תחרות גיאופוליטית, הגידול בקישוריות הדיגיטלית הגלובלית, טכנולוגיות מידע סוחפות וטכניקות שיווק דיגיטלי תרמו לפתיחת זירה חדשה של תעמולה פוליטית המופעלת באמצעות בינה מלאכותית. מדינות ושחקנים שאינם ממשלתיים יכולים להשתמש בכלים אלה בכדי להשפיע על אוכלוסיות, לבצע מניפולציות  קוגניטיביות, לדוגמת שימוש בטכנולוגיית "דיפ-פייק", טכנולוגיה מבוססת בינה-מלאכותית המאפשרת לשנות או לעבד את התוכן של תמונות או סרטונים מבלי שניתן יהיה להבחין שהתכנים זויפו^[1] ולעשות שימוש בקיטוב חברתי בכדי לעצב תודעה, פרשנות ופעילות. מדינות, עשויות ליישם חידושים טכנולוגיים כדי לשאוב מידע במהירות דרך הרשתות.

ממשלות ושחקנים לא מדינתיים מסוגלים יותר ויותר לעשות שימוש בנתוני התנהגות צרכנים וטכניקות שיווק כדי למקד מסרים לפלחי קהל קטנים. הם ממנפים את האינטרנט של הדברים, בינה מלאכותית וכלים אחרים כדי להתאים תקשורת לקהלים גדולים, לחזות בתגובותיהם ולהתאים מסרים רלבנטיים ממוקדים בזמן אמת. צבירת נתונים התנהגותיים, הלוכדים דפוסים סטטיסטיים בפסיכולוגיה ופעולה אנושית, עשויים לאפשר גם יכולת ניבוי משמעותית ויכולת השפעה מותאמת אישית. ללא רגולציה מותאמת וחוסמת, חברות יחסי ציבור ויועצים פוליטיים יכולים להשתמש במידע חלקי היוצר דיס-אינפורמציה הגורם לחוסר אמון הציבור במוסדות הפוליטיים. מאחר שאין רגולציה על השימוש ברשתות החברתיות כאמצעי לתעמולת בחירות, המפלגות מפעילות באמצעותן עמודים רשמיים וממלכתיים, וגם עמודים של "תאי הצעירים" של המפלגות, שם היד חופשית יותר והשיח לעתים ללא בקרה^[2].

^{[1] https://www.isoc.org.il/public-action/deepfake}

^{[2] https://www.nature.com/articles/s41598-020-79310-1}