מגוון – מוגדר בדו"ח Gallup^[1] 2018 כ"ספקטרום ההבדלים האנושי המלא" הכולל מאפיינים ייחודיים כמו: נטייה מינית, אמונות דתיות, גיל, אתניות, גזעים, מיקומים גיאוגרפיים, תרבויות, מעמד, יכולות פיזיות וכו'. במקומות עבודה קיימים מספר סוגי מגוון: פנימי, חיצוני, ארגוני והשקפת עולם. חלקם גלויים ואחרים פנימיים, חלקם ניתנים לשליטה ושינוי וחלקם קבועים.

מגוון פנימי – כולל את הגורמים השונים שאדם נולד אליהם או משתייך אליהם. לרוב, לאדם אין שליטה ואין ביכולתו לשנותם, הכוונה לגזע, גיל, מוצא אתני, מקור לאומי, תרבות ופנימיות.

מגוון חיצוני – המאפיינים הקשורים לאדם, אשר הוא אינו נולד לתוכם וביכולתו לשנותם, הכוללים: חינוך, כישורים והתעניינות, דָת, מיקום גאוגרפי, סטטוס מערכתיחסים, מצב חברתי – כלכלי, חוויות ואֶזרָחוּת.

מגוון ארגוני – כולל את הגורמים השונים בארגון או מקום עבודה, הכוללים: מקום עבודה, פונקציית התפקיד, מַחלָקָה, סטטוס ניהול ורמת ותק.

השקפות עולם – מגוון בהשקפת העולם מתייחס להבדל והגיוון בתפיסות העולם של אנשים. החוויות הייחודיות, ידיעת ההיסטוריה, האמונות, הפילוסופיות הפוליטיות והיכולות לעצב את השקפות העולם של הפרט.

סוגי המגוון –  https://blog.vantagecircle.com/diversity-and-inclusion/

הכללה – ג'סי ג'קסון, פוליטיקאי ופעיל זכויות אזרח, טען ש"הכללה אינה עניין של תקינות פוליטית, אלא המפתח לצמיחה". ^[2]SHRM (הארגון לניהול משאבי אנוש) מגדיר 'הכללה' כ"הישג של סביבת עבודה שבה כל האנשים מתייחסים בצורה הוגנת ומכבדת, יש להם גישה שווה להזדמנויות ולמשאבים ויכולים לתרום באופן מלא להצלחת הארגון". כלומר, להבטיח שכל עובד ירגיש כלול וחלק מהצוות, מוערך, נראה ונשמע על ידי כל. כתוצאה מכך, תפרח החדשנות, יגבר שיתוף הפעולה ומעורבות העובדים תצמח.

ההבדל בין מגוון להכללה – לפי אותו דו"ח ^[Gallup 2018)^[3), הצעד הראשון ביצירת תרבות מגוונת ומכילה הוא הכרה בעובדה שאלו הם שני מושגים שונים. מגוון ללא הכללה לא יסתכם בשינוי משמעותי בתרבות החברה ובניסיון העובדים. לדוגמה, יצירת צוותים מגוונים מבחינה אתנית, לא יתרום לארגון אם לא יתייחסו לדעותיהם, לפרספקטיבות ולניסיונות שלהם בעת קבלת החלטות ועיצוב מדיניות.

אימוץ מדיניות מגוון והכללה הינה מגמה שתופסת היום תאוצה, היא תורמת למעורבות חיובית וקידום חדשנות. שיפורים מיידים בולטים כוללים:

• מעורבות גבוהה יותר – לאור ההרגשה שהקול האישי נשמע ומוערך.
• חדשנות גבוהה יותר – רקעים וחוויות חיים מגוונים מאפשרים להציע רעיונות טריים
  המובילים לפתרונות חדשניים בכל תחום.
• קבלת החלטות טובה יותר – לאור שילוב נקודות מבט בכל שלב משלבי תהליך קבלת
  החלטות, מה שמוביל לקבלת החלטות טובות יותר עבור החברה.

בשנים האחרונות, מעסיקים ומנהיגים עסקיים ברחבי העולם מנסים לחזות מה יהיו מאפייני המגוון וההכללה שישפיעו ביותר על תרבויות העבודה שלהם^[4] ושאלה זו רלבנטית גם למוסדות חינוך.  השאלה התעצמה עם הופעת מגפת הקורונה אשר פגעה במיוחד דווקא באוכלוסיות חלשות המהוות חלק מהמגוון האנושי וזקוקות להכללה (בהרחבה במגמות סביבתיות). המגמות הבולטותהן:

• התפתחות למידה מרחוק
• מודעות לזהות מגדרית מגוונת וביטוי מגדרי
• קידום שינוי מערכתי מוסדי ליצירת שוויון
• גיוס "מקצועני מגוון"
• שקיפות מוגברת ביעדים
• תמיכה בבריאות הנפש של לומדים ומורים

המגמות המתפתחות של המגוון וההכללה שלעיל מצביעות על כך שהעולם רעב לשינויים קיצוניים. הגיע הזמן שארגונים, בכל המגזרים, יבינו זאת ויעצבו את תרבות החברה שלהם בהתאם.

^[1]https://www.gallup.com/education/248924/college-admissions-scandal-affects-diversity-inclusion.aspx

^[2] SHRM, the Society for Human Resource Management https://www.shrm.org/about-shrm/Pages/default.aspx?loc=mena

^[3]https://www.gallup.com/education/248924/college-admissions-scandal-affects-diversity-inclusion.aspx

^[4] https://blog.vantagecircle.com/diversity-and-inclusion-trends/