בריאות ורפואה מותאמת אישית

מגמה חברתית

שירותי בריאות וטכנולוגיה הם תחומים המקיימים ביניהם קשר הדוק,[20] מושכים השקעות מאסיביות, ומסייעים לתעשייה לשפר את ההון הבריאותי ברחבי העולם. אחד היעדים הראשיים של שירותי בריאות לאומיים הוא השוויון הבריאותי, החתירה לכך ששירותי בריאות ייעשו נגישים יותר ויוגשו לכול במחיר  סביר. מגמות בריאות דיגיטליות הן הכוח המניע לקידום יעד זה, ואכן התכנסות חסרת תקדים של ידע רפואי, טכנולוגיה ומדעי נתונים מחוללת מהפכה בטיפול בחולים,[21] היכולות הקיימות בתחום זה כיום מסוגלות להוזיל ולהנגיש ביתר קלות שירותי רפואה ו"להבטיח את הטיפול הנכון למטופל הנכון בזמן הנכון".

רפואה מותאמת אישית (Personalized medicine) דוגלת בגישה של התאמת הטיפולים הרפואיים לפרט, העדיפה על הגישה הקונבנציונלית של "מידה אחת מתאימה לכול". גישה זו פועלת למניעת מחלות ולטיפול ממוקד במחלות קיימות בהתבסס על ההתקדמות הטכנולוגית. הטכנולוגיה בשירות הרפואה מאפשרת ריצוף של הגנום האנושי לצד ירידה מתמשכת בעלויות הפענוח של הגנום, ובמקביל להתפתחות יכולות מחשוב מתקדמות המאפשרות לנתח נתוני עתק, קרי כמות אדירה של נתונים ((Big Data. יכולות מחשוב אלו תורמות ליצירת כלים טכנולוגיים המאפשרים להפיק תועלת משמעותית מהמידע הרפואי הקיים במערכת הבריאות ולרתום אותו לטובת מחקר רפואי. ניתוח נתוני עתק, לרבות נתונים קליניים, גנטיים והתנהגותיים, מאפשר את ההתאמה של הטיפול הרפואי היעיל ביותר בעבור הפרט, מה שעשוי לשפר באופן ניכר את סיכויי הצלחת הטיפול ושיעורי ההישרדות, ולתרום לצמצום כמות הטיפולים שאינם חיוניים. הטכנולוגיות שאליהן נתייחס בהמשך קיימות מזה שנים רבות, ואינן ייחודיות לתחום הרפואה, אך נדרשה מגפה כדי להבין את חשיבותן ואת הפוטנציאל הגלום בהן לקידום הרפואה, לשיפור השירותים לאזרח וכפועל יוצא – לקידום בריאותו.

המהפכה הדיגיטלית בשרות הרפואה – כאמור, כיום ניתן לאסוף ולנתח נתונים רפואיים בטכנולוגיות מתקדמות. אם בתחילת המילניום הקהילה הרפואית סערה עם מיפוי הגנום האנושי, הרי שמאז התפתחו טכנולוגיות מתקדמות לריצוף גנטי מהדור החדש, הנקראות גם "רצף הדור הבא" (NGS), המשפרות מאוד את יעילות האבחון, כיוון שהן ממפות את המבנה הגנטי המלא של הפרט בבדיקה אחת. הן מסוגלות לאבחן גידולים, מוטציות ותכונות מולקולריות אחרות באמצעות מכונות ריצוף מתקדמות. שיטות מיפוי אלה האיצו באופן חסר תקדים תגליות שאפשרו איתור המקור הגנטי לתסמונות ולמחלות גנטיות, איתור מחלות סרטן משפחתיות ועוד, וכל אלה סייעו להתאמה מדויקת של הטיפול המיטבי לשלב המחלה ולמטופל הספציפי, וסייעו להצלחת הטיפול ולמניעה. נתונים מופקים גם ממכשירים לבישים, מאפליקציות מובייל ומניסויים קליניים חדשים שנערכו על מגוון מטופלים. את המידע והנתונים ניתן להשוות ולנתח בעזרת בינה מלאכותית, כדי להגיע להבנה עמוקה לגבי הייחוד של הפרט, לתרגם זאת לטיפול מותאם אישית ובכך לספק שירות משופר לכל אדם, בהנחה שאם כל בן-אנוש הוא ייחודי במובנים רבים, הרי גם למחלות, מהלכן, היתכנותן, הן משום פוטנציאל אישי-ייחודי. מאגר הנתונים מהעולם האמיתי לא רק עוזר להכיר תרופות קיימות ואת אופן השימוש בהן, אלא גם מיידע לגבי התפתחות טיפולים עתידיים. תובנות המגיעות היישר ממיטות המטופלים מזינות את אלו שעלו במעבדות המחקר, ולהיפך, ושילוב שני המקורות הללו גם יחד מניע קדימה את תעשיית התרופות. תרופות מותאמות יוצרות רפואה מדויקת העוזרת למטופלים לחיות חיים ארוכים וטובים יותר.

המגמות הדיגיטליות בשירותי הבריאות הואצו בשל מגפת הקורונה, ובסבירות גבוהה הן ישנו את עתידה של הרפואה. טלרפואה (Telehealth) הוא מושג המתאר שימוש בטכנולוגיות תקשורת דיגיטליות כגון מחשבים, טלפונים ניידים וטאבלטים, כדי להקל על מתן שירותי בריאות. ההתרחקות החברתית הפחיתה ביקורים אישיים כך שיותר ויותר ביקורי טיפול ראשוני נערכו באמצעות שירותי בריאות טלפוניים. יתרונותיה של הטלרפואה הם הרחבת הגישה לשירותים הקשורים לבריאות, כך שיותר אנשים, כולל אלו הפגיעים מבחינה רפואית ואנשים לא ניידים או כאלה שאינם שוהים באזור שבו נמצא ספק הבריאות הקבוע שלהם – יוכלו לצרוך שירותי בריאות. צמצום בכמות החולים במוסדות הרפואיים ובמגע בין עובדי שירותי בריאות וחולים, נחוץ כדי למנוע את התפשטות מחלות, ועל כן נדרש פתרון הולם חלופי למפגש חולה-איש רפואה. פתרון כזה נעזר בשירותי הטלקומוניקציה המתקדמים, כדי לזמן באופן מיידי מפגש מרחוק עם רופא עם חולים כרוניים או במצבים דחופים שאינם דורשים בדיקות פנים אל פנים. שיחות טלפון או שיחות זום יכולות לסייע גם להמשכיות הטיפול: משום שהן מאפשרות מעקב עקבי, המונע נזקים אפשריים עקב דחייה או החמצה של פגישות פרונטליות.

אנשים למדו שנוח יותר להיעזר בדיגיטציה, והם מצפים לחוויה דיגיטלית חלקה בעת תזמון פגישות, קבלת תרופות, תקשורת וייעוץ החיוני בנוגע לבריאותם. הרשת צפויה להפוך למרכיב חשוב בתוכנית בריאות מקיפה המשפרת את חווית המטופל. על פי ההערכות, כ-40% מהפגישות המתקיימות לשם קבלת טיפול ראשוני יכולות להתבצע מרחוק. חברת מקינזי מעריכה כי שירותים בעלות של 250 מיליארד דולר מתוך סך הוצאות הבריאות בארה"ב, יינתנו באופן וירטואלי בשנים שאחרי המגיפה. בריאות  דיגיטלית כבר אינה אפשרות ניסיונית אלא חדשנות שיש לאמץ במלואה כדי ליצור רווחים עתידיים. כדי שמוסדות הבריאות אכן יממשו את  הפוטנציאל, עליהם לשפר את הזריזות והיעילות של התשתיות שלהם.

"האינטרנט של הדברים" בתחומי הרפואה והבריאות היא אחת מהמגמות הדיגיטליות הצומחות כיום במהירות. הרשת ההולכת וגדלה של אובייקטים פיזיים המכילים תוכנות, חיישנים וטכנולוגיות אחרות המאפשרות חיבורים והחלפת נתונים עם מכשירים ומערכות שונות ברחבי האינטרנט, תומכת במכשירים לבישים, צגים ויישומים משולבים לצורכי בריאות. בעזרת טכנולוגיית בינה מלאכותית ולמידת מכונה, ניתן להציע גרסאות משופרות של מכשירים רפואיים מסורתיים, כמו משאף חכם המסנכרן את השימוש של המטופל באפליקציה לנייד, שעון המנטר את לחץ הדם של בעליו ועוד כיוצא באלה. היתרונות של הטכנולוגיות המשולבות הללו הן: ניטור מרחוק – מטופלים יכולים להשתמש במכשירים לבישים ולהמשיך בשגרת חייהם, שעה שאנשי מקצוע בתחום עוקבים מרחוק אחר מצבם בעזרת תוכנות המשדרות נתונים בזמן אמת, ומפחיתים תדירות פגישות אישיות. נוחות משופרת – עליית ה-5G וטכנולוגיה חכמה בתחום הבריאות, מאפשרת למטופלים לנהל עצמאית את התנאים והצרכים הבריאותיים שלהם. עטי אינסולין חכמים והתקני ניטור גלוקוז מסייעים לאנשים לעקוב אחר צורכיהם תוך הפרעה מינימלית לשגרת חייהם. עלויות נמוכות יותר לחולים – ככל שהטכנולוגיה משתפרת, המכשירים התומכים זולים יותר ומקרבים את השוויון הבריאותי. מבחינתם של בתי חולים – ציוד רפואי מורכב ויקר כגון מכשירי רנטגן, סורקי CAT והדמיית תהודה מגנטית (MRI), דורש תחזוקה שוטפת וכל השבתה של המכונה היא יקרה. האינטרנט של הדברים  מאפשר מעקב והתרעה מוקדמת על בעיות, מה שמונע השבתה יקרה. חיישנים גם תורמים למעקב אחר מלאי האספקה, אחר ייעול השימוש וניטור הוצאות על גזים, כימיקלים ופריטים חד-פעמיים כמסכות, כפפות ומזרקים. לצד היתרונות, אחסון הנתונים ואבטחתם הם בעלי חשיבות עליונה, פיגור או השבתה עלולים לגרום לאנשי מקצוע להחמיץ מידע קריטי על בריאותו של המטופל.

יישומים לקידום רווחה נפשית – מגפת הקורונה והמגבלות שהביאה עימה גרמו לאנשים רבים בעולם להתעניין ביישומי מיינדפולנס וביישומים נוספים שעד אותה תקופה רק אוכלוסיות נישה התעניינו בהן.  כיום, מעסיקים נוטים להציע לעובדיהם אפליקציית בריאות מאחר שנמצא שהדבר תורם לסיפוק מוגבר בעבודה ולירידה ב"ימי המחלה" של העובדים, התורמים לעלייה בתפוקה. השימוש הגובר באפליקציות בריאות אף עוזר להפחית עלויות בריאות כוללות, וההערכה היא שהן עשויות לחסוך למערכות הבריאות כסף רב מדי שנה בשנה. יישומי בריאות רבים מאפשרים למשתמשים להגדיר פרופיל אישי, העוקב אחר נתוני מפתח כמו משקל, ספירת קלוריות ורמות סוכר בדם. מידע בריאותי אישי מאפשר לפרט לעקוב ולשלוט באופן הדוק יותר על בריאותו, והוא אף יכול לשתף נתוני בריאות במהירות בעת הצורך. ולבסוף, מגפת הקורונה האיצה את השימוש ביישומים דיגיטליים, בכל הקשור לבדיקות, מעקב וניטור וירוסים, כמו גם למעקב אחר אנשים ונקודות הממשק שלהם עם חולים, במטרה לקטוע שרשראות הדבקה.

הרפואה מרחוק התגלתה כפתרון יעיל, ולפי הערכות אנליסטים, היא צפויה לצמוח בקצב שנתי של 19.3% בשש השנים הבאות. הדיגיטליזציה המואצת במערכות הרפואה תאפשר לחולים להישאר בביתם, והרופאים יעקבו אחריהם באמצעות טכנולוגיות מדידה מרחוק, והצוותים יגיעו אליהם רק במקרי הצורך. בדו"ח עתיד הבריאות מבית Deloitte [22] נטען כי בריאות דיגיטלית היא  אחת מהחשובות במגמות שישפיעו על שירותי הבריאות בשני העשורים הבאים. ההנחה היא שעד 2040 נראה פחות ופחות תרופות ממוקדות טיפול, וכ- 60% מהתקציבים יופנו לשיפור הבריאות והרווחה במסגרת רפואה מונעת. מגמה זו עלולה להיפגע אם לא יקדימו להסדיר את מעמדן של אוכלוסיות ללא ביטוח בריאות מסודר, אלו הנוטות פחות להיעזר ברפואה מונעת ושלרוב מגיעות לחדרי מיון לטיפול ראשוני במצב שמצריך טיפול ארוך. מציאות זו עלולה לפגוע בכלל מקבלי השירות מאחר והיא תייקר את שירותי הרפואה לכול.

מוכנות לאירועי עתיד – הניסיון להתמודד עם מגפת הקורונה סלל את הדרך להופעתם של חיסונים חדשניים, היות שגופי הבריאות העולמיים אפשרו את פיתוחו המואץ של החיסון RNA Messenger (mRNA). חיסונים אלו מתוארים כ"תוכנה ביולוגית הניתנת להתאמה אישית עם קוד חלבון הממריץ תגובה חיסונית לפתוגן ספציפי". אבל החשיבות הרבה של פיתוח החיסון אינה מסתכמת בהתמודדות עם מגפת הקורונה, אלא בכך שהיא מאפשרת ליצור חיסונים וטיפולים רבים אחרים בעלויות נמוכות בהרבה ובפחות זמן מאשר בשיטות מסורתיות. כיום מחפשים פתרונות חדשים על בסיס mRNA למחלות ותיקות  ובהן מלריה, הפטיטיס B, שחפת וסיסטיק פיברוזיס. יתר על כן, חוקרים כבר מבצעים ניסויים קליניים ובוחנים כיצד ניתן להשתמש בתרופות mRNA לטיפול בסרטן. אמנם תהליך פיתוח החיסונים היה איטי וארך כ-10 שנים, אך זמני הייצור של חיסוני mRNA עשויים להיות קצרים ולהימשך כשלושה עד ארבעה חודשים. מעבר לחיסונים, בינה מלאכותית וניתוחי חיזוי צפויים לסייע לאנשי רפואה בפיתוח הבנה מדעית טובה יותר של הדגירה וההתפשטות של מחלות זיהומיות.

עם זאת, ברמה הבסיסית יותר, מערכת הבריאות העולמית כולה חייבת לשפר שרשרות אספקה ​​ולוגיסטיקה, כך שבעת הצורך ניתן יהיה לספק לכל מי שזקוק לכך חיסונים ושירותי בריאות יעילים ובמחירים סבירים.[23]  פרויקט הרפואה הכללית העולמית של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) שואף להאיץ את המעבר מרשתות אספקת ​​בריאות אנלוגיות ולא יעילות לתשתיות דיגיטליות ועמידות, לשם צמצום הבזבוז ושיפור תוצאות הבריאות. בפרויקט משתפים פעולה המגזר הציבורי והפרטי לצד החברה האזרחית. רחפנים ומל"טים מציעים כיום הזדמנות אדירה בתחום, הם מאפשרים למנוע מקרי מוות כתוצאה ממחלות כגון דנגי, דימום לאחר לידה ואובדן דם בשל תאונות. במקרים של השתלת איברים הם מאפשרים תגובות מהירות יותר, מוצרים איכותיים יותר וזמינות טובה יותר.

ארצות מתפתחות וקהילות כפריות מרוחקות סובלות במיוחד ממחסור בתשתיות. אימוץ מערכות לוגיסטיות מתקדמות בדרך האוויר וגישה רגולטורית מותאמת יכולה לסייע לפתור את בעיית הגישה על ידי פתיחת המרחב האווירי למשתתפים נוספים והבטחת אישורים ממוקדי בטיחות. בריאות ורפואה מונעת הופכים ליותר ויותר משמעותיים בכלל ובקרב כלכלות מתעוררות בפרט. העצמת אוכלוסיות מקומיות ומתן מענה בשטח באמצעות גישה בדרך האוויר דורשים מומחיות, פיקוח וגישה לטכנולוגיות אלה.

מציאות וירטואלית ומוגברת בשירות הרפואה – מציאות מדומה עוזרת בהכשרה ובתכנון כירורגי, ומאפשרת למנתחים ולמטופלים להרגיש בנוח יותר עם ההליכים הכרוכים בניתוח. אנשי מקצוע בתחום הבריאות כבר משתמשים במציאות מדומה לטיפול במגוון מצבים, לרבות מחלות נפש, חרדה, פוביות והפרעת דחק פוסט-טראומטית, ודיווחים רבים מעידים על יעילותה. טכנולוגיות מציאות מדומה ורבודה מאפשרות יצירת סימולציות של תרחישים אמיתיים, שבהם אנשים חשים אתגר פסיכולוגי, כמו למשל, התמודדות עם הפרעות אכילה, פחד גבהים או חרדה חברתית. למרות מודעותם של המטופלים לסביבה המלאכותית ביישום, הסימולציה נותנת להם הזדמנות להתמודד עם אתגרים ולהתגבר על הפחד בעזרת תרגול. נמצא כי סגנון טיפול כזה עשוי להפחית פחדים ופוביות ב-68% לאחר טיפול ממוצע שאורכו שעתיים בלבד.

אנשי רפואה נעזרים גם הם במציאות מדומה כדי לבנות מיומנויות. מחקר שעסק בהשפעת הכשרה המערבת מציאות מדומה במערכת הבריאות העלה כי סטודנטים שהוכשרו בדרך זו השלימו הליכים רפואיים בזמן קצר ב-20% וברמת דיוק הגבוהה ב-38%, מקבוצה מקבילה שקיבלה הכשרה מסורתית בלבד. שוק המציאות המדומה בתחום הבריאות עמד על 2 מיליארד דולר בלבד בשנת 2019, אך דו"ח ממחקר שוק מאומת שפורסם לאחרונה, מנבא צמיחה עצומה, בסך של 34 מיליארד דולר, עד שנת 2027.

יישומים חדשים שמשתמשים במציאות מדומה ובמציאות רבודה חורגים ממגמות בריאות דיגיטליות גרידא, שכן הם מציגים לאנשי מקצוע ולמטופלים יתרונות מוחשיים לטווח הארוך. ליישומים אלה פוטנציאל חיסכון של זמן וכסף והם מציעים שיפור בטיפול הכללי בחולים. כיום המיקוד הוא בסיוע לסובלים מכאבים כרוניים וממחלות נפש, אך היכולות המוכחות של טכנולוגיה זו מבשרות התפתחויות מפתיעות גם בתחומים כמו  מניעה, שיקום וטיפול בסרטן.

ההוצאות על בריאות גדלות בהתמדה: כלכלותיהן של מדינות ה-7G, ובכללן ארה"ב, בריטניה, יפן וקנדה, כבר מושפעות מגידול ניכר בהוצאות הבריאות, הצפויות להמשיך ולתפוח. היכולת של הטכנולוגיה ושל פריצות הדרך המדעיות לענות על העליות בביקוש לשירותים רפואיים בעלות נמוכה יותר הופך קריטי. עם זאת, טכנולוגיות רפואיות חדשות עשויות גם להגדיל את הביקוש לבריאות, ולהוסיף עלויות.

ההערכה הוא שעולם הרפואה עומד בפני זינוק ענק קדימה. אנליסטים מעריכים שמגפת הקורונה תגרור שינויים משמעותיים בשלושה תחומים עיקריים: מחקר ופיתוח בתחום הגנומיקה, טיפול מותאם לגיל השלישי והאצת הדיגיטליזציה של שירותי הרפואה.

[20] , [21] , [22] , [23]

 

 

 

מופיעה גם ב:
,
,
2021

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

2020

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.