חברות האינטרנט בונות את הערים החכמות

מגמה חברתית

הקמת מערך עירוני שלם, על כל המערכות והאינטגרציה ביניהן, הוא דבר שטרם  נעשה, והוא יהיה האתגר הגדול של העשור הבא. ערים חכמות, ללא יוצא מן הכלל, נבנות על ידי גופים פרטיים השייכים לחברות האינטרנט. מיקרוסופט, מובאיט (אינטל) וחברות טכנולוגיה רבות אחרות רוכשות חברות הזנק בתחום של ניידות (Mobility) ועירוניות חכמה. בכך, למעשה, הן נכנסות לתחום הנדל”ן והתשתיות  ומקדמות דה-פוליטיזציה של הרשויות המקומיות. ערי העתיד ינוהלו על ידי חברות טכנולוגיה ולא על ידי רשויות, המשמעויות של השינוי תהיינה מהפכניות, לטוב ולרע. מדובר בפועל בהפרטה של הרשות העירונית על כל המשתמע מכך.

אחד החששות שמעורר מודל הערים החכמות, הוא שיתאפשר בהן מעקב מתמיד ואיסוף נתונים על התושבים. לכן, מאבק האיתנים המתקיים בין סין וארה"ב על ה- 5G וה- 6G שבדרך אינו מפתיע כלל, מאחר שמי ומי שישלוט בתשתיות ובנתונים שבאים עם הטכנולוגיה, ירכוש עוצמה אדירה. נתונים הפכו מזמן למשאב משמעותי רב-ערך מבחינה כלכלית, ולכן עיריית שיקגו, למשל, החליטה שהנתונים שברשותה הם נכס העירייה, כך שכל יזם או חברה המעוניינים לבצע התקנה בעיר צריכים לרכוש ממנה את המידע. בישראל, לעומת זאת, העירייה קונה מידע מחברות תחבורה כמו ווייז, מובאיט, וויה.

חברות טכנולוגיה מחזיקות בכמויות מידע הגדולות בהרבה מאלו שמחזיקות העיריות, מאחר שעיריות אינן מומחיות  באיסוף ובניתוח נתונים. הנתונים הנאספים על ידי עיריות הם לצורכי האדמיניסטרציה שלהן, והן אינן עוסקות בניתוח נתונים, דבר שמצריך העסקה של  בעלי מקצועות ייחודיים. לצורך כך ייאלצו עיריות להחליף את הצוותים הטכניים שלהן, משום שככל שתידרש רמת גבוהה יותר של אוטומציה, יידרשו  אנשים עם מיומנויות ספציפיות וגבוהות יותר,  מנהלי מערכות מידע ומנתחי מידע, כדי לייצר תובנות ולתכנן פעילויות מותאמות ויעילות. כך לדוגמה, מידע על אופן ניהולם של  משקי בית ועל  גינות ציבוריות שאזרחים מרבים לבקר,  יוכל לכוון את המתכננים היכן נכון להשקיע  לשם טיפוח אזורים אלו. כבר היום ניתן לקבל הרבה מאד שירותים, מוצרים והטבות, באמצעות מתן הנתונים בלי להידרש לשלם באופן פיזי. אמנם לא מן הנמנע שהתאגידים הבונים את העיר החכמה ינהגו באחריות ציבורית, וכדי למנוע קיפוח, יקדמו ערכים כמו שוויון ושוויון הזדמנויות, אך דבר זה אינו מובטח. בתרחיש גרוע יכולות גם להתפתח ערים של עשירים וערים של עניים. העשירים יזכו בשירותים טובים בהרבה והעניים יצטרכו להתארגן בקהילות משלהם שרמת החיים בהן תהיה נמוכה. היות שסביר כי בעיר חכמה תהיינה גם הרשאות אינטרנטיות שבאמצעותן תותר לאנשים מסוימים כניסה לאתרים מקומיים, מעורר הדבר חשש כבד מפני הדרה של אוכלוסיות מסוימות ממקומות מסוימים. חברות האינטרנט המתכננות ערים שואפות לספק לפרט את השירותים באמצעות הרשת, ומאחר שהרשת בנויה לספק לכל יחיד תמונת מציאות שתפורה למידותיו, הרי שאם תקפיד גם על מניעת הטיות על רקע חברתי-כלכלי כפי שצוין לעיל, היא עשויה לאפשר מותאמות מלאה לפרט.

ההנחה שרובוטים יחליפו בני אדם בכל הנוגע לעבודה החקלאית,  מעלה שאלות מהותיות לגבי עתידו של המגזר הכפרי. האוכלוסייה הכפרית משתנה, ובסין, למשל,  יש כפרים שהיו בעבר חקלאיים והיום אנשיהם מתמחים בשירותים אינטרנטיים. באחד הכפרים מוכי העוני  בסין   הוקם מרכז של חברת עליבאבא שבו  אוכלוסיית המקום כולה עוסקת  במכירה סחורות, הפצתן ומתן שירותי תמיכה לצרכנים באמצעות פלטפורמת המסחר האינטרנטית.

הדרך אל הערים החכמות רצופה מכשולים וחסמים,  ובפועל יקר וקשה הרבה יותר לבצע התאמות מתבקשות בערים הקיימות  מאשר לבנותן מחדש. במצרים, לדוגמה, נואשו מלנסות לשקם  את קהיר ובמקומה מוקמת  בירה חדשה.  קשה שבעתיים לדמיין פוליטיקאים המוותרים על כוחם לטובתן של חברות טכנולוגיה. גם על הציבור לא תמיד חביבה העובדה  שיש מי שמערער על גבולות הפרטיות שלו, ועל כן אין פלא שבמקרים רבים תביעות אזרחיות חוסמות תוכניות פיתוח בתחום זה.

מגמת הערים החכמות מלמדת שמגמת פניו של הקפיטליזם המערבי אינה הצטמצמות אלא בדיוק להפך. הוא צפוי להתבסס בתור המודל העסקי של המאה ה-21 ולחלחל גם אל המגזר הציבורי. בתסריט שעל פיו מתוכננת עיר העתיד,  גופים מאטים ואפילו נעצרים על מנת שטכנולוגיות מהירות ויעילות מהם יוכלו לפעול. כל המערך הזה נועד  לספק לפרט שירות טוב יותר, אבל בצד היתרון שמקנה ההשתייכות למערך  כה יעיל, יש גם מחיר: הפרט מתקלף מאנושיותו והופך להיות בורג קטן במערכת, ובהקשר של מערכות מידע – רק פרט,  נתון אחד מני רבים המקודד לתוך האלגוריתמים של המערכת, אלו המנהלים את העיר בפועל. כמו כן, העיקרון המרכזי של מערכת כזו הוא הכול או לא-כלום, או שהכול מסונכרן או שהכול עומד,  מפני שכל תקלה, כמו בדומינו, עלולה להפיל את הרצף כולו. על כן  יש להשקיע מחשבה רבה ועמוקה בכל הנוגע לתכנון העיר החכמה, לתת מקום למגוון שיקולים חברתיים, כלכליים, מוסריים, ובהתאם לכך לשקול בשום-שכל את חלוקת התפקידים החדשה  בין האדם ובין המכונות.

מופיעה גם ב:
,
,
2021

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

2020

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.