סמים פסיכו-אקטיביים ומגפת קורונה

מגמה חברתית

בעשורים האחרונים חלה בעולם עלייה מתמדת בשכיחות השימוש וההתמכרות לחומרים פסיכו-אקטיביים. מצב זה גורם לכך שמדינות רבות נדרשות לשאת בעלויות גבוהות בתחומי בריאות ורווחה בשל הנזקים הבריאותיים הנלווים לשימוש בסמים, כגון תופעות לוואי של התמכרויות ומחלות זיהומיות. מעבר לכך, צריכת סמים וסחר בסמים מלווה בפגיעה חברתית וכלכלית קשה בשל התפתחות ארגוני פשע ופעולות פוגעניות של המתמכרים הפוגעות בשלומות של החברה כולה.

סמים או בלשון מקצועית סמים פסיכו-אקטיביים הם חומרים כימיים, ממקור צמחי או סינתטי, שצריכתם משפיעה על התהליכים המנטליים ועל התנהגות האדם באמצעות שינוי זמני במצב התודעה.[24] הם קשורים תכופות לתופעות כמו שימוש מופרז לרעה (abuse), התמכרויות גופניות ונפשיות, תסמונות גמילה וסכנת מוות ממנת-יתר. סמים בלתי חוקיים, נמצאים ברובם תחת "פקודת הסמים המסוכנים", אבל הגדרת הגבולות היא בעייתית לעיתים, מאחר שחלק מהחומרים משני-התודעה, כגון אופיואידים ומורפין הניתנים במינון מתאים בהתוויה רפואית משמשים כתרופות האמורות לתרום לבריאות הפרט ולרווחתו. אחרים, אלכוהול וטבק למשל, על אף ניסיונות להגביל את שיווקם ואת השימוש בהם בשל המסוכנות שלהם לבריאות הנפשית והגופנית, צריכתם מקובלת מאוד והם חוקיים בארצות רבות. השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים אינו תופעה חדשה. ישנן ראיות ארכיאולוגיות לצריכת סמים כבר לפני 10,000 שנה וראיות היסטוריות  לכך שנצברו במהלך 5,000 השנים האחרונות. צריכת חומרים פסיכו-אקטיביים אינה מנת חלקם של בני האדם בלבד. ישנם בעלי חיים הצורכים פירות שתססו ומגיעות למצב של שיכרון, או כאלה שחשיפה לחומרים מסוימים גורמת להן לתופעות פסיכו-אקטיביות (חתולים, לדוגמה, מושפעים מהצמח נפית החתולים). אגדות מסורתיות המזכירות צמחים מקודשים מכילות לעיתים קרובות התייחסויות לחיות שהכירו לבני האדם את השימוש בסם.

מדינות רבות במהלך המאה ה-20 ניסו למגר את נגע הסמים בתחומן על ידי הוצאתם מחוץ לחוק, קרי באמצעות הגדרה בחוק של הצריכה, האחזקה והאספקה של סמים שהוגדרו כמסוכנים, כעבירה פלילית. בנוסף לאכיפה באמצעות המשטרה, נהוגה גם גישה של מזעור נזקים על ידי שירותי בריאות, המספקים לצרכני סמים שירותים ותמיכה כדי למזער את ההשפעות השליליות של צריכת הסמים. שיטה זו לרוב הולכת יד ביד עם אסטרטגיות מזעור אספקה על ידי סוכנויות אכיפת חוק. שימוש בסמים מקיף מגוון רחב של חומרים, ודפוסי הצריכה נעים בין שימוש ניסיוני להרגלי ועד לתלוי צריכה. קנאביס הוא הסם הנפוץ ביותר בעולם, ואף ששיעורי השימוש בו והזנים הנפוצים ביותר משתנים במדינות שונות, הרי היקפי השימוש בקנאביס בסך הכול גדולים בהרבה יחסית לסוגי סמים אחרים. מגוון גורמים יכולים להשפיע על מגמות בתחום צרכנות הסמים: העדפות משתמש, שינויים בייצור ובסחר, סדרי עדיפויות של אכיפת חוק, רמות פעילות ויעילות.

העולם כולו הושפע מההתפרצות ומההתפשטות המהירה של מגפת הקורונה. אכיפת אמצעים מגבילים כדי לבלום את העברת הנגיף, שהיא חסרת תקדים בתקופת שלום, לרבות סגירת שירותים שאינם חיוניים, גבולות ומגבלות על הזכות להתכנסות וחופש התנועה,[25] שיבשו מידית גם התנהגויות רבות הקשורות לשימוש בסמים ולאספקת סמים, כמו גם שירותי בריאות, שיווק תרופות ופעילויות לשם יישום אכיפת החוק.

תרשים 7 המשבר הכלכלי שאחרי הקורונה ישפיע מאוד על שוק הסמים[26]

דו"ח הסמים העולמי 2021,[27] מכיל הערכה מוקדמת בדבר ההשפעה של הקורונה על שווקי הסמים,  שמטרתה לצייר תמונה מקיפה של ההשפעות הנראות לעין ושל ההשפעה הפוטנציאלית של המגפה בתחום זה, כדי לסייע למדינות לצפות את האתגרים שבפתח ולהתמודד עימם.

תרשים 8‎ מגפת הקורונה הרחיבה תבניות חדשניות לתעבורת סמים[28]

הנתונים שמופיעים בדו”ח מלמדים כי המגפה לא השפיעה על הייצור ועל היצע הסחר של הסמים בעקבות השיבושים הראשוניים במהלך 2020, וייצור האופיואידים נמשך ברובו ללא השפעה. מגבלות זמינות וניידות אמנם השפיעו על שרשרות האספקה ועל היכולת להגיע לאזורי הייצור, והסחר בסמים הואט משמעותית במהלך הסגרים הראשונים, אך הוא התחדש ביתר עוצמה לאחר תום ההגבלות. בכל האזורים כמויות הסמים שנתפסו ירדו באופן משמעותי במהלך הרבעון השני של 2020, אך גם כאן הפעילות חודשה ונמשכה ביתר שאת בהמשך.

הירידה בכמויות העולמיות של הסמים שנתפסו מצביעה לכאורה על פעילות סחר מופחתת במהלך החודשים הראשונים למגיפה, למרות שניתן לייחס זאת גם לשינויים באכיפת החוק והצורך למקד משאבים במגפה. הפגיעה בתעבורת סמים יבשתית ואווירית הושפעה יותר, שעה שנתיבים ימיים הופרעו פחות, וניכרה מגמה של שימוש מוגבר בנתיבי ים ומים ושימוש במטוסים פרטיים, בעוד כמויות הסמים שהועברו בהובלה אווירית מסחרית פחתו. כמו כן, נצפתה עלייה במסחר בדואר באזורים רבים (כמפורט בתרשים 8). כל אלו קשורים בסבירות גבוהה למגבלות נסיעה והגברת הבקרות על גבולות היבשה ברחבי העולם. בנוסף, בתקופת המגפה יורטו משלוחים גדולים של קוקאין והרואין במספר אזורים בעולם (הרואין בדרום-מערב אסיה, קוקאין באירופה ומגוון חומרים בצפון אמריקה). ייתכן שהדבר מעיד על  מגמה של גידול בכמויות המשלוח לאור צמצום יכולות התעבורה בעקבות המגפה. כמו כן, יירוט משלוחים הכוללים כמויות גדולות של קוקאין, קנאביס והרואין, שבדרך כלל מועברים בים במכלים, מעורר חששות בנוגע להסתננות של קבוצות פשע מאורגן לרשתות אספקה ​​לוגיסטיות, לנתיבי משלוח ומעברים בין מדינות. עלייה בשימוש במדיה החברתית ויישומי תקשורת מוצפנים לצורך סחר בסמים ממלאים תפקיד בולט יותר בתקופות של ריחוק חברתי, ועל כן נצפה עניין מוגבר במכירות מקוונות באמצעות שווקי הרשת האפלה, המאפשרים להפחית בתקשורת פנים אל פנים ובהסתמכות על מזומנים כאמצעי תשלום. שינויים התנהגותיים שבסבירות גבוהה יימשכו. הערכה נוספת היא שמשבר כלכלי עולמי שייגרם עקב המגפה, ירחיב את השימוש בתרופות וסמים, מאחר שככלל, משבר כלכלי ממושך מאיץ שימוש בסמים, וגם מפני שחוסר ביטחון תזונתי עלול להגביר את הגידול והייצור של התרופות הבלתי חוקיות (תרשים 8).

תמיכת הקהילה – מגמה מעניינת שנצפתה בעת הקורונה הייתה פנייה רבה יותר לבקשת עזרה בקרב משתמשים בסמים. הדבר הוסיף ללחצים של שירותי הבריאות שעסקו בעיקר בניסיונות למתן את ההשפעה של המגיפה על הצוותים הרפואיים ועל האוכלוסייה כולה. במהלך תקופות הבידוד והסגרים, יחד עם הפעילויות הרגילות להפחתת הנזקים ולהשגת הטיפול התרופתי החלופי, התמודדו צרכני הסמים, ככל החולים האחרים, עם קשיים לספק רצף טיפול תוך הפחתת מגע פנים אל פנים וכיבוד אמצעי ריחוק חברתי. גישות חדשניות והחדרת גמישות רבה יותר במרשמי הטיפול החלופי ומתן חומר להפחתת נזקים לצד היעזרות בקבוצות התנדבותיות או בארגוני חברה אזרחית סייעו למשתמשים להתמודד עם המצב. לקח עיקרי לעתיד הוא הבנת הצורך ביצירת תוכנית מגירה להכללת שירותים מבוססי קהילה בתגובה למשבר. אלו כוללים, בין היתר, פיתוח גישה פרואקטיבית יותר ליצירת קשר עם לקוחות המתמודדים עם מגבלות ניידות, תוכנית להכללת שירותי מתנדבים בתחומי בריאות אחרים והבטחת זמינות של ציוד מגן אישי.

צריכת סמים מסבה לבריאות האנושית נזקים קשים, לעיתים בלתי הפיכים,  החל בפגיעה במערכת החיסון, מחלות נשימה כרוניות, הקשורות לעישון טבק ותרופות אחרות וכלה במחלות לב וכלי דם. בעיות בריאות כרוניות בשילוב עם תנאי חיים ירודים, המאפיינים  לעיתים קרובות משתמשים בסמים, עלולים לגרום יתר רגישות לנגיפים בכלל ולנגיף הקורונה בפרט, לצד השלכות חמורות יותר בעת הדבקה. בנוסף, הפרעה לשוק הסמים, עלולה לגרום לכך שמכורים לסמים יפנו לחומרים שונים או יפגינו התנהגויות מסוכנות יותר. מעבר לפגיעה הפיסית, סחר בין-לאומי בסמים הוא כר נרחב להתפתחות קבוצות פשע מאורגן, הפוגעות בחברה. תצפיות ונתוני מודיעין לא הצביעו על הפרעה  מידית ניכרת לפעילות  של סחר בסמים, ובייחוד  לא ניכר שיבוש יוצא דופן  בהעברות המנצלות את תנועת הסחורות  לצורך הסתרת סמים במכלי הובלה. אך נטען שקבוצות פשע מאורגן ניצלו את העובדה שתשומת לבם של גורמי אכיפת החוק הוסתה לעבר פעילויות הקשורות עם מניעת המגפה, כדי לפעול ביתר קלות. עם זאת, חוסר היציבות הובילה לכך שהסביבה  הפכה תנודתית יותר ויותר ובלתי צפויה  לאורך שרשרת האספקה מבחינתם של עסקים פליליים, בייחוד באירופה, ונראה שהיא הביאה לעלייה ברמות האלימות בקרב ספקים ומפיצים מסדר גודל בינוני.

עלייה בסיכונים עתידיים – בשנים האחרונות נרשמו ברחבי אירופה מקרים רבים והולכים של התקפי קוקאין. בלגיה, ספרד והולנד הן מדינות מפתח בציר הקוקאין ובהן נתפסו כמויות גדולות של הסם. אינדיקטורים מצביעים על זמינות גבוהה של קוקאין בשוק האירופי וסימנים לצמיחה של סחר בקוקאין גם במדינות שבהן  הדבר היה נדיר בעבר. כמות הקוקאין הטהור ברמה הקמעונאית גדלה כמעט מדי שנה מאז 2009, ונתון זה לצד נתונים משירותי טיפול, מצגות חירום ומקרי מוות כתוצאה מסמים, מצביעים על כך שלקוקאין  כיום  חלק גדול יותר בבעיית הסמים באירופה, בין היתר כגורם  אלימות הקשורה לסמים. שימוש בהרואין ממשיך להצביע על הזדקנות מוקדמת, בעיות בריאותיות וחברתיות חמורות. הבנת ההשפעה של הקנאביס ועוצמותיו החדשות על בריאות הציבור ממלא כיום תפקיד מרכזי בקבלה לטיפול תרופתי.

סיכונים של תרופות וסמים אינם נחלתם של מכורים בלבד. תופעת מוות ממנת יתר של תרופות קשורה לאוכלוסייה מזדקנת; בין 2012 ל-2018 מספר מקרי המוות ממנת יתר של תרופות בקרב  בני 50 פלוס זינק  ב-75%, מה שמעיד כי בעיה זו קשורה יותר ויותר למבוגרים המשתמשים בתרופות לטווח ארוך. הדבר מדגיש את הצורך להכיר בפגיעות המתגברת עם הגיל  של קבוצה  מזדקנת זו שבה משתמשי סמים לכל החיים, ולראות בה יעד חשוב לטיפול, להשתלבות חברתית ולצמצום נזקים. בהיבט אחר, באירופה נמצא כי הזרקת סמים  היא גורם מרכזי לזיהומים בנגיף הצהבת  (HCV). למרות קיומם של כלים חדשים ואסטרטגיות חדשניות לטיפול בהפטיטיס C באמצעות תרופות אנטי-ויראליות מועילות, הרי שההגעה לאוכלוסיות היעד  הוא אתגר במדינות רבות, ובייחוד במקומות שלא קיים בהם תהליך יעיל לזיהוי, אבחון ומעקב אחר הנדבקים במחלה זו.

היחס הציבורי כלפי שימוש בסמים משתנה ככל שהידע על השפעות הסמים ותופעות הלוואי נפוץ יותר[29]. המכור נתפס יותר ויותר כמישהו שיש לטפל בו במקום להענישו. המכור עשוי לרכוש יותר אהדה לאחר שמתברר שסמים ממכרים משפיעים ישירות על אזורי המוח השולטים ברצון ובשליטה. במקביל לנכונות להבין את המכור כמי שזקוק לעזרה,  נעשים מאמצים רבים  לשם יצירת מודעות לסכנות השימוש בסמים. שני ערוצי הסברה ומניעה אלו  דורשים שיקול דעת מחודש לגבי תגובות רגולטוריות המבוססות על ראיות והמשלבות מידע מכל התחומים הרלוונטיים: כלכלה, מדעי החברה  ומדעי המוח.

ההיבט האתי  הקשור ביחס כלפי מכורים לסמים מצוי גם הוא בבדיקה, וזאת לאור  מידע רלוונטי מתחום מדעי המוח מצד אחד, ומודעות ציבורית גוברת ליחס הרשויות למתמכרים, מן הצד השני.  חוקים חדשים, למשל אלה המאפשרים בדיקת עצורים לשם זיהוי סמים, מעלים שאלות אתיות  בנוגע ליכולת ההתערבות ברמת המדינה בבחירה האישית של הפרט. גם שיפורים במערכות הגילוי יציבו אתגרים אתיים חדשים, כגון האם יש לערוך בדיקות לגילוי סמים  בבתי הספר אם לאו? לכל תשובה, בין חיובית ובין שלילית, תהיה  משמעות מרחיקת לכת הדורשת התייחסות מעמיקה. בשנים הקרובות אנו צפויים לחזות בכניסה הולכת וגוברת של  חיסונים להגנה מפני התמכרות לסמים, כגון  קוקאין, הרואין, ניקוטין, אמפטמינים וקנאביס. הצעת החיסון כטיפול בהתמכרות מעלה מעט דילמות אתיות, אך קיימים תרחישים קשים יותר, לדוגמה מקרים קשים שעלולה להיגרם בהם פגיעה בבחירה החופשית של הפרט. חיסונים למלחמה בסמים צפויים ליצור מגוון מצבים חדשים שיאתגרו את הרשויות ויחייבו בבניית אמות מידה חדשות, משפטיות ואתיות:  האם לאפשר להורים לחסן את ילדיהם כאמצעי מניעה; היש להתיר למערכת המשפט להציע חיסון כאלטרנטיבה לכליאה או לחברות ביטוח  לדרוש חיסון כתנאי לקבלת פוליסה. טכנולוגיות מתפתחות בתחום הגנום האנושי, עשויות גם הן, להעריך את רגישותו של אדם לסמים ואת הסבירות להתמכרות. יישום טכנולוגיה כזו כבר בילדות עשוי להפחית את הסיכון להתמכרות  ילדים ובכלל. הדיון לגבי האתיקה של השימוש בסמים לשיפור ביצועים ושיפור קוגניציה כבר עלה בתחום הספורט והצבא, וסביר מאוד להניח שבקרוב  יהיה רלוונטי גם בין כותלי בית הספר, האוניברסיטה ומקומות עבודה. סוגיה אתית נוספת נוגעת לפיתוח פוטנציאלי של חומרים פסיכו-אקטיביים בעלי השפעות מהנות או משפרות עם השפעות שליליות מינוריות, חומרים שאינם מסווגים כסמים ואינם מוגבלים. מה ייתפס כמתאים וכנכון כשמדובר בסמים בטוחים יחסית? כיצד תיקבע  רמת הסיכון המקסימלית במקרים כאלה? האם הציבור יהא זכאי למערכת בדיקות או בקרות כלשהן בתחום זה, כמקובל לגבי תוספי תזונה וויטמינים או שיהיה צורך במענה מסוג אחר?

סמים משמשים למגוון רחב של מטרות, לשיפור השינה, להגברת ערנות, להעצמת ההנאה, להקלה על מצוקה ולשיכוך חרדות, לשיפור מצב הרוח, כסיוע לרגיעה ולהקלה על  מעצורים חברתיים  ואף לשיפור ביצועים. לרבים מהסמים האסורים כיום היו או עדיין יש שימושים טיפוליים. עד שנות השישים למאה שעברה נעשה שימוש באמפטמין במסגרת טיפול לגיטימי בראשי ממשלה ופוליטיקאים. סמים ממריצים עוזרים לעובדי תובלה ולצוותי הרפואה לשמור על ערנות  לאורך שעות ארוכות. ההערכה היא שעדיין לא הגענו לתקרה של גילוי סמים חדשים, אך סביר מאוד להעריך  שסמים פסיכו-אקטיביים טיפוליים עתידיים עשויים להיות  מהנים אף יותר לשימוש מאלה הקיימים היום.  רבות מהתרופות של מחר תתבססנה על הסמים של היום, ואולם  נראה ששיקולים של אופנה, חדשנות וזמינות ישפיעו על השימוש בהם.

ואולם כבר היום שימוש בסמים בקרב כלל האוכלוסייה, ללא הבדלי  מגדר וגזע, רווח מאוד ושיעוריו עולים בהתמדה. הגיל של תחילת השימוש בסמים הולך ונעשה צעיר יותר עם הזמן, ושיעור הולך וגדל של צעירים, המבלים  זמן ממושך יותר בסביבה חינוכית, כוללים בהנאות הפנאי שלהם  צריכת סמים, תוך שהם משתהים עם התבססות בעבודה והקמת משפחה עד שלב מאוחר יותר בחייהם. בעשור הקרוב, ילדי הפרחים, אלו שקידמו את תרבות הסמים בשנות ה-20 לחייהם, יהפכו לנציגי הדור הבוגר במשפחותיהם, ומאחר שבמרבית המשפחות יהיו כאלה שהתנסו בסמים אסורים ברמה כזו או אחרת,  עשוי הדבר לקדם גישה מקלה לצריכת סמים, אשר תגרום  לשימוש להיות שכיח בהרבה מהמקובל היום, ודאי בקרב המבוגרים בחבורה. במקביל, רבים מהמוצרים על בסיס צמחי, כגון הרואין, קוקאין וקנאביס, צפויים להישאר זמינים, ומחירם צפוי להמשיך ולרדת. הם מיוצרים כיום באמצעות אוכלוסיות עניות ושוליות ובמדינות שבהן ייצורם קשור לחוסר יציבות ולקונפליקטים, מצב, שקרוב לוודאי,  עתיד להימשך.

שינויים דמוגרפיים יקדמו שימוש בסמים – השימוש בתרופות מרשם צפוי לגדול מאחר שבקרב אוכלוסיית הקשישים הגדלה והולכת יאמירו הביקושים לתרופות המקלות על ההשפעות הגופניות והמנטליות של ההזדקנות. ליקויים קוגניטיביים עשויים להחליף פגיעה פיזית כסיבה מרכזית למתן טיפול רפואי לקשישים ובכלל. שירותי בריאות ארוכי טווח לאוכלוסייה עם לקות קוגניטיבית יתבעו ממוסדות הבריאות עוד ועוד תקציבים. כמו כן, סביר שרבים ישתמשו בתרופות עם השפעות פסיכו-אקטיביות ללא מרשם, כגון ממריצים ומשפרים צמחיים וקפאין, כדי לשפר את הביצועים בעבודה או בבית הספר. סביר להניח שיפותחו תרופות לשיפור תפקודים הכרתיים למטרות טיפוליות מוגדרות, אך השימוש בתרופות אלו עשוי להתפשט ללא פיקוח, והן יתחילו לשמש לצורך שיפור היבטים רבים של תפקוד מנטלי, לרבות מצב רוח, קוגניציה, הנאה וביצועים מיניים. כשם שכבר היום   תרופות ותוספים תזונתיים זמינים באינטרנט, סביר להניח שממדי ההפצה והמסחר בפלטפורמה הזו עשויים להתרחב.

נרקו-טרוריזם (Narcoterrorismo בספרדית[30]( – הוא מונח שטבע פרננדו בלאונדה, נשיאה לשעבר של פרו, בשנת 1983, כאשר תיאר התקפות טרוריסטיות באופיין נגד המשטרה הפרואנית למלחמה בסמים. בהקשר המקורי, נרקו-טרור מתייחס לניסיונות סוחרי הסמים להשפיע על מדיניות הממשלה או החברה באמצעי אלימות והפחדה כדי לעכב את אכיפת החוק ולפגוע במערכת המשפט על ידי שימוש שיטתי באיומים או באלימות. כך למשל, האלימות האכזרית של פאבלו אסקובר במגעיו עם ממשלות קולומביה ופרו היא כנראה אחת הדוגמאות הידועות ביותר שתועדו בהקשר לנרקו-טרור. המונח הפך  שנוי במחלוקת, בעיקר בשל השימוש בו בדיונים שבהם הובעה התנגדות למלחמה האלימה של ממשלת ארצות הברית בסחר בסמים. כיום משתמשים במונח זה יותר לתיאור ארגוני טרור, כגון חמאס, טליבאן, חיזבאללה, דעאש ועוד, הידועים  בניהול  של סחר בסמים, אשר נועד למימון פעילויותיהם ולצורך גיוס מתנדבים ומומחים בתחום לשורותיהם.

ארגוני הטרור, גם כשהם מוצאים אל מוץ לחוק, מחזיקים לרוב אגודות צדקה. החיזבאללה, לדוגמה,[31] מחזיק ב"דאעוה", המגייסת תרומות, לכאורה עבור נזקקים בלבנון או למטרות כהקמת גני ילדים ומוסדות חינוך. בפועל, הרוב עובר למימון פעולותיו של חיזבאללה. חקירות בגרמניה, בשיתוף האינטרפול, גילו שכספים אלו עברו למימון המעורבות של הארגון בסוריה. אולם מאחר שרוב אנשי השטח של חיזבאללה באירופה שייכים לארגוני צדקה, המסונפים לזרוע הפוליטית-אזרחית של הארגון, זו שברוב מדינות אירופה עדיין לגיטימית, הרי גם כשהם נתפסים, האישומים והעונשים המושתים עליהם הם בגין סחר בסמים ועבירות כלכליות, והענישה קלה יחסית.

[24] ,[25] , [26] , [27], [28], [29] , [30], [31]

 

 

 

 

 

 

 

מופיעה גם ב:
,
,
2021

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

2020

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.