ערים כמוקדי יעילות

מגמה חברתית

הערים מאוכלסות בצפיפות רבה יותר מאשר היישובים מחוץ להן, כלומר בני האדם המתגוררים בעיר משתמשים בפחות קרקע לאדם. בסין מרחב המגורים לאדם בעיר  קטן בכ-20% מהמרחב לאדם המתגורר באזור כפרי. מאחר שערים מאכלסות יותר ממחצית אוכלוסיית העולם אך אחראיות לכ- 80% מהתפוקה הכלכלית, הרי  שככלל, אנשי הערים מנצלים את המשאבים העומדים לרשותם ביתר יעילות מאנשי הכפר. הסיבות לכך הן: קרבה גיאוגרפית, שהיא תוצאה ישירה של הצפיפות העירונית. זמני הנסיעה בתוך הערים קצרים יותר לשינוע סחורות ושירותים, כמו גם לנסיעה לעבודה. כמו כן, הנסיעה מתבצעת באמצעי תחבורה יעילים יותר כגון אוטובוסים ורכבות,  וכך תורמת הסמיכות הגיאוגרפית בתוך הערים  גם לפריון הייצור. פרודוקטיביות עירונית  נשענת על יכולת ההתמחות לצד התאמה גבוהה. ככל שבני אדם צוברים יותר  ידע ומתמחים בתחום נתון, כך עולה הפריון שלהם בעבודה. ערים גם מאפשרות התאמה טובה יותר של כישורים בין מעסיקים לעובדים, בין קונים למוכרים או בין יזמים למשקיעים. הסבירות למציאת התאמה נכונה בעיר גבוהה בהשוואה ליכולת המקבילה באזורים כפריים, וגם ההתאמות הנוצרות בה הן באיכות גבוהה יותר. כל אלה משפרים את הפרודוקטיביות והיעילות של הערים.

עם זאת, קיימים הבדלים ניכרים ביעילות ניצול המשאבים בין מדינות שונות. ככלל, ערים במדינות מפותחות הן יעילות יותר בניצול משאביהן מאשר במדינות מתפתחות, וערים שתוכננו היטב  יעילות יותר מאלו המתרחבות באופן בלתי מתוכנן. אבל, ערים עם תשתית טובה ככל שתהיה עלולות למצוא עצמן בהתמודדות עם בעיות הנגרמות מגידול האוכלוסייה, אם בשל ילודה ואם בשל הגירה.  מים, למשל, בין שהם  מי שתייה או מי ביוב, הם  משאב המטופל באופן שונה מאוד באזורים שונים בעולם. ערים כגון ריו דה ז'נרו, מקסיקו סיטי ומנילה, שבהן אזורים  הסובלים ממצוקת מים, סובלות גם מרמות דליפה עצומות ממערכת אספקת המים המתוקים עקב תשתית גרועה וגניבות. הרבה ערים מפותחות השיקו תוכניות ותהליכים לצמצום שיעור הדליפות, לרבות תיקונים המתבצעים באותו יום והחלפת צינורות ישנים במהלך עבודות בנייה. כמו כן, נעשה שימוש במערכות לאיתור מוקדם של דליפות תת-קרקעיות. לו ניתן היה ליישם שיטות דומות למניעת דליפות באזורים הסובלים מצוקת מים, הערים היו נהנות משיפור משמעותי בניצולת המשאבים שלהם. ניהול מים אחראי יכול לחולל שינוי גדול בהרבה ערים.  אמנם השימוש העירוני והתעשייתי במים מתוקים בערים ברחבי העולם מנצל כ- 10% עד 20% מכמות המים במדינות השונות, כמות קטנה משמעותית בהשוואה לכמויות  המים המתוקים שנצרכים בחקלאות, אולם מאחר שרוב המזון בעולם נצרך בערים, "טביעת הרגל המימית" (water footprint) האמיתית של הערים גבוהה הרבה יותר, מאחר שהיא כוללת גם "מים וירטואליים" (המים הכלולים בייצור מזון וסיבים וסחורות שאינן מזון, כגון אנרגיה). במקביל ניהול האשפה באזורים מאוכלסים בצפיפות  יעיל בהרבה מאשר באזורים כפריים.

למרות שהערים  יעילות יחסית בניצול המשאבים, גם בהן  עוד מקום רב לשיפור. טכנולוגיה עשויה להכשיר את הערים לעתיד ולהבטיח שהן תפעלנה באופן חכם, מאחר שהפתרונות  שישולבו בתהליך התכנון והחלטות יתקבלו על סמך נתונים.  את צמיחת הערים לטווח הרחוק ילוו, כך נראה, שני תחומי תכנון המבשרים את העתיד: הראשון הוא הקמת תשתית דיגיטלית בערים בתחומים החשובים להמשך הפיתוח.  בתחום המים למשל, תפעל תשתית כזו לשם זיהוי דליפות מים, לניהול מים אופטימלי, וכמו כן ייעשה בה שימוש לצורך ייעול איסוף אשפה ומערכות משופרות לניהול אשפה. ערים  שישקיעו בתחומים אלה יצמצמו את איבוד המים ואת כמויות הפסולת שלהן ויסללו את הדרך לצריכת משאבים מופחתת בעתיד.  תחום שני הוא יישום פרופטק, כלומר טכנולוגיית נכסים (PropTech, prop-tech וטכנולוגיית נדל"ן), שמשמעה יישום טכנולוגיית המידע וכלכלת הפלטפורמות על שוקי הנדל"ן. מטרות הפרופטק הן הפחתת ניירת וביצוע עסקאות מהירות, יעילות ובטוחות יותר בתחום.[50]

[50]

מופיעה גם ב:
,
,
2021

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

2020

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.