כמה זמן ידרש לתלמיד בתיכון בישראל להשיב על שאלה זו, אם תעמוד לרשותו האפשרות להיכנס לאינטרנט? כנראה 2 דק'

ואם השאלה תהיה "אתה מתכנן את חופשת חנוכה ומעונין לעשות קפיצה קטנה ל…הודו, יש לך 700 דולר שחסכת. תכנן מהי הדרך המהירה והזולה ביותר עבורך כישראלי להגיע מתל אביב לכלכותא. הצג את המסלול ודרכי התעבורה שבחרת, עם איזה חברות תתקשר? כמה יעלה לך? ותוך כמה זמן תגיע? הבא 2-3 מקורות אינטרנט אשר יתקפו את ההמלצות שלך". 

מה ההבדל בין שתי השאלות?

הראשונה היא שאלה מבוססת ידע ויש לה תשובה נכונה. כל שעל התלמיד לעשות הוא למצוא את התשובה הנכונה. מזכיר משהו? רוב שיטות ההיבחנות הנהוגות כיום בודקות את הידע של התלמיד. בדרך כלל הידע שנילמד בכיתה, בבית הספר, על ידי המורה. 

מה יקרה אם נתחיל לערוך מבחנים בהם השאלות אינן מבוססות על "תשובה נכונה" וידע מוגדר, אלא מבוססות על מידת השליטה של הלומד בכשירות כגון: חקרנות רשת – מילות החיפוש הרלוונטיות, חיפוש מקורות ברשת, זיהוי מקורות אמינים ופייק ניוז, עיבוד של קיים עם ידע חדש, קבלת החלטות, פתרון בעיות ועוד.

דוגמא לשאלמא"פ בפיסיקה – שיכבה יא' (תיכון אית"ן ברנקו וייס)

מאסק הגיע לבי"ס שלכם, הוא רוצה לפתח פרויקט חדש: משלחת מאוישת למאדים. הוא מחפש רעיונות רעננים בגלל זה בחר תלמידים. הרעיון המוצלח יתוגמל. המשלחת הזו יכולה לסייע מאוד בפתרונות למשבר האקלים בכדור הארץ.

מה תציעו? איך תבנו את ההצעה שלכם מבחינת היציאה של החללית מכדור הארץ והגעה בטוחה למאדים? מה אתם חושבים שיכול להשתבש בדרך ואיך תתארגנו על מנת למנוע זאת? כמה זמן נראה לכם שיקח מסע כזה ועל מה את מבססים את הערכה הזו? איזו הכנה תתנו לחברי המשלחת מבחינת מה הם צפויים לראות בדרך? האם תרצו להיות חברי משלחת? אם כן איך תשכנעו את ההורים שכדאי להשתתף? אם לא, הציעו מודעת דרושים למשיכת משתתפים. בססו את תשובתכם על 3-4 מקורות אינטרנט וציינו מהם

דוגמא לשאלמא"פ בתנ"ך שכבה י"ב (תיכון ע"ש בויאר, ירושלים)

הגדירו  שאלה פילוסופית אחת שעולה מתוך ספר איוב ושקרובה ללבכם או מתחברת למישהו או משהו שאת.ה מכיר.ה. נסחו אותה כשאלה וציינו היכן שאלה זו עולה מתוך הספר. יש לציין את הפרק והפסוק ולהסביר כיצד השאלה עולה מהפסוק/ים. 

מצאו 2-3 מקורות באינטרנט המתייחסים לשאלה שהצגתם. העתקו והדבקו את הקטע הרלוונטי ואת הקישור לקטע זה. 

הסברו בקצרה במילים שלכם כיצד המקור שמצאתם מתייחס לשאלה (האם יש כאן העמקת השאלה, העלאת ספק כלפי השאלה, הצגת מענה לשאלה, שלילית השאלה, וכיוב').

כתבו היכן השאלה שהצגתם בסעיף א עשויה לבוא לידי ביטוי בחיים שלכם? באיזו דרך המקור שמצאת יכול לעזור לך להבין את הסיטואציה או להתמודד באותה סיטואציה.

ובכן, כן! אם את מורה ואת מעוניינת להתנסות במבחנים עם אינטרנט פתוח יחד עם התלמידים שלך, את יכולה! ובלבד שתכתבי שאלת מבחן מותאמת לאינטרנט פתוח! שאלי את עצמך:

• האם השאלה מזמנת אוריינות מידענית של הלומד?  

למה הכוונה? כדאי לחשוב האם כדי לענות על המבחן, נדרש חיפוש ואיסוף מידע ממקורות דיגיטליים ו/או אנושיים? הערכת מהימנותם ואפיון המקורות הנבחרים? 

• האם השאלה מזמנת למידה אינטגרטיבית המשלבת בין ידע חדש לידע קודם?  

למה הכוונה? האם נדרש מהלומד להבין את הסוגיה הנחקרת, להבין את המקורות שנאספו ולחבר ביניהם? האם נדרש מהלומד להיות פעיל בהשגת תכנים וחיבורם לידע הקיים שלו?

• האם השאלה מזמנת את קולה האישי של הלומדת? 

למה הכוונה? האם כדי לענות על השאלה התלמידה מוזמנת להביע את דעתה האישית, לגבש עמדה, או לבטא דברי הזדהות או ביקורת? 

• האם השאלה רלוונטית לעולמם של התלמידים?

למה הכוונה? האם השאלה מתייחסת למציאות החיים שלנו? האם התלמידה יכולה להתחבר אליה? 

1. האם השאלה מזמנת חשיבה המשגתית, תכנונית, יישומית או פתרון בעיות 

למה הכוונה? האם נדרש מהלומד/ת להציע ולקדם מעשה/פעולה/פתרון בעיה, כחלק מההיבחנות? 

משרד החינוך החל להכשיר את הקרקע למבחנים עם אינטרנט פתוח במסגרת ניסוי שנכנס לשנה השלישית שלו. 

מבחנים עם אינטנרט פתוח (מא"פ), הם אירועי הערכה שבמהלכם יש לנבחנות ולנבחנים גישה פתוחה למקורות מידע ברשת, כמו גם למקורות אחרים, ומצופה מהם להשתמש בהם כפי שימצאו לנכון במשך הזמן הנתון של הבחינה. במבחנים אלה נשאלת שאלה שאין עליה תשובה נכונה אחת, ולמעשה אין עליה תשובה מן המוכן. 

שאלות במבחן עם אינטרנט פתוח מזמנות שילוב ידע ומיומנויות של חיפוש, מיון וסיווג מקורות, חשיבה מסדר גבוה ויכולות יישומיות ואינטגרטיביות, כל זאת בזמן קצר ומוגדר. השאלות הן מעשיות, רלוונטיות ומעניינות, והן מכוונות לתשובות אשר יביאו לידי ביטוי את הקול הייחודי של כל אחת ואחד מהנבחנים. 

פרופ' סוגטה מיטרה הגה את הרעיון של שימוש ברשת בזמן מבחן כבר בשלהי שנות ה-90 של המאה ה-20, בעקבות הניסוי המפורסם שלו – "החור שבקיר". בהרצאותיו ברחבי העולם דיבר על כך שהדרך לרכישת ידע בזמננו כוללת את הרשת: "המודל של שוטרים וגנבים פג תוקף, מצמצם ובזבזני. אנו צריכים לאפשר וללמד חקרנות רשת, ועל בסיס זה לקיים גם תהליכי הערכה". 

במשך מעל שני עשורים ניסה פרופ' מיטרה לשכנע קובעי מדיניות ושרי חינוך ברחבי העולם לבחון את האפשרות הזו בפועל, אך כולם טענו כי בהיעדר ממצאי ניסוי מתוקפים – יקשה עליהם להוביל מהלך כה "חתרני" במערכות החינוך שלהם. אגף מו"פ ניסויים ויוזמות, במינהל הפדגוגי במשרד החינוך, בהובלתה של הגב' מירב זרביב, היה היחיד שהעז "לקפוץ למים", והפך את הרעיון לניסוי מבוקר ושיטתי אשר תוצאותיו הוצגו בפני חברי פורום חינוך 2030 של ארגון ה-OECD, בכנס הבינלאומי למעצבי עתיד בחינוך שהתקיים בבנייני האומה בירושלים במאי-יוני 2022. בניסוי השתתפו כ-900 תלמידים מ-16 בתי ספר על-יסודיים ברחבי הארץ. 

הממצאים מתשפ"א-תשפ"ב הראו שיש מתאם גבוה בין הישגי התלמידים בשני סוגי השאלות (מא"פ לעומת מבחן רגיל). כלומר, ככל שתלמיד קיבל ציון גבוה במבחן אחד, הוא בדרך כלל קיבל ציון גבוה גם במבחן השני. ממצא זה יכול לשמש עדות לכך שניתן לאמץ שיטת היבחנות עם אינטרנט פתוח בלי חשש לעיוות הישגי התלמידים. 

ממצא מעניין נוסף הוא שלא נתגלו הבדלים מובהקים בממוצע הציונים בין בנות לבנים. ככלל, ההישגים בשאלות מא"פ היו מעט גבוהים יותר בהשוואה למבחנים רגילים. תלמידים הצליחו בהן יותר וקיבלו ציונים גבוהים יותר ב-3.8 נקודות בממוצע, ללא תלות בגיל ובמקצוע הלימוד. 

ממצא מעניין נוסף הראה שתלמידים בעלי הישגים גבוהים שיפרו פחות את הישגיהם בשיטה החדשה, בהשוואה לציוניהם בשיטה המסורתית. זאת לעומת תלמידים בעלי הישגים נמוכים ששיפרו יותר את ציוניהם בהשוואה לאלו שהשיגו הם עצמם במבחנים הרגילים. 

בנוסף התגלה שבתי ספר "חזקים" שיפרו את הישגיהם פחות מבתי ספר שבהם התקבלו בשיטה המסורתית הישגים נמוכים. ממצא זה מצביע על פוטנציאל של מבחנים עם אינטרנט פתוח לתרום גם לצמצום פערים בין תלמידים ובין אוכלוסיות.

בשנתו השלישית (תשפ"ג) הניסוי נמצא בשלבי הפצה והרחבה משמעותיים: 

• עבודה עם שלוש קבוצות שונות של מורים מתחומי דעת שונים – היסטוריה, כימיה, פילוסופיה – בשיתוף המפמ"רים של מקצועות אלו, לפיתוח משותף של שאלות המותאמות למבחנים עם אינטרנט פתוח.
• עבודה עם שתי קבוצות של מורות ומורים נסיינים (ותיקים ומתחילים בניסוי), לפיתוח משותף של מחוון לכתיבת שאלות מא"פ ושל מחוון לבדיקת תשובות התלמידים. 
• פיתוח קורס מקוון במסגרת "הכוורת", בנושא מבחנים עם אינטרנט פתוח, לטובת מורות ומורים שרוצים ללמוד את הנושא באופן עצמאי ולהתנסות בהערכה פורצת דרך בכיתותיהם.
• פיתוח קורס בנושא בשיתוף מכללת גורדון, להכנסת תפיסת ההערכה החדשה להכשרת פרחי הוראה המתעתדים להיכנס לבתי הספר בשנים הקרובות.
• פרסום ממצאי המחקר בכתבי עת אקדמיים מוכרים כדי להגביר את פוטנציאל ההשפעה של הניסוי פורץ הדרך גם על מערכות חינוך אחרות בעולם, שבעבר כאמור נמנעו מלערוך את השינוי בתחום ההערכה בשל העדר נתוני מחקר תומכים.

המעבר מעולם המבחנים הקלאסי למבחנים עם אינטרנט פתוח (מא"פ) כרוך בידע ובמיומנות שניתנים לתרגול ולרכישה ואינם טכניים בלבד. זהו שינוי פורץ דרך שעשוי להתחיל בהערכה, ולגרור אחריו גל של שינויים משמעותיים גם בדרכי ההוראה והלמידה.