מוסד החינוך הרב-ממדי

תפישת מוסד חינוך רב ממדי היא  יישום ייחודי של אגף מו"פ במשרד החינוך לרעיון מוסד חינוך מדגים. הרעיון המסדר שבבסיס התפישה הוא הקמת נבחרת של מוסדות חינוך רב ממדיים, שידגימו באופן מהותי ואינטגרטיבי יישומים של תפישות ומודלים, ברוח תורת המו"פ של אגף מו"פ,  ויהוו מגדלורים של השראה לכלל מוסדות החינוך במערכת החינוך בישראל.

מוסד חינוך יוגדר כרב ממדי  במידה והוא מיישם, באופן מהותי ואינטגרטיבי, תפישות ומודלים ברוח תורת המו"פ של אגף המו"פ בחמשת הממדים הבאים:

1. ממד החינוך הוליסטי – המוסד מיישם חינוך הוליסטי בראיית האדם השלם בהתאם לתפישת פדגוגיה מוטת עתיד
2. ממד ההתנהלות המערכתית – המוסד מתנהל באופן מערכתי בהתאם לתפישת ארגון חינוך מורכב מסתגל
3. ממד הטכנו-פדגוגיה – המוסד משלב טכנולוגיה וחינוך באופן מהותי ברוח תפישות שילוב טכנולוגיה וחינוך הקיימות בתורת המו"פ של אגף מו"פ
4. ממד יכולת מו"פ – המוסד מפתח יכולת מו"פ עצמאית, ברוח תורת המו"פ, המאפשרת לו לעצב את עתידו
5. ממד הייצוגיות – המוסד מפגין יכולת ומוטיבציה להדגים רב ממדיות, למערכת החינוך ולמוסדות חינוך ובעלי עניין אחרים, באופן מעורר השראה ובר קיימא

תפקוד – מוסדות חינוך רב ממדיים מיישמים ומדגימים באופן מהותי, אינטגרטיבי ובר קיימא תפישות ומודלים מרכזיים של תורת המו"פ. מוסדות החינוך הרב ממדיים משמשים כמגדלורים מעוררי השראה למוסדות החינוך במערכת החינוך ולבעלי עניין נוספים.

ממדים – מוסדות החינוך פועלים על פי תפישות עדכניות, ברוח תורת המו"פ, ובחמישה ממדים: ממד החינוך ההוליסטי המתבסס על תפישת הפדגוגיה מוטת העתיד; ממד ההתנהלות המערכתית המתבסס על תפישת ארגון חינוך מורכב מסתגל; ממד הטכנו-פדגוגיה העוסק בקידום ההיבטים הפדגוגיים והארגוניים באמצעות טכנולוגיה ובחינוך לעולם רווי טכנולוגיה; ממד יכולת מו"פ, העוסק בפיתוח יכולת המחקר והפיתוח העצמאית של צוות המוסד החינוכי ברוח תורת המו"פ.; וממד הייצוגיות, העוסק ביכולת והמוטיבציה של מוסד החינוך להדגים ולהציג  בפני מערכת החינוך ובעלי עניין נוספים את המודל הרב ממדי באופן  מעורר השראה ובר קיימא.

יחסים – מוסדות החינוך הרב ממדיים מיישמים את הממדים השונים באופן משולב ועקבי המעצים את האפקטיביות של כל אחד מן הממדים ואת התפקוד הכולל של מוסד החינוך הרב ממדי. כך למשל יכולה תפישת הפמ"ע, המממשת את החינוך ההוליסטי, להוות את המצפן של תפישת ארגון החינוך המורכב מסתגל המממש את ההתנהלות המערכתית. באופן דומה, התפישה הטכנו פדגוגית יכולה לקדם את תפישת הפמ"ע, את תפישת ארגון חינוך מורכב מסתגל, את יכולת המו"פ, ואת יכולת הייצוגיות של מוסד החינוך הרב ממדי.

קלט – מוסדות חינוך רב ממדיים מקבלים באופן סדור ושיטתי עדכונים וחידושים בתורת אגף המו"פ ומחויבים לשלבם בעשייתם.

תהליכים – מוסדות החינוך הרב ממדיים צריכים לבנות ולנהל תהליכים ליישום מתמיד של עדכוני תורת המו"פ כדי למלא את התפקוד הנדרש מהם.

סביבה – מוסדות חינוך רב ממדיים מנטרים את הסביבה הכללית והחינוכית, בה הם פועלים, כדי לזהות איומים והזדמנויות, ולהתמודד אתם. אגף מו"פ מספק אקו-סיסטם התומך ומאפשר להם  למלא את התפקוד הנדרש מהם.

תפקוד לא רצוי – קיים סיכון, שיש להיערך להתמודדות עמו, של התפתחות אליטיזם במוסדות החינוך הרב ממדיים עקב הפער שיפתח בינם לבין מערכת החינוך.

תפיסת פדגוגיה מוטת עתיד (ראו בתרשים) ^[3], המתבססת גם על  המדיניות הפדגוגית הלאומית ומצפן הלמידה 2030 של ה-OECD, כוללת במידה רבה, את עקרונות החינוך ההוליסטי. לכן, יישומה של תפישת פדגוגיה מוטת עתיד במוסדות החינוך הרב ממדיים מוביל, באופן טבעי, גם ליישום עקרונות חינוך הוליסטי.

מודל פדגוגיה מוטת עתיד

על פי התפיסה ההוליסטית של פדגוגיה מוטת עתיד, מטרת החינוך היא הקניית היכולת לעצב את עתיד השלומות שלו ושל החברה בכל ממדי החיים הפנימיים והחיצוניים. בתפיסת הפמ"ע הלומד מתנהל בגישה פעלנית ביחס ללמידתו והתפתחותו, כלומר מגדיר את יעדי/מסעות הלמידה וההתפתחות, יוזם, מתכנן ליזום ומבצע פעילויות להשגת יעדים/מסעות אלו בהתמדה ומתוך אחריות והנעה עצמית. על פי תפישה זו המורה הוא גורם המאפשר ותומך בלמידה הפעלנית המובלת על ידי הלומד.

כדי לסייע ללומד לרכוש את היכולת ההוליסטית לעצב את השלומות שלו ושל החברה, על הלומד להתפתח ולרכוש מגוון סוגי ידע, מיומנויות, גישות וערכים, וכשירויות (שהן תמהיל סינרגטי של ידע מיומנויות וערכים הנדרש כדי להתמודד עם אתגרי המציאות). הלומד רוכש ידע תחומי, בין תחומי, אפיסטמי ותהליכי המאפשר לו לתפוש את העולם באופן שלם ואינטגרטיבי.

הלומד מפתח מגוון מיומנויות קוגניטיביות, רגשיות, חברתיות ומעשיות הבונות אותו כאדם שלם יותר הפועל בכל ממדי החיים הפנימיים והחיצונים. כך לדוגמה מפתח הלומד מיומנויות קוגניטיביות כגון חשיבה מערכתית, יצירתית וביקורתית ואוריינות דיגיטלית; מיומנויות אישיות כגון מודעות עצמית וקשיבות; מיומנויות חברתיות כגון מודעות חברתית, התנהגות חברתית, אוריינות גלובלית ואוריינות לפיתוח בר קיימא; מיומנויות מעשיות כגון  אוריינות בריאותית גופנית ועוד.

בתחום הערכים והגישות, מפתח הלומד, בגישת פדגוגיה מוטת עתיד, מגוון ערכים וגישות במישור האישי, החברתי, התרבותי והאוניברסלי. כך לדוגמא ניתן לציין במישור האישי את הסקרנות, במישור החברתי את הסולידריות והעזרה לזולת, במישור התרבותי את הכבוד לערכי המורשת והתרבות היהודית, ובמישור האוניברסלי את ערכי כבוד האדם ומחויבות לטבע ולצדק סביבתי.

עקרונות הפדגוגיה מוטת עתיד גם הם משקפים ומיישמים עקרונות של חינוך הוליסטי.  עיקרון הפרסונליות מחייב להתייחס באופן מותאם אישית לכל לומד תוך שימת הלומד במרכז ופיתוח תוכניות למידה וצמיחה אישיות עבורו. עיקרון השיתופיות מפתח אצל הלומד את ההבנה כי הוא חלק ממערכת שלמה מרובת קשרים ותלויות, שבה עליו לשתף פעולה כדי לשגשג. עיקרון האי פורמליות מוביל ללמידה עצמאית ופעלנית של הלומד במרחבי החיים ולאורך החיים כאשר המורה הוא גורם מאפשר ותומך. עיקרון הגלוקליות מפתח אצל הלומד את הראייה השלמה של המציאות המשלבת את המקומי עם הגלובלי ועיקרון התמורתיות מפתח את ההבנה העמוקה של הדינמיות של המציאות והיכולת להתבונן באופן מערכתי ולנווט בממדי העבר, ההווה והעתיד כדי לייצר למידה רלוונטית. ולבסוף, עיקרון התכלול מסייע ללומד לגבש את הזהות והתכלית האישית שלו המספקות עוגן ומצפן למכלול השלם של אישיותו.

דרכי הלמידה ההוראה וההערכה אותן מציעה גישת הפדגוגיה מוטת העתיד מתכתבות עם תפישת החינוך ההוליסטי. כאמור, הלומד הוא פעלן ומוביל את למידתו והמורה הוא הגורם המאפשר והתומך. הלמידה מתבצעת בגישות כגון למידה פעילה ויצרנית בה התלמידים אקטיביים ולומדים תוך כדי יצירה, למידה התנסותית לקידום מיומנויות, למידה חוויתית המערבת את כלל החושים בתהליך הלמידה, למידה דרך השראה לקידום ערכים, למידה שיתופית , למידת חקר ועוד.

מרכיב הוליסטי נוסף בגישת הפדגוגיה מוטת עתיד הוא ביסוס המעשה החינוכי על יישום שלם ואינטגרטיבי של ההיבטים הפדגוגיים והארגוניים של שדה הפעולה החינוכי. כלומר, המעשה החינוכי כולל התייחסות שלמה ואינטגרטיבית לתוכנית הלימודים, פרקטיקות למידה, הוראה והערכה מחד ולמנהיגות חינוכית, תכנון וארגון, חיבוריות ותשתיות פיזיות וטכנולוגיות מאידך.

^[1] רפאלי ו. (2018)  "איפה הילד?" מה אפשר ללמוד מהחינוך ההוליסטי? לקסי-קי

^[2] מודל החינוך ההוליסטי, רשת אורט

^[3] פדגוגיה מוטת עתיד מהדורה 4.0 (2021)  אגף מו"פ ניסויים ויוזמות, המנהל הפדגוגי במשרד החינוך

^[4] Grim, T. (2009). Foresight Maturity Model (FMM): Achieving best practices in the foresight field. Journal of Futures Studies, 13(4), 69-80

^[5] Future Classroom Lab, Future Classroom Maturity Model. http://fcl.eun.org/toolset2

גישת ארגון חינוך מורכב מסתגל ליישום התנהלות מערכתית

קיימות גישות שונות להתנהלות מערכתית במציאות מורכבת ומשתנה, המייצגות היבטים שונים, המשפיעים על יכולת ההתמודדות של מוסדות חינוך עם מציאות מורכבת ומשתנה. גישת הארגון הלומד, המדגישה את יכולת הלמידה הארגונית המתמדת^[8]; גישת הארגון הזמיש, המתמקדת בפיתוח כישורי זריזות וגמישות ארגוניים אשר מאפשרים לארגון להגיב במהירות לשינויים במציאות הנוכחית^[9][10]; גישת הארגון חושב העתיד המדגישה את הצורך בחקר עתידים ארגוני ובעיצוב עתיד רצוי לארגון, המאפשר לו להיערך מבעוד מועד למציאות העתידית^[11].

תפיסת מוסד חינוך כמערכת מורכבת מסתגלת היא תפישה של התנהלות ארגונית מערכתית השמה דגש על יכולת ההשתנות של הארגון כתפקוד מרכזי,  ומכילה את הגישות האחרות שפורטו. תפיסה מערכתית זו מתבססת על פרדיגמת מערכות מורכבות מסתגלות (Complex Adaptive Systems – CAS) .^[12]ארגון מורכב מסתגל הוא מערכת אקולוגית חיה (אקו-סיסטם), שבעלי העניין הפועלים בה מקיימים קשרי גומלין מורכבים כדי להשיג ביחד תפקוד מערכתי מיטבי. מערכת אקולוגית, פתוחה, מתפתחת ודינמית זו יכולה להסתגל ולהתאים את תפקודה למציאות המורכבת והמשתנה, תוך התייחסות לכל ההיבטים הרלוונטיים במציאות הארגונית החיצונית והפנימית, הנוכחית והעתידית. תפישת ארגון כמערכת מורכבת מסתגלת נחקרת בספרות עבור ארגונים בכלל^{[13] [14]} וארגוני  ומוסדות חינוך בפרט^{[15] [16]}.

מודל ארגון חינוך מורכב מסתגל כולל ארבע מרכיבים עיקריים: מרכיב המציאות המורכבת והמשתנה, מרכיב המצפן הארגוני מוטה העתיד, מרכיב בעלי עניין האוטונומיים והפעלנים ומרכיב האקו-סיסטם הארגוני התומך והמאפשר (תרשים 6) ^[17].

תרשים 6 –  מודל ארגון חינוך מורכב מסתגל

מרכיבים אלו מקיימים ביניהם יחסי גומלין כדי לייצר את התפקוד הרצוי של ארגון החינוך, שהוא מתן חינוך רלוונטי המתאים לנסיבות בכל עת. מנהיגות ארגון חינוך מורכב מסתגל מגדירה ומעדכנת מצפן ארגוני מוטה עתיד המכווין ומסנכרן את פעולת בעלי העניין הפעלנים והאוטונומיים ואת האקו-סיסטם הארגוני. מצפן זה מוגדר ומעודכן על בסיס האתגרים וההזדמנויות של המציאות הנוכחית והעתידית כדי להבטיח יצירת חינוך רלוונטי בכל עת. מצד שני, דפוסי הפעולה של בעלי העניין האוטונומיים והפעלנים הם מנוע השינוי של הארגון הפועל במגוון דרכים כדי להשיג את יעדי המצפן הארגוני. בנוסף, האקו-סיסטם הארגוני, שנבנה על ידי מנהיגות ארגון החינוך המורכב מסתגל, תומך ומאפשר את הפעולה המיטבית של בעלי העניין האוטונומיים והפעלנים להשגת יעדי הארגון.

יישום תפישת ארגון מורכב מסתגל דורש ממוסדות החינוך מודעות, עמדה חיובית ומוכנות ליישום של התפישה והשקעה בביצוע שינויים רבים ומהותיים באופן ההתנהלות שלהם. על מוסדות החינוך לפתח מנגנונים, כגון חקר עתידים וסריקה סביבתית המאפשרים להם מודעות והכרה מתמידים של מאפייני המציאות החיצונית והפנימית של מוסד החינוך; מוסדות החינוך נדרשים להגדיר מצפן ארגוני להכוונת פעילותם, הנשען על המצפן המערכתי של מערכת החינוך וכולל חזון ומודלים קוגניטיביים מוסדיים ייחודיים; הם נדרשים לאפשר לבעלי העניין שלהם אוטונומיה ויכולת התארגנות עצמית ולעודד אותם ליזום מענים מהירים לאתגרים וההזדמנויות הנגזרים מהמציאות המשתנה, ובהלימה למצפן המוסדי; עליהם לייצר אקו-סיסטם מוסדי, התומך ומאפשר את הפעלנות השיתופית של בעלי העניין, הכולל מרכיבים של מנהיגות, מבנה ארגוני, הון אנושי, תשתיות תומכות, תרבות, שירותים וחיבוריות.

מוסד חינוך מורכב מסתגל הוא מערכת שמרכיביה השונים תומכים זה בזה ומייצרים ביחד מנגנון הסתגלות הדומה לזה של אורגניזם חי המסתגל לסביבתו. כך לדוגמה, מאפשרות תובנות הסריקה הסביבתית את הגברת ההתאמה בין מוסד החינוך לסביבתו החיצונית, את קידום היצירתיות והחדשנות המוסדית, את יישום אסטרטגיות התערבות של מוסד החינוך בסביבה ואף את שינוי החזון והמודלים הקוגניטיביים המוסדיים. בנוסף, פעילויות ביצוע סריקה והתערבויות סביבתית מצריכות פונקציות ארגוניות ותשתיות מוסדיות המאפשרות ותומכות בהן.

ניהול מוסד כארגון מורכב מסתגל מצריך מנהיגות בעלת תפישה, כישורים ואופני פעולה חדשים. מנהיגות זו משקיעה בחשיבת עתיד במקום להמתין ולהגיב לאירועים, מנהלת מצפן מערכתי המכווין את פעולת מוסד החינוך, מאפשרת ומעודדת התארגנות עצמית של בעלי העניין פעלנים להתמודדות עם אתגרי והזדמנויות המציאות המשתנה, ומטפחת אקו-סיסטם התומך ומאפשר את פעולתם. זוהי מנהיגות מתוחכמת וענוה המכירה בהשלכות של המציאות המורכבת והמשתנה, הנוטלת סיכונים ומנהלת את מוסד החינוך באופן מודע ומתמיד על "סף הכאוס" כדי למצות את החוכמה הקולקטיבית של בעלי העניין ולהניע אותם ליצירתיות וחדשנות.

^[1] פסה יוסף, נ' ושפירא ש' (2017) גשר על פני מים סוערים – המס"ע של אמ"ן בעולם המורכבות. מודיעין הלכה ומעשה, 2, 10-26

^[2]Kyler, J. (2003). Assessing your external environment: STEEP analysis. Competia,(33).

^[3]Burns, T., & Wilkoszewski, H. (2013, June). Governing complex education systems. In Presentation at 3rd GCES-Conference ‘Effective Multilevel Governance in Education’, Paris (pp. 17-18).

^[4]Keshavarz, N., Nutbeam, D., Rowling, L., & Khavarpour, F. (2010). Schools as social complex adaptive systems: a new way to understand the challenges of introducing the health promoting schools concept. Social science & medicine, 70(10), 1467-1474.

 ^[5]מורגנשטרן ע. (2020) דו"ח חשיבה מערכתית בחינוך, המכון לחקר עתידים בחינוך (מתורגם)

^[6] Systems Thinking Schools

^[7] Systems Thinking Schools Resources

^[8] Stoll, L., & Kools, M. (2016). What makes a school a learning organization: A guide for policy makers, school leaders and teachers.

^[9] Galés, N. L., & Gallon, R. (2019). Educational agility. Rethinking Teacher Education for the 21st Century. Trends, Challenges and New Directions, 98-111.

^[10] Peha, S. (2011). Agile schools: How technology saves education (just not the way we thought it would). Infoq. com.

^[11] OECD Schooling for Tomorrow (2006). Using Future Thinking tools to build school

and system thinking and leadership

^[12] Smith, P. A., & Palmberg, K. (2009). Complex adaptive systems as metaphors for organizational management. The Learning Organization.

^[13]  Horvath, L., Verderber, É., & Barath, T. (2015). Managing the Complex Adaptive Learning Organization. Contemporary Educational Leadership, 2(3), 61-83.

^[14] A. De Smet, C. Gagnon, and E. Mygatt (2021). Organizing for the future: Nine keys to becoming a future-ready company, McKinsey and Company

^[15]  Fidan, T., & Balcı, A. (2017). Managing schools as complex adaptive systems: A strategic perspective. International electronic journal of elementary education, 10(1), 11-26.

^[16] Kershner, B., & McQuillan, P. (2016). Complex Adaptive Schools: Educational Leadership and School Change. Complicity: An International Journal of Complexity and Education, 13(1), 4-29.

^[17] מורגנשטרן ע. (2019) דוח בית ספר כארגון חינוך מורכב מסתגל, אגף מו"פ , משרד החינוך

 תפיסת הממד הטכנו-פדגוגי במוסד חינוך רב ממדי

הממד הטכנו-פדגוגי במוסד חינוך רב ממדי  ניתן להגדרה כתת מערכת של המוסד החינוכי הרב ממדי .

תיאור מערכתי של ממד הטכנו-פדגוגיה

להלן תיאור מרכיבי ממד הטכנו-פדגוגיה כתת מערכת:

• הקלט לממד הטכנו-פדגוגיה
  • תפישות פדגוגיות (פדגוגיה מוטת עתיד) וארגוניות (ארגון חינוך מורכב מסתגל) של תורת המו"פ אותן הטכנו-פדגוגיה צריכה לקדם וליישם.
  • אתגרים והזדמנויות פדגוגיים, ארגוניים וטכנולוגיים חדשים הנגזרים ממגמות כלליות, פדגוגיות, ארגוניות וטכנולוגיות (בהתבסס על מאגר הידע של אגף מו"פ) עמם הטכנו-פדגוגיה צריכה להתמודד או לנצל.
  • פתרונות תקשוב תומכי תרחישים פדגוגיים וארגוניים (מחטיבת הטמעת טכנולוגיות בחינוך, משוק הטכנולוגיה החינוכית ועוד).
  • תוכניות לגבי כשירויות לעולם רווי טכנולוגיה המוצעות על ידי גורמי מערכת (מזה"פ, חטיבת הטמעת טכנולוגיה בחינוך , מו"פ ועוד) אותם יכולה הטכנו-פדגוגיה ליישם.

• תפקודי ממד הטכנו-פדגוגיה:
  • יישום תרחישים פדגוגיים וארגוניים מבוסס טכנולוגיה ברוח תפישות המו"פ
  • פיתוח כשירויות לומדים לעולם רווי טכנולוגיה ברוח תפישות המו"פ.

• תפקוד לא רצוי
• מניעת או צמצום השלכות לא רצויות של השימוש בטכנולוגיה כגון התמכרות לטכנולוגיה, אלימות ופשיעה מסוגים שונים ברשת, הליכת שולל אחר מידע שקרי ועוד.
• מרכיבים וקשרים בתוך ממד הטכנו-פדגוגיה:
  • תשתיות טכנולוגיות – תשתית מספקת (רשת, מכשירי קצה, אפליקציות וכד.)
  • תשתית מתודולוגית – ידע ופרקטיקות לניהול תהליכים ופרויקטים של שילוב טכנולוגיה וחינוך
  • רכז.ת תקשוב – תפעול ותחזוקת התשתית הטכנולוגית, פתרון בעיות ותמיכה טכנית במורים.
  • רכז.ת טכנו-פדגוגיה – מקדם במוסד החינוכי את שילוב הטכנולוגיה לקידום ההיבטים הפדגוגיים והארגונים של החינוך. מקדם בניית תוכניות והטמעת תוכניות לימודים לפיתוח כשירויות לעולם רווי טכנולוגיה כגון אוריינות דיגיטלית , חשיבה מחשובית ועוד. אמון על הטמעת הפרויקטים שיוזמת החטיבה להטמעת טכנולוגיות בחינוך, ומשמש יועץ להנהלת בית-הספר.
  • בעלי עניין – בעלי עניין הפועלים במערכת הטכנו פדגוגית כולל תלמידים, מורים, הורים.
  • הכשרת עובדי הוראה בטכנו-פדגוגיה – הכשרת עובדי ההוראה בתחומי שימוש בטכנולוגיה, הובלת פרויקטים פדגוגיים וארגוניים מבוססי טכנולוגיה, ופיתוח כשירויות לעולם רווי טכנולוגיה

• תהליכים בממד הטכנו-פדגוגיה
  • תהליכי הטמעת תרחישים פדגוגים/ארגונים מבוססי טכנולוגיה – פרויקטים לבניית והטמעת תרחישים פדגוגיים וארגוניים מבוססי טכנולוגיה
  • תהליכי הטמעת תוכניות לימודים לפיתוח כשירויות – פרויקטי אימוץ/בניית והטמעת תוכניות לימודים לפיתוח כשירויות לעולם רווי טכנולוגיה

• סביבה חיצונית של ממד הטכנו-פדגוגיה

הסביבה החיצונית של תת מערכת הטכנו פדגוגיה מורכבת משלושה מעגלים :

• סביבת המוסד החינוכי הרב ממדי – תת מערכת הטכנו-פדגוגיה צריכה לתמוך בתרחישים הפדגוגים והארגוניים שהמוסד החינוכי הרב ממדי בחר ליישם ולהדגים בתתי המערכות של החינוך ההוליסטי, ההתנהלות המערכתית והייצוגיות.
• סביבת מערכת החינוך – תת מערכת הטכנו-פדגוגיה תקבל תמיכה מגופי מטה כגון
  • אגף מו"פ – ידע על מגמות, אתגרים והזדמנויות, תפישות מו"פ
  • חטיבת הטמעת טכנולוגיות בחינוך – פתרונות משלבי טכנולוגיה וחינוך, תוכניות הדרכה, פיתוח מקצועי, תוכניות לימודים לפיתוח כשירויות לעולם רווי טכנולוגיה, שירותי תמיכה מקוונת, הדרכה וליווי הטמעה, ניהול קהילות עניין . (נספח – דוגמאות לשירותי חטיבת הטמעת טכנולוגיות בחינוך) ^[7].
• סביבה חיצונית – תת מערכת הטכנו-פדגוגיה תנהל יחסי גומלין עם שוק ה- EdTech לאיתור ויישום טכנולוגיות לקידום ההיבטים הפדגוגיים והארגוניים של החינוך.

[1] Mishra, P., & Koehler, M. (2006). Technological pedagogical content knowledge: a framework for integrating technology in teacher knowledge. Teachers College Record, 108(6), 1017–1054.

^[2]  SAMR Model: A Practical Guide for EdTech Integration https://www.schoology.com/blog/samr-model-practical-guide-edtech-integration

[3] פדגוגיה מוטת עתיד 2 (2019) נספח 2 -"דוגמאות לכלים טכנולוגיים תומכי עקרונות פדגוגיה מוטת עתיד". משרד החינוך

[4] הקטלוג החינוכי, משרד החינוך

[5] הענן החינוכי, משרד החינוך

[6] The Pedagogy Wheel V4.0 – It’s Not About The Apps, It’s About The Pedagogy

[7] ליבוביץ ל. (2021) מסמך חטיבת תקשוב וטכנולוגיות בחינוך, משרד החינוך (טיוטה)

תפיסת ממד יכולת המו"פ במוסד חינוך רב ממדי

מימד יכולת המו"פ במוסד חינוך רב ממדי  הוא  תת מערכת של המוסד החינוכי הרב ממדי  הניתנת להצגה ולתכנון באופן מערכתי (תרשים 18). יכולת המו"פ מסייעת למוסד החינוכי הרב ממדי לעצב באופן עצמאי ומתמיד עתיד חינוכי רצוי ורלוונטי במציאות משתנה, בהתבסס על מיצוי התבונה הקולקטיבית של כלל בעלי העניין של המוסד. מרכיבי ממד המו"פ מתוארים להלן.

תיאור ותכנון מערכתי של ממד יכולות המו"פ^[4]

תהליך בניין הכוח של יכולת המו"פ

מוסד החינוך הרב ממדי  מקיים תהליך התפתחות מתמדת של יכולת המו"פ שלו כדי להישאר עדכני ורלוונטי. תהליך זה בא לידי ביטוי במספר היבטים:

• אימוץ והטמעת יכולות מו"פ חיצוניות – רכישת והטמעת ידע, תפישות פרקטיקות וכלי מו"פ מאגף מו"פ, ממומחי מו"פ חיצוניים, ומעמיתים ברשתות מו"פ
• פיתוח עצמי של יכולות מו"פ – פיתוח ידע, תפישות וכלי מו"פ הצומחות בתהליך של התהוות מהפעילות המו"פית של מוסד החינוך
• פיתוח אקו-סיסטם תומך מו"פ – פיתוח אקו-סיסטם תומך ומאפשר מו"פ במוסד החינוך, המתבסס גם על האקו-סיסטם המו"פי של אגף מו"פ, של המחוז, של הרשות המקומית ושל גורמים נוספים חיצוניים.
• פיתוח יכולת המו"פ של צוות מוסד החינוך – יצירת תרבות מו"פ, פיתוח כשירות מו"פ בקרב אנשי צוות מוסד החינוך.

[1] מצגת יחידת גופי המו"פ המקומיים במערך המו"פ (2021), משרד החינוך תשפ"א

[2] מצגת יחידת גופי המו"פ המקומיים במערך המו"פ (2021), משרד החינוך תשפ"א

[3] מצגת יחידת גופי המו"פ המקומיים במערך המו"פ (2021), משרד החינוך תשפ"א

[4] Systems Innovation (2021) Innovation Ecosystem Canvas

תהליך ופעולות לייצוג תורת המו"פ

מוסדות חינוך רב ממדיים מדגימים ומשווקים מכלול תפישות ברוח תורת אגף מו"פ לגבי אופן התארגנותם ופעולתם של מוסדות חינוך במציאות מורכבת ומשתנה. ניתן לתאר את הפעולות, אותן על מוסד החינוך הרב ממדי לבצע בממד הייצוגיות, במונחים של שלבי תהליך שיווקי של תורת המו"פ למוסדות חינוך ולבעלי עניין (ראו בתרשים).

פעילויות מוסדות חינוך רב ממדיים בממד הייצוגיות

תהליך שיווק התפישה כולל ארבעה שלבים שבכל אחד מהם מבצע מוסד החינוך הרב ממדי  פעילויות, תוך פתיחות ושיתוף ידע ופעולה מרביים, כמפורט להלן:

• שלב גיבוש ויישום התפיסה – בשלב זה מוסד החינוך הרב ממדי מפתח ומיישם את תורת המו"פ בעצמו. בשלב זה הוא מבצע את הפעילויות הבאות:
  • פיתוח ויישום המערך הרב ממדי שלו, המממש את תפיסות תורת המו"פ  באופן המותאם לצרכיו ומאפייניו הייחודיים
  • כתיבת התורה המותאמת עבורו באופן שלם, פורמלי, ומוצהר.
  • יישום התורה בקרב כל גורמי המוסד החינוכי הרב ממדי
  • עדכון התורה באופן עיתי בהתאם לקלט המגיע מאגף מו"פ ומהתנסות בשטח
• שלב קידום מודעות ורכישת ידע – בשלב זה מוסד החינוך הרב ממדי פועל באופן יזום לקידום המודעות והידע של מוסדות חינוך ובעלי עניין אודות תורת המו"פ המותאמת שיישם. בשלב זה הוא מבצע את הפעילויות הבאות:
  • הנגשת הידע באתר מוסד החינוך הרב ממדי ושתילת הקישור לאתר המוסד באתרים של גופים מרכזיים כגון אגף מו"פ, רשות, מחוז ועוד.
  • הפצה יזומה של הידע באמצעות פרסומים וידיעונים, רשתות חברתיות,
  • הצגה יזומה של הידע במסגרת פורומים, קהילות עניין וכנסים, וקורסי מקצועי ואירוח ביקורי תיירות חינוכית ומקבלי החלטות במוסד
• שלב עיצוב עמדות חיוביות בקרב קהלי היעד – מוסד החינוך הרב ממדי פועל כדי לעצב עמדות חיוביות כלפי תורת המו"פ בקרב מוסדות החינוך ובעלי עניין רלוונטיים. בשלב זה הוא מבצע פעילויות דומות לפעילויות שלב קידום מודעות ורכישת ידע אולם תוך מתן דגש על :
  • הצגת והדגשת השינויים החיוביים שחלו באופן התנהלות המוסד וביחסי הגומלין בין בעלי עניין הפנימיים והחיצוניים עקב יישום תורת המו"פ
  • הצגת מדדי תועלות ותרומת יישום תורת המו"פ לאפקטיביות, יעילות , רלוונטיות החינוך במוסד ולשביעות רצון של בעלי העניין שבו (תלמידים, מורים, הורים)
  • הצגת סיפורי הצלחה יישומיים מתוך הניסיון המצטבר של המוסד
• שלב התמיכה בהתנהגות של יישום בפועל – בשלב זה מוסד החינוך הרב ממדי תומך ומסייע למוסדות חינוך ובעלי עניין נוספים ליישם בעצמם מרכיבים נבחרים של ממדי תורת המו"פ, באופן ייחודי להם, כדי לקדם צמיחה ארגונית במאפיינים הרצויים להם. מוסד החינוך הרב ממדי מבצע פעילויות  תמיכה וייעוץ כדוגמת:
  • מתן ייעוץ למוסדות חינוך הפונים אליו לגבי בחירת הרכיבים המתאימים עבורם מתוך ממדי תורת המו"פ.
  • פרסום תשובות לשאלות נפוצות
  • מתן ייעוץ למוסדות חינוך הפונים אליו לגבי התמודדות עם אתגרי היישום

הערכות ארגונית נדרשת לתמיכה בתהליך הייצוגיות

תמיכה בתהליך הייצוגיות ובפעולות הנדרשות למימוש השלבים בו דורשת הערכות ארגונית מתאימה הכוללת את המרכיבים הבאים:

• תפקיד רכז ייצוגיות – מרכז את פעילות הייצוגיות במוסד החינוך בדגש על:
  • הגדרת מדיניות והקמת וניהול תהליכי הייצוגיות במוסד
  • בניית תוכנית עבודה שנתית לייצוגיות של המוסד החינוכי
  • ריכוז ניהול ממשקים עם מוסדות חינוך ובעלי עניין המעוניינים לקבל השראה
  • תמיכה מקצועית בבניית תשתית הייצוגיות מול רכזי הממדיים האחרים ובעלי תפקידים (כגון פונקציית ניהול ידע) במוסד החינוך הרב ממדי
• צוות היגוי ייצוגיות – צוות היגוי לנושא ייצוגיות במוסד החינוך שבראשו עומד מנהל המוסד וחברים בו רכז הייצוגיות, רכזי ממדים אחרים, יועצת בית הספר, ומורים נבחרים. תפקידי הצוות הם: הגדרת מדיניות ייצוגיות במוסד, אישור תוכנית העבודה של המוסד בתחום הייצוגיות, ניטור מהלכי ייצוגיות במוסד, קבלת החלטות ופתרון בעיות.
• מדיניות ותהליכי ייצוגיות – למוסד החינוך יש תורת ייצוגיות מוצהרת וכתובה
• ניהול ידע תומך ייצוגיות – מוסד החינוך מיישם מנגנוני ניהול, הפצת ושיתוף ידע התומכים בקידום תהליכי הייצוגיות
• תרבות תומכת ייצוגיות – למוסד החינוך תרבות המתבססת על ערכים של פתיחות, שקיפות, נכונות לשיתוף פעולה וידע, מוכנות להשקעת מאמץ בסיוע לקהלי היעד של תהליך הייצוגיות.

^[1] שחר ש. (2021)  יחידת "רפאים" לאן?, מערכות

^[2] ויקפדיה, היחידה הרב-ממדית

^[3] NSW Government website – Education, Ambassador schools

^[4] Tennessee Multi-Tiered System of Supports Center – Model of Demonstration Schools

[5]  מורגנשטרן ע. (2018) קווים לדמותו של בית ספר מעורר השראה, אגף מו"פ , משרד החינוך

[6]  הרפז י. (2016) הוראה מעוררת השראה, הד חינוך

התוכן בדף זה לקוח ברובו מהמסמך :

מסמך תפישה – מוסדות חינוך רב ממדיים

המכון לחקר עתידים בחינוך

ד"ר עופר מורגנשטרן

דצמבר 2021

ההתנסות בתחנת מוסדות רב מימדיים מזמינה אתכם.ן להכיר את מכלול המרכיבים של תורת המו"פ כפי שהם באים לידי ביטוי במוסדות החינוך.  כיום, הרוב המכריע של מוסדות חינוך, הפועלים בשדה הפעולה הניסויי של אגף מו"פ, מאמצים ומטמיעים בדרך כלל ממדים ספציפיים בודדים של תורת המו"פ בלבד.  

אם מעניין אותך ללמוד מהם המימדים ולבחון באיזה אופן הם באים לידי ביטוי בביה"ס שלך – הגעת למקום הנכון!

אז מה כוללת ההתנסות?

שלב א' – נכיר את המימדים

1. ממד החינוך הוליסטי – המוסד מיישם חינוך הוליסטי בראיית האדם השלם בהתאם לתפישת פדגוגיה מוטת עתיד
2. ממד ההתנהלות המערכתית – המוסד מתנהל באופן מערכתי בהתאם לתפישת ארגון חינוך מורכב מסתגל
3. ממד הטכנו-פדגוגיה – המוסד משלב טכנולוגיה וחינוך באופן מהותי ברוח תפישות שילוב טכנולוגיה וחינוך הקיימות בתורת המו"פ של אגף מו"פ 
4. ממד יכולת מו"פ – המוסד מפתח יכולת מו"פ עצמאית, ברוח תורת המו"פ, המאפשרת לו לעצב את עתידו
5. ממד הייצוגיות – המוסד מפגין יכולת ומוטיבציה להדגים רב ממדיות, למערכת החינוך ולמוסדות חינוך ובעלי עניין אחרים, באופן מעורר השראה ובר קיימא

שלב ב' – נכיר את המחוון שמאפשר אבחון של המימדים ונמלא אותו לצורך ההתנסות

• קישור למחוון

שלב ג' – נציע לך שתי פרספקטיבות התבוננות :

1. זום אאוט – מה התחושה הראשונית שלכם מול המודל השלם : אילו תחושות ומחשבות  הוא מעורר? (איתגור, השראה, עניין הצפה, חיבור, דרבון ועוד…)            

2. זום אין – באיזו מידה המחוון ברור לך? 

• מימד / היגד שתפסו את תשומת הלב שלי
• מימד / היגד לא מובן ודורש הבהרה
• מימד / היגד שכדאי להוסיף

שלב ד' – להזמין שותפים לחשיבה ,למידה ופיתוח 

בחרו ממד אחד שנראה לכם שתרצו ללמוד עליו לעומק , ערכו דיון בסוגיות הבאות. 

1. מדוע בחרת דווקא בממד זה מבין חמשת הממדים?
2. מיהם הא.נשים שכדאי להזמין ללקחת חלק בפיתוח וטיפוח ממד זה בבית הספר שלכם? (א.נשים מתוך בית הספר או אחרים)
3. המצב הנוכחי: כיצד פועל היום בית הספר בהקשר לממד שבחרתם? אתגרים, פתרונות ועשייה שלכם בתחום זה.
4. תמונת העתיד הרצוי: כיצד תראו שבית הספר ירגיש, יראה ויפעל בעתיד, בהקשר לממד שבחרתם?
5. מפה לשם: אילו פעולות מעשיות אפשר וכדאי לעשות כדי לקדם את תמונת העתיד?
6. נקודה אחת להמשך למידה, חשיבה, הרהור וערעור שעולה בראשכם בהקשר לממד שבחרתם?

שלב ה' – משוב לכותבי המודל

שתפו אותנו  בפאדלט במחשבות ובתובנות שלכם בעקבות ההתנסות.

ההתנסות בתחנת מוסדות רב מימדיים מזמינה אתכם.ן להכיר את מכלול המרכיבים של תורת המו"פ כפי שהם באים לידי ביטוי במוסדות החינוך.  כיום, הרוב המכריע של מוסדות חינוך, הפועלים בשדה הפעולה הניסויי של אגף מו"פ, מאמצים ומטמיעים בדרך כלל ממדים ספציפיים בודדים של תורת המו"פ בלבד.  

אם מעניין אותך ללמוד מהם המימדים ולבחון באיזה אופן הם באים לידי ביטוי בביה"ס שלך – הגעת למקום הנכון!

אז מה כוללת ההתנסות?

שלב א' – נכיר את המימדים

1. ממד החינוך הוליסטי – המוסד מיישם חינוך הוליסטי בראיית האדם השלם בהתאם לתפישת פדגוגיה מוטת עתיד
2. ממד ההתנהלות המערכתית – המוסד מתנהל באופן מערכתי בהתאם לתפישת ארגון חינוך מורכב מסתגל
3. ממד הטכנו-פדגוגיה – המוסד משלב טכנולוגיה וחינוך באופן מהותי ברוח תפישות שילוב טכנולוגיה וחינוך הקיימות בתורת המו"פ של אגף מו"פ 
4. ממד יכולת מו"פ – המוסד מפתח יכולת מו"פ עצמאית, ברוח תורת המו"פ, המאפשרת לו לעצב את עתידו
5. ממד הייצוגיות – המוסד מפגין יכולת ומוטיבציה להדגים רב ממדיות, למערכת החינוך ולמוסדות חינוך ובעלי עניין אחרים, באופן מעורר השראה ובר קיימא

שלב ב' – נכיר את המחוון שמאפשר אבחון של המימדים ונמלא אותו לצורך ההתנסות

• קישור למחוון

שלב ג' – נציע לך שתי פרספקטיבות התבוננות :

1. זום אאוט – התחושה הראשונית שלכם מול המודל השלם : אילו תחושות ומחשבות  הוא מעורר? (איתגור, השראה, עניין הצפה, חיבור, דרבון ועוד…)            

2. זום אין – באיזו מידה המחוון ברור לך? 

• מימד / היגד שתפסו את תשומת הלב שלי
• ממד/היגד לר מובן לי שדורש ממני לימוד
• מימד / היגד שכדאי להוסיף

שלב ד' – להזמין שותפים לחשיבה ,למידה ופיתוח 

בחרו ממד אחד שנראה לכם שתרצו ללמוד עליו לעומק , ערכו דיון בסוגיות הבאות. 

1. מדוע בחרת דווקא בממד זה מבין חמשת הממדים?
2. מיהם הא.נשים שכדאי להזמין לקחת חלק בפיתוח וטיפוח ממד זה בבית הספר שלכם? (א.נשים מתוך בית הספר או אחרים)
3. המצב הנוכחי: כיצד פועל היום בית הספר בהקשר לממד שבחרתם? אתגרים, פתרונות ועשייה שלכם בתחום זה.
4. תמונת העתיד הרצוי: כיצד תראו שבית הספר ירגיש, יראה ויפעל בעתיד, בהקשר לממד שבחרתם?
5. מפה לשם: אילו פעולות מעשיות אפשר וכדאי לעשות כדי לקדם את תמונת העתיד?
6. נקודה אחת להמשך למידה, חשיבה, הרהור וערעור שעולה בראשכם בהקשר לממד שבחרתם?