אקטיביזם סביבתי מקדם קיימות

מגמה חברתית

משבר האקלים תרם להתעוררות אקטיביסטית של הדור הצעיר, המודע היטב להשלכות משבר האקלים על  עתיד העולם שבו יהיה עליהם לחיות. הפסיביות של מובילי המדיניות העולמית מקוממת אותם והם מקדמים כינוסים, ועידות, ארגונים ומחאות צעירים[240] בכלל ומחאות תלמידים בפרט[241] בכל רחבי העולם. בפעילויותיהם אלו הם קוראים לממשלות להתעשת ולפעול למען עתידם הנתון בסכנה. המחאות החלו לקראת סוף 2018 בהשראת גרטה טונברג,[242] תלמידה משוודיה שהפכה לסמל המאבק במשבר האקלים. תנועת "ימי שישי למען העתיד", לדוגמה, שהוקמה בעקבות פעילותה של גרטה,[243] מנסה לדאוג לכך שהמשבר לא ירד מראש סדר היום הפוליטי-חברתי העולמי.[244] האקטיביסטים דורשים התחייבות לכך שמשבר האקלים יטופל באופן מיידי ומצפים מראשי התעשייה להוביל קווי ייצור נקיים, נטולי זיהום ובני-קיימא, וממקבלי ההחלטות לשנות חקיקה וליצור רגולציות חדשות ומחייבות. האקטיביסטים כבר מזמן אינם רק צעירים. לא מעט מבוגרים ואנשי חינוך שהבינו את גודל האחריות המונח על כתפיהם, הקימו ארגונים משל עצמם, כגון "הורים למען האקלים"[245] ו"מורים למען האקלים"[246].

המחאות מצליחות לשנות את סדר היום הפוליטי ואת סדרי העדיפויות שעל שולחן הממשל. לדוגמה, ג'ו ביידן, נשיא ארה"ב, עסק בשעותיו הראשונות כנשיא בנקיטת פעולות למען איכות הסביבה[247]. גם פורום שבע המדינות המתועשות, ה-G7, קיבל ביוני 2021 החלטות בעניין. בין היתר הוחלט שעד 2030 יופסק השימוש בדלק פחמי, היות שפחם הוא הדלק המזהם ביותר ויש למצוא לו תחליפים ירוקים בהקדם. בנוסף הוחלט להשיק קרן של 500 מיליון ליש״ט להגנה על האוקיינוסים והחיים בים וכי ופליטת גזי החממה תוגבל כדי למנוע את התחממות כדור הארץ מעבר לרף הקריטי של 01.5[248]. מנהיגים מקומיים מסוימים גם הם אוחזים במושכות ומנווטים את הכלכלה העירונית שלהם ליעדים הרצויים. כך לדוגמה, ניו יורק, המתכננת להפחית את הפליטות ב-80% במהלך 30 השנים הקרובות; טורונטו שקבעה לה כיעד כי עד 2050 כל כלי הרכב בעיר יעברו השימוש באנרגיה דלת-פחמן, וקופנהגן שמקווה תוך חמש שנים בלבד להפוך לעיר הראשונה בעולם שתגיע לאיזון בפליטות הפחמן שלה[249].

האקטיביזם הסביבתי תורם להתפתחות זרם אומנות אקולוגית [250](Ecological Art) – אמנות אקולוגית מסווגת כאמנות עכשווית שהחלה בתגובה למשבר הסביבתי העולמי. היא ממזגת אמנות אסתטית, הסברתית וחינוכית אשר שמה לה למטרה להעלות את המודעות הציבורית לפגיעוּת האקולוגית הקיימת. היא עוזרת לשיקום מרחבים מזוהמים או אזורי תעשייה נטושים באמצעות אמנות טיוב, המכונה גם "אקובנטציה".[251] יוזף בויס הוא מהאמנים הראשונים שבחנו סוגיות אקולוגיות חברתיות באמצעות אמנות המתייחסת בזמן אמת לבעיות הנוגעות בפוליטיקה, במערכות כלכליות, באקולוגיה, בתעשייה ובחוויות חיים יומיומיות אחרות. אחד ממפעליו הגדולים הוא הקמתה של האוניברסיטה הבין-לאומית החופשית, שקידמה צורות של פדגוגיה ניסיונית בתחום. בנוסף, בויס שיתף פעולה בתכנון פרויקטים סביבתיים בישראל ששילבו שיקום אתרים, אקולוגיה ותרבות ליצירת אמנות אקולוגית. אמנות זו משולבת עם חינוך לאמנות וחינוך סביבתי ומהווה אמצעי לפיתוח מודעות ואינטראקציה עם מושגים ונושאים סביבתיים, כגון שימור ושיחזור מבנים, שיקום וקיימות. למידת אמנות אקולוגית וחינוך סביבתי מנחילה גישה חדשנית שרבים סיכוייה להניב פרויקטים עתידיים ושיתופי פעולה בנושאים גלובליים, כגון השינויים באקלים וחיזוק הקשר של בני אדם עם כדור הארץ[252].

האקטיביזם הסביבתי תורם גם לפיתוח תיירות בת-קיימא, Sustainable Tourism, תיירות המתחשבת בסביבה הטבעית וגם בסביבה האנושית, כלומר בהיבטים הכלכליים והתרבותיים של אוכלוסיית המקום, כמו גם בצורכי התיירים.[253] פיתוח בר-קיימא בתיירות מביא בחשבון את מלוא ההשפעות הכלכליות, החברתיות והסביבתיות של החברה, ומתייחס לצורכי המבקרים, התעשייה, הסביבה והקהילות המארחות. ארבעה גופים בין-לאומיים של האו"ם יזמו תוכנית לקידום תיירות הממזערת נזקים אקולוגיים, מגבירה מודעות לבעיות סביבתיות ותורמת לשמירה על ערכי טבע ומורשת. ליוזמה זו חברו ארגונים מובילים בתחומם ואף לישראל יש בה נציגה רשמית. תיירים רבים מעדיפים לבלות את חופשותיהם באופן שלפחות אינו פוגע בסביבה ואף יותר באופן שתורם לה. כל שעליהם לעשות הוא לבחור באתרי חופשה ובמתקנים שבעליהם ומפעיליהם עומדים באמות המידה הבין-לאומיות שנקבעו.

  • ניהול בר-קיימא – ניהול יעיל לאורך זמן
  • השפעות כלכליות חברתיות של העסק על הסביבה (לדוגמה, שימוש בחומרים ממוחזרים או שיתופי פעולה עם עסקים חברתיים המכניסים למעגל העבודה אוכלוסיות מוחלשות וכיוצא באלו)
  • שימור מורשת תרבותית
  • מיקסום תועלת לסביבה

 

[240], [241] , [242] , [243] , [244] , [245] , [246] ,[247] , [248] , [249] , [250] , [251] , [252], [253]

מופיעה גם ב:
,
,
2021

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

2020

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.