הטכנולוגיה יכולה להיות גם חרב פיפיות

מגמה חברתית

בשנתיים האחרונות מדינות רבות בעולם מצטרפות למרוץ בכל הקשור לבינה מלאכותית, והן מפתחות תוכניות לאומיות, מכנסות ועדות אתיקה ומקיימות דיונים לקראת חקיקה בתחום זה. המרוץ אינו פוסח על אף מעצמה, החל בסין וארה"ב, דרך ישראל ועד האיחוד האירופי. התחושה הכללית היא שאין כל ספק בעניין ההיתכנות והשאלה היחידה היא רק מתי. מתי יתחילו מערכות בינה מלאכותית לשמש גורם משמעותי בקבלת החלטות, יומיומיות כמו אסטרטגיות, שישפיעו ישירות על חיי אזרחים בכל העולם[390]. התקופה הנוכחית מאופיינת במתח מובנה בין שני וקטורים מנוגדי כיוון, וקטור הצמיחה המעריכית של שימוש בבינה מלאכותית מחד גיסא, ווקטור ההתנגדות, המסמל את החסמים המבניים לשינוי ולחדשנות שמפעילות מערכות הרגולציה והמשפט, מאידך גיסא. בפועל, קיים ויכוח בנוגע למהות ולאופי הרגולציה הנדרשת בתחום הבינה המלאכותית ובנוגע לרלוונטיות שלה. כאמור, רגולטורים וקובעי מדיניות מפגרים אחרי קצב האירועים הטכנולוגיים בכלל, ובתחום הבינה המלאכותית בפרט.[391] אולם הצורך במסגרת אתית בעת יישום הפעלתן של טכנולוגיות חדשות נובע מקיומן של דילמות מוסריות המעמתות את יתרונות הטכנולוגיה עם הסכנות שבה, במיוחד לאור היעדרה של מסגרת אתית מוסכמת להפעלת מערכות בינה מלאכותית המקבלות החלטות באופן אוטונומי. בכותרות אמצעי התקשורת מובלט לאחרונה הקונפליקט בין הצורך בשמירה על בריאות הציבור או על הביטחון הלאומיִ אל מול הזכות לפרטיות, או בין קידמה טכנולוגית אל מול שוויון הזדמנויות והיעדר אפליה. מגפת הקורונה המחישה את הצורך בטכנולוגיות המסתמכות על מאגרי ענק של נתונים, כלומר, על הצורך באיסוף נתונים לשם מעקב ואיתור מגעים וניתוחם במסגרת ניהול אפידמיולוגי חכם ויעיל. מנגד, היא גם חשפה את הבעייתיות האתית הכרוכה בשימוש בטכנולוגיות הללו, קרי, המתח בין הצורך במעקבים לבין השמירה על הפרטיות.

[390] , [391]

מופיעה גם ב:
,
,
2021

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

2020

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.