תופעות מזג אוויר קיצוני מתרבות

מגמה חברתית

הקורונה וההאטה הכלכלית בשנת 2020 לא עצרו את משבר האקלים, ואף שתקופות הסגר העולמי יצרו תחושה של האטה, הרי שלפי ארגון המטאורולוגיה העולמי[183],(WMO)  ההשפעות השונות הואצו. השלכות משבר האקלים ניכרות בעליית טמפרטורות המובילה לתופעות מזג אוויר קיצוניות בתכיפות עולה וגורמות לתופעות כמו בצורות, שיטפונות, שריפות ורעב. כדור הארץ המתחמם יותר מציאות גיאוגרפית חדשה, שבה, למשל, נפתחים נתיבי ספנות בקוטב הצפוני. עד לפני מספר שנים, הנתיב הצפוני היה סגור לתנועת אוניות במשך חודשים ארוכים בשנה, והתנועה בו דרשה סיוע של אוניות שוברות קרח שהיו מפלסות נתיב שייט. אך הפשרת הקרחונים מקלה על תנועת האוניות בנתיב המקצר את הדרך מסין להולנד בכ-5,000 ק"מ (כ-15 ימי שייט), לעומת הנתיב המסורתי העובר דרך תעלת סואץ.[184] אך ככל שיגבר השימוש בנתיבי השיט בנתיב הארקטי, מתחזק החשש מ"אפקט לולאה", שלפיו הפשרת הקרחונים באזור מואצת בשל שריפת הדלקים להנעת האוניות ופליטות מזהמים. חשש נוסף הוא מפגיעה במאזן האקולוגי של בעלי החיים באזור הארקטי כתוצאה מפליטות דלקים מאוניות ומאסונות שפך[185]. מעבר לחששות סביבתיים, לאור העובדה שאזור זה נעשה קריטי לתעבורה העולמית ולכך שהוא עתיר במשאבי טבע, אנו עדים לתחרות עם פוטנציאל נפיץ על השליטה במשאביו בין המעצמות העולמיות, קרי, רוסיה, סין וארה"ב.

תרשים 33  חום סיבירי ממושך: טמפרטורות ממוצעות בינואר – יוני 2020 בהשוואה לממוצע בשנים 2010-1981 באזור סיביר, בעיירה ורקויאנסק שחוותה את שיא הטמפרטורה היומית ביוני בתוך המעגל הארקטי[186]

אזור הקוטב הצפוני קריטי לאיזון האקלים בעולם והשינויים חסרי התקדים באזור משליכים על העולם כולו. לפי השירות המטאורולוגי של בריטניה שינויי האקלים הגדילו פי 600 את הסבירות לגלי חום חסרי תקדים בסיביר (תרשים 33). בששת החודשים הראשונים של 2020, סיביר חוותה תקופה של טמפרטורות גבוהות במיוחד, עם שיא של 038 צלסיוס, שגרמה להשפעות רחבות היקף, ובהן שריפות ענק ביערות היבשתיים, אובדן שכבת אדמה, פלישת מזיקים, ובשנת 2020 הטמפרטורות באזור היו 50 (צלסיוס) מעל הממוצע. מחקרים מורים שהסבירות שאירועי החום הקיצוניים יקרו ללא קשר להתערבות אנושית, היא נמוכה מאוד, מאחר שידוע שהם מתרחשים רק פעם ב-שמונים אלף שנים.[5] בנאס"א בחנו אפשרות שלפיה קרינת השמש היא סיבת העלייה בטמפרטורות העולמיות, ומדדו את עוצמת קרינתה בשנים האחרונות. ניתן לראות (תמונה 4), כי כמות הקרינה מהשמש נותרה בעינה משנת 1880 עד 2020, אך הטמפרטורה העולמית הממוצעת עלתה ב-01צלזיוס. לפיכך, אין זה סביר שהשמש היא שגרמה למגמת התחממות הטמפרטורה הגלובלית שנצפתה בחצי המאה האחרונה. בעולם כולו הטמפרטורות מקצינות ונעות בין גלי חום לגלי קור המפתיעים שלא בעונתם. גלי חום כבדים נצפו בקנדה, שם ביוני 2021 נרשמה הטמפרטורה 0 49.6 (תמונה 4[187]), לעומת הטמפרטורה הממוצעת בקיץ בעבר שנעה בין 020 ל- 030. בפקיסטן הטמפרטורות עברו את רף ה- 052 כבר בתקופת האביב, שאינה מאופיינת בטמפרטורות כאלו.

 

תמונה 4  עוצמת קרינת השמש בשנים האחרונות | נאס"א188

השיאים החדשים הללו הם תזכורת לכך שלפי חוקי התרמו-דינמיקה, כאשר חלק אחד של העולם חם באופן יוצא דופן, חלק אחר מוכרח להיות קר במיוחד. כך שבזמן שחלקים של אסיה נצלים בחום אביבי, מזרח ארה"ב חווה תבנית מזג אוויר קר מאוד. חודש מארס 2021 היה קר יותר מפברואר בחלקים גדולים של צפון־מזרח ארה"ב ושל מדינות המרכז האטלנטי.[189]

טמפרטורות אלו הן קטלניות לגוף האדם, לבעלי החיים וגם לתשתיות שאינן רגילות לעמוד בעומס חום שכזה. מגמות אלו משליכות על הכלכלה ומעלות את הצורך בהיערכות מוסדות המדינה כדי שיוכלו לספק מערכי עזרה ותמיכה לתושבים ובכלל. דוגמה לכך היא פתיחת מרכזי קירור, מבנים מרכזיים גדולים ומקוררים שאליהם תוכל האוכלוסייה לסור כדי להתקרר מעט. מבנים אלו הוקמו במקומות שאינם מורגלים  בטמפרטורות גבוהות, ולכן לא הותקנו בהם מזגנים במבנים ציבוריים ובבתים פרטיים. יש לחשוב, אם כן,  על בניית חסינות לאירועי מזג אוויר קיצוני בכל רחבי העולם, ומדינות, רשויות מקומיות וערים צריכות להיערך בהקדם למצבי קיצון חמורים אף יותר מאלה שכבר גובים חיי אדם גם במדינות מפותחות.

תרשים 34 השוואת שינויי טמפרטורה פנימיים עולמיים (קו אדום) וקרינה (מהשמש) שספג כדור הארץ (קו צהוב) בוואט (יחידות אנרגיה) למטר מרובע מאז 1880. הקווים הדקים יותר מראים את הרמות השנתיות, ואילו הקווים העבים יותר מראים את המגמות הממוצעות ל- 11 שנים[190]

תרשים 34 משווה שינויי טמפרטורה פנימיים עולמיים (קו אדום) וקרינה (מהשמש) שספג כדור הארץ (קו צהוב) בוואט (יחידות אנרגיה) למטר מרובע מאז 1880. הקווים הדקים יותר מראים את הרמות השנתיות, ואילו הקווים העבים יותר מראים את המגמות הממוצעות ל- 11 שנים (על מנת לנטרל "רעשי רקע"). משמע כמות האנרגיה הסולארית שקיבל כדור הארץ עקבה אחר המחזור הטבעי של השמש, 11 שנים של עליות וירידות ללא עלייה נטו מאז שנות ה-50[191].

אירועי מזג האוויר הקיצוני המתרחשים במדינות שאינן ערוכות לכך, צפוי שיובילו ביתר שאת לגלי "מהגרי אקלים"[192] אפילו מהחוג הארקטי, מה שעד לאחרונה נתפס כתרחיש לא הגיוני[193].

 

[183], [184][185], [186][187], [188][189][190], [191][192][193]

מופיעה גם ב:
,
,
2021

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

2020

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.