הקורונה וההאטה הכלכלית בשנת 2020 לא עצרו את משבר האקלים, למרות שתקופות הסגר העולמי יצרו תחושה של האטה, לפי ארגון המטאורולוגיה העולמי ^[1] (WMO) ההשפעות השונות הואצו. השלכות משבר האקלים ניכרות בעליית טמפרטורות המובילה לתופעות מזג אוויר קיצוניות בתכיפות עולה וגורמות לתופעות כמו: בצורות, שיטפונות, שריפות ורעב. כדור הארץ המתחמם יוצר מציאות גיאוגרפית חדשה, כמו פתיחת נתיבי ספנות בקוטב הצפוני. עד לפני מספר שנים, הנתיב הצפוני היה סגור לתנועת אוניות במשך חודשים ארוכים בשנה, והתנועה בו דרשה סיוע של אוניות שוברות קרח שהיו מפלסות נתיב שייט. אך הפשרת הקרחונים מקלה על תנועת האוניות בנתיב המקצר את הדרך מסין להולנד בכ-5,000 ק"מ (כ-15 ימי שייט), לעומת הנתיב המסורתי העוברדרך תעלת סואץ^[2]. אך ככך שיתגבר השימוש בנתיבי השיט בנתיב הארקטי, מתחזק החשש מ"אפקט לולאה" לפיו הפשרת הקרחונים באזור מואצת בשל שריפת הדלקים להנעת האוניות ופליטות מזהמים. חשש נוסף הוא פגיעה במאזן האקולוגי של בעליהחיים באזור הארקטי כתוצאה מפליטות דלקים מאניות ואסונות שפך^[3]. מעבר לחששות סביבתיים, היות האזור קריטי לתעבורהעולמית ולאור העובדה שאזור זה הינו עתיר במשאבי טבע, אנו עדים לתחרות עם פוטנציאל נפיץ לגבי שליטה על המשאבים בין המעצמות העולמיות, קרי, רוסיה, סין וארה"ב.

אזור הקוטב הצפוני קריטי לאיזון האקלים בעולם והשינויים חסרי התקדים באזור משליכים על העולם כולו. לפי השירות המטאורולוגי של בריטניה שינויי האקלים הגדילו פי 600 את הסבירות לגלי חום חסרי תקדים בסיביר .. בששת החודשים הראשונים של 2020, סיביר חוותה תקופה של טמפרטורות גבוהות במיוחד, כולל שיא של 38⁰ (צלסיוס) וגרמה להשפעות רחבות היקף כולל שריפות ענק ביערות היבשתיים, אובדן שכבת אדמה, פלישת מזיקים ובשנת 2020 הטמפרטורות באזור היו 5⁰ (צלסיוס) מעל הממוצע. מחקרים מורים שהסבירות מאוד נמוכה שאירועי החום הקיצוניים יקרו ללא קשר להתערבות אנושית, מאחר וידוע שהם מתרחשים רק פעםב-80 אלף שנה^[5].  בנאס"א נבדק האם השמש ייצרה קרינה גבוהה יותר בשנים האחרונות ולכן הטמפרטורות העולמיות עולות. ניתן לראות, כי כמות הקרינה מהשמש נותרה זהה משנת 1880 עד 2020 אך הטמפרטורה העולמית הממוצעת עלתה ב~1⁰ צלזיוס, לכן אין זה סביר שהשמש גרמה למגמת התחממות הטמפרטורה הגלובלית שנצפתה בחצי המאה האחרונה.

בעולם כולו הטמפרטורות מקצינות ונעות בין גלי חום לגלי קור המפתיעים שלא בעונתם. גלי חום כבדים נצפו בקנדה, שם ביוני2021 נרשמה הטמפרטורה 49.6⁰  לעומת הטמפרטורה הממוצעת בקיץ בעבר הנעה בין 20⁰ ל – 30⁰. בפקיסטן הטמפרטורות עברו את רף ה- 52⁰ כבר בתקופת האביב, שאינה מורגלת בטמפרטורות כאלו. השיאים החדשים הללו הם תזכורת לכך שלפי חוקי התרמודינמיקה, כאשר חלק אחד של העולם חם באופן יוצא דופן, חלק אחר מוכרח להיות קר במיוחד. כך שבזמן שחלקים של אסיה נצלים בחום אביבי, מזרח ארה"ב חווה תבנית מזג אוויר קר מאוד. חודש מארס 2021 היה קר יותר מפברואר בחלקים גדולים של צפון־מזרח ארה"ב ומדינות המרכז האטלנטי^[6]

טמפרטורות אלו קטלניות לגוף האדם, לבעלי החיים ולתשתיות אשר אינן רגילות לעמוד בעומס חום שכזה. אלו משליכים עלהכלכלה ומעלים את הצורך בהערכות מוסדות המדינה לספק מערכי עזרה ותמיכה לתושבים ובכלל. לדוגמה, מרכזי קירור שנפתחו עבור האוכלוסייה, במקומות אשר לא מורגלים בטמפרטורות גבוהות ולכן לא קיימים מזגני קירור במבנים ציבוריים ובבתים פרטיים ולכן הרשויות פתחו מרכזים גדולים מקוררים, על מנת לאפשר לאוכלוסייה להגיע ולהתקרר במעט. יש לחשוב על בניית חסינות לאירועי מזג אוויר קיצוני בכל העולם, ומדינות, רשויות מקומיות וערים צריכות להיערך בהקדם למצבי קיצון אף חמורים יותר אשר כבר גובים חיי אדם גם במדינות מפותחות.

אירועי מזג האוויר הקיצוני המתרחשים במדינות שלא ערוכות לכך, צפוי שיובילו ביתר שאת לגידול גלי "מהגרי אקלים"^[7] אפילו מהחוג הארקטי, מה שרק לפני זמן לא רב היה נתפס כלא הגיוני^[8].

^[1] https://library.wmo.int/index.php?lvl=notice_display&id=21880#.YMBtuqgzY2y

^[2] https://www.davar1.co.il/293600/

^[3] https://www.davar1.co.il/293600/

^[4] https://www.worldweatherattribution.org/siberian-heatwave-of-2020-almost-impossible-without-climate- change/

^[5] https://www.worldweatherattribution.org/siberian-heatwave-of-2020-almost-impossible-without- climate-change/

^[6] https://www.makorrishon.co.il/international/36127/

^[7] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001376451

^[8] https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3840795,00.html