עיצוב מרחבי למידה עתידיים (Future Learning Spaces, FLS)

תמצית

סביבות למידה היו מאז ומתמיד בעלות משמעות קריטית בנוף ההוראה והלמידה. הן ממלאות תפקידי מפתח הן באינטראקציה בכיתה והן בחוויית הלמידה הכוללת. הטכנולוגיה שהופכת ליותר נוחה ויותר סלולרית מאפשרת גישה נוחה יותר לתוכן ולמשאבים, ויישום בפועל של למידה פעילה, הערכה מעצבת, מעורבות חברתית, ניידות ומסלולים מרובים דרך תוכן.  

מגמות משמעותיות בעיצוב חללי למידה, נקשרות לתיאוריית הלמידה ולהתקדמות טכנולוגית. ב – MIT מציעים שלוש מגמות מרכזיות לעיצוב מרחבי הלמידה העתידיים, על בסיס קונסטרוקטיביזם, טכנולוגיה דיגיטלית ותפיסה הוליסטית של למידה.

• עיצוב המבוסס על עקרונות למידה, לשם תמיכה באסטרטגיות למידה חברתיות ואקטיביות.
• דגש על עיצוב ממוקד באדם.
• הגברת הבעלות על מכשירים מגוונים המעשירים את הלמידה.

פרדיגמת הלמידה הקונסטרוקטיביסטית הובילה להתמקדות בלמידה ולא בהוראה. ואם הלמידה אינה מוגבלת לכיתה, הרי שכל העולם – בכל מקום ובכל זמן – עשוי להיות מרחב למידה. עם זאת, ראייה הוליסטית זו של למידה מציבה אתגרים. בעיקר עומס גדל על לומדים מאחר ולמידה מתרחשת גם מחוץ לאולם ההרצאות. התייחסות לשלומות הלומד הובילה לחשיבה מחודשת על השימוש, העיצוב והמיקום של מרחבי למידה, מאחר והם אינם רק מיכלים לפעילויות, אלא צריכים לספק סביבות נעימות לאנשים. זמינות מזון ושתייה, ריהוט וכיסאות נוחים  הינם קריטיים ומהווים עדות לצורך להתחשב בגורמים אנושיים בעת עיצוב חללי הלמידה.  

סגנונות מרחבי למידה כוללים: מרחבי למידה גמישים מאפשרים התאמה מיטבית וקלה לצרכים הפדגוגיים בכל רגע נתון, כולל יישום רחב ואפקטיבי של מגוון פרקטיקות חדשות של למידה והוראה, באמצעות מרחבי למידה פונקציונליים, כגון מרחב למידת חקר, מרחב למידה פעילה, מרחב למידה שיתופית, מרחב למידה אישית ובלתי פורמלית, מרחב למידה יצרנית ומרחב להצגת תוצרי הלמידה.

גם המרחבים הציבוריים במוסדות החינוך, החצר, המסדרונות והאולמות, יעוצבו כמרחבי למידה אי-פורמלית בהם הלומדים יוכלו ללמוד באופן אישי או קבוצתי; או כמרחבי יצרנות (Makerspaces) בהן קיימים מוצרים מבוססי טכנולוגיה, לדוגמת מדפסות תלת-ממד, מכונות חיתוך לייזר, רובוטיקה וכלי ויזואליזציה.

מרחבים תומכי למידה ניידת יאפשרו למידה ניידת רציפה, תוך כדי תנועה, באמצעות ציוד הלומדים במחשוב אישי נייד שינוע עימם במרחבי המוסד החינוכי, מה שידרוש תשתית תקשורת אמינה ורציפה ושימוש בטכנולוגיות של מציאות מדומה ורבודה. מרחבי למידה מקושרים טכנולוגית יאפשרו למידה שיתופית מרחוק בנוכחות גורמים ברחבי למוסד ומחוצה לו. מרחבי למידה חכמים יאפשרו התאמה אוטומטית של סביבת הלמידה לצורכי הלומדים והלמידה וניצול יעיל של משאבי המוסד, ניטור וניתוח ממוכנים של דפוסי הפעילות והלמידה במרחבים.

ומרחבי למידה ירוקים פתוחים וידידותיים לסביבה יאפשרו חיסכון בצריכת משאבי מים ואנרגיה, ניצול משאבים קיימים, מִִִִִחזור וחתימה נמוכה של פליטות גזי חממה. בנוסף, גם מרחבים עירוניים עשויים להתאים  לצורכי הלומדים וכמרחבי למידה, מה שדורש תכנון עירוני מכֻוון שבו המרחבים העירוניים יוכשרו להנגשת הלמידה.