תכנון מחדש של ערים

מגמה חברתית

עליית הטמפרטורות משפיעה באופן קריטי על העלייה בקצב המסת הקרחונים ובשל כך על עליית נפח המים, הגורמת לעליית פני הים.[234] עד שנת 2050, כ-%90 מהערים הגדולות בעולם יסבלו מעליית מפלס פני הים כתוצאה מההתחממות הגלובלית. מחקרים מראים כי עד 2050, כ-300 מיליון איש יחיו באזורים שיוצפו לפחות פעם בשנה, 150 מיליון מתוכם חיים כיום באזורים שעד אמצע המאה הנוכחית יהיו מתחת לפני הים בשעת השיא של הגאות. אזורים שלמים יימחקו בעקבות כך מן המפה העולמית ומיליוני בני אדם ייעקרו מבתיהם [235].אין המדובר בערים שכוחות אל, אלא בערים מובילות בעולם.[236] השינויים הגדולים ביותר צפויים להתרחש באסיה, שם מתגוררת מרבית אוכלוסיית העולם, ובנגקוק, בירת תאילנד, נתונה לסיכון רב במיוחד. בווייטנאם, הו צ'י מין סיטי, המרכז הכלכלי של המדינה, נתונה בסיכון רב. בירת אינדונזיה, ג'קארטה, הסובלת מהצפות חוזרות ונשנות, והממשלה כבר הכריזה על תוכניות להחלפת עיר הבירה בעיר אחרת. בסין, הצפות מאיימות למחוק את מרכז שנגחאי, ממנועי הצמיחה החזקים של אסיה, וערים נוספות בקרבתה. מומבאי, הבירה הכלכלית של הודו ואחת הערים הגדולות בעולם, נמצאת בסכנת הימחקות מוחלטת, כך גם בצרה, העיר השנייה בגודלה בעיראק. בסיכון גבוה להצפה נתונים גם חלקים מלונדון ומתל אביב, וזו רק רשימה חלקית. הבנק העולמי העריך בעבר שהנזק הכספי מעליית פני הים יעמוד על טריליון דולר בשנה עד אמצע המאה. ואולם החוקרים מזהירים שההערכות הללו עלולות להתגלות כאופטימיות, שכן הן מתבססות על תחזיות לעליית גובה פני הים בתרחיש שבו המדינות השונות עומדות באמנת פריז. נכון להיום, מרבית המדינות לא עומדות ביעדי הביניים שנקבעו. בתרחיש הגרוע ביותר, עד סוף המאה יכולה עליית פני הים לאיים על ביתם של 640 מיליון איש. הצפות הערים מובילות להשלכות פוליטיות קריטיות, ומקבלי ההחלטות יאלצו להתמודד עם דילמות כבדות הקשורות בהגשת עזרה לערים המוצפות, ואם כן, לאורך כמה זמן ובאילו עלויות.[237]

ערים, מטבען, נמצאות בחזית שינוי האקלים, שכן הן אחראיות ל-75% מפליטות הפחמן בעולם. נוכח הפסיביות של  ההנהגה הלאומית בנושא ומנגד, המודעות הגבוהה יותר בערים לרחשי לב הציבור – זו שעת כושר לערים בכלל ולערי ענק בפרט, המונות כיום עשרות מיליוני תושבים, לפעול מהר יותר ולקדם חדשנות סביב שינוי האקלים באזוריהן. ואכן, ערים שונות מתחילות לשלב שיקולי אקלים בתוכניות העירוניות ארוכות הטווח. ראש העיר של לוס אנג'לס, לדוגמה, מתכנן להפוך את פעילות הנמלים בלוס אנג'לס ובלונג ביץ' לנטולת פליטות, לאור ריבוי המפגעים הבריאותיים בעיר[238].

במקביל, משבר האקלים העולמי יעמיד אתגר חדש בפני האדריכלים בעתיד הקרוב,[239] וכבר מזוהה בקרב האדריכלים מגמה של נטישת תשתיות הקרקע לטובת תכנון הערים הצפות של העתיד. מסתמן שעתיד האדריכלות טמון בבניית ערים ובניינים שבכוחם לצוף על המים, ביצירת פתרונות מחיה ראויים שלא זקוקים ליסודות חפורים באדמה, באספקת פתרונות אקולוגיים ובמציאת מודלים חדשים למגורים שאינם נלחמים במפלס המים העולה, אלא דווקא מנצלים אותו. במקביל לבנייה ביבשה, ארגונים ומשרדי אדריכלות מנסים להפוך את השטח הימי לסביבת חיים פוטנציאלית עבור האנושות. אחד ממשרדי האדריכלות המפורסמים בתחום הוא המשרד הדני BIG, המפתח בשיתוף המרכז להנדסה ימית של MIT וחוקרים נוספים בתחומי הנדסה ועיצוב בני- קיימא, את פרויקט Oceanix, שהוא למעשה עיר צפה שיכולה לאכלס עד 10,000 תושבים.

[234] , [235], [236], [237] , [238], [239]

מופיעה גם ב:
,
,
2021

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

2020

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.