בכלל ותלמידים בפרט[2]ברחבי העולם, הקוראים לממשלות להתעשת ולפעול למען עתידם הנמצא בסכנה. המחאות החלו לקראת סוף 2018 בהשראת גרטה טונברג[3], התלמידה משוודיה אשר הפכה לסמל המאבק במשבר האקלים. תנועת "ימי שישי למען העתיד", לדוגמה, שהוקמה בעקבותפעילותה של גרטה[4] מנסה לשמור את המשבר בסדר היום הפוליטי – חברתי העולמי[5]. האקטיביסטים, דורשים התחייבות שמשבר האקלים יטופל באופן מיידי, ומצפים ממקבלי ההחלטות וראשי התעשייה להוביל קוי ייצור נקיים, ללא זיהום בני קיימא, לשנות חקיקה וליצור רגולציות חדשות המחייבות. האקטיביסטים כבר מזמן אינם רק צעירים, לא מעט מבוגרים ואנשי חינוך, שהבינואת גודל האחריות הקימו ארגונים משל עצמם, הורים למען האקלים[6] ומורים למען האקלים[7].
המחאות מצליחות לשנות את סדר היום הפוליטי ואת סדרי העדיפויות על שולחן הממשל, לדוגמה, ג'ו ביידן נשיא ארה"ב עסק בשעותיו הראשונות כנשיא בנקיטת פעולות למען איכות הסביבה[8]. גם פורום שבע המדינות המתועשות, ה – G7 קיבל ביוני 2021 ההחלטות בעניין, כמו: עד 2030 יופסק השימוש בדלק פחמי, היות ופחם הוא הדלק המזהם ביותר בעולם ויש למצוא לו תחליפים ירוקים בהקדם. בנוסף הוחלט להשיק קרן של 500 מיליון ליש״ט להגנה על האוקיינוסים וחיי הים ופליטת גזי החממה תוגבל כדי למנוע את התחממות כדור הארץ מעבר ל-1.50, הרף הקריטי[9]. גם מנהיגים מקומיים אוחזים במושכות ומנווטים את הכלכלההעירונית שלהם ליעדים הרצויים, לדוגמה ניו יורק, המתכננת להפחית את הפליטות ב-80% במהלך 30 השנים הקרובות, טורונטו המעוניינת שכל כלי הרכב בעיר יעשו שימוש באנרגיה דלת-פחמן עד 2050 וקופנהגן שמקווה תוך חמש שנים בלבד להפוך לעיר הראשונה בעולם שתגיע לאיזון בפליטות הפחמן שלה[10].
האקטיביזם הסביבתי, תורם להתפתחות זרם אומנות אקולוגית ([11Ecological Art) – אמנות אקולוגית מסווגת כאמנות עכשווית שהחלה בתגובה למשבר הסביבתי העולמי. היא ממזגת אמנות אסתטית, הסברתית וחינוכית אשר שמה לה למטרה את העלאת המודעות הציבורית לפגיעות האקולוגית הקיימת. היא עוזרת לשיקום מרחבים מזוהמים או אזורי תעשייה נטושים, באמצעות אמנות טיוב, המכונה גם "אקובנטציה"[12]. יוזף בויס, הוא מהאמנים הראשונים שבחנו סוגיות אקולוגיות חברתיות באמצעות אמנות המתייחסת לבעיות בזמן אמת. בעיות הנוגעות לפוליטיקה, מערכות כלכליות, אקולוגיה, תעשייה, וחוויות חיים יומיומיות אחרות. אחד ממפעליו הגדולים היה הקמתה של האוניברסיטה הבינלאומית החופשית, שקידמה צורות של פדגוגיה ניסיונית בתחום. בנוסף, בויסשיתף פעולה בתכנון פרויקטים סביבתיים ששילבו שיקום אתרים, אקולוגיה ותרבות ליצירת אמנות אקולוגית בישראל. אמנות זו משולבת עם חינוך לאמנות וחינוך סביבתי ומהווה אמצעי לפיתוח מודעות ואינטראקציה עם מושגים סביבתיים ונושאים, כגון שימור ושיחזור מבנים, שיקום וקיימות. למידת אמנות אקולוגית וחינוך סביבתי מנחילה גישה חדשנית שעתידה בסבירות גבוהה להניב פרויקטים עתידיים ושיתופי פעולה מרכזיים העוסקים בנושאים גלובליים, כגון השינויים באקלים וחיזוק הקשר של בני אדם עם כדורהארץ[13].
האקטיביזם הסביבתי תורם גם לפיתוח תיירות בת קיימא, sustainable tourism, תיירות המתחשבת בסביבה הטבעיתוהאנושית, והכוונה היא להיבטים הכלכליים והתרבותיים של אוכלוסיית המקום, כמו גם לצורכי התיירים[14]. פיתוח בר קיימא בתיירות מביא בחשבון את מלוא ההשפעות הכלכליות, החברתיות והסביבתיות של החברה, ומתייחס לצורכי המבקרים, התעשייה, הסביבה והקהילות המארחות. ארבעה גופים בינלאומיים של האו"ם יזמו תיירות הממזערת נזקים אקולוגיים, מגבירה מודעות לבעיות סביבתיות ותורמת לשמירה על ערכי טבע ומורשת. ליוזמה זו חברו ארגונים מובילים בתחומם ואף לישראל יש נציגה רשמיתביוזמה. תיירים רבים מעדיפים לבלות את חופשותיהם באופן שאינו פוגע בסביבה ועדיף שיתרום לה, כל שעליהם לעשות הוא לעמודבתנאים ובקריטריונים שנקבעו על פי אמות מידה בינלאומיות:
- ניהול בר קיימא – ניהול יעיל לאורך זמן
- השפעות כלכליות חברתיות של העסק על הסביבה (לדוגמה, שימוש בחומרים ממוחזרים או שיתופי פעולה עם עסקים חברתיים המכניסים למעגל העבודה אוכלוסיות מוחלשות וכיוב')
- שימור מורשת תרבותית
- מקסום תועלת לסביבה
[1] https://www.unicef.org/environment-and-climate-change/youth-action
[2] https://www.facebook.com/gretathunbergsweden/videos/380398815886983/
[3] https://www.ynet.co.il/article/HyQCSwJAD
[4] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001364687
[5] https://www.ynet.co.il/article/S1joxq3m00
[6] https://www.parents4climate.org.il/
[7] https://www.facebook.com/groups/503696360220917/
[8] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001357895
[9]https://ksmc.co.il/hamadad/5-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%95-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%94-g7/
[10] https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3777205,00.html
[11] https://blog.artsper.com/en/a-closer-look/art-and-nature-the-emergence-of-ecological-art/
[12] ויקיפדיה, אומנות אקולוגית
[13]https://www.wikiwand.com/he/%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA#/google_vignette
[14]https://samti-lev.com/2020/04/22/%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%90
