AgTech FoodTech ומה שביניהן…

מגמה חברתית

טכנולוגיית המזון "FoodTech" היא הגדרת המטרייה הכוללת לתחום כולו. זהו המגזר המתפתח ביותר, והוא עוסק במינוף טכנולוגיה ליצירת יעילות וקיימות בתכנון, בייצור, בבחירה, באספקה ​​ובהנאה ממזון. חדשנות בפוד-טק היא צורך קיומי,[139] הרוח הגבית להתפתחות התחום, והיא נובעת בין היתר מהצורך הגלובלי לשנות את האופן שבו האנושות מייצרת, משנעת וצורכת מזון. שוק המזון העולמי מגלגל כ-11 טריליון דולר בשנה, אך עומדים בפניו אתגרים משמעותיים ברמה גלובלית, שכן הביקוש למזון עולה עם גידול האוכלוסייה, אך שטחי הגידול מצטמצמים, ולפי הערכת חברת מקינזי, אם המגמות האלה יימשכו, שיעור ייצור המזון בעולם יצטרך לגדול ב-70% עד שנת 2050. מגמות זו אלה מחייבות התייעלות דרמטית הן בשימוש במשאבים הטבעיים והן בשרשרת אספקת המזון, מאחר ששינויי האקלים ואירועי מזג אוויר קיצוניים מצמצמים עוד יותר את הפרודוקטיביות של חלק מענפי המזון. אתגר נוסף הוא אובדן מזון, הנובע מכך שבחלק אחד של כדור הארץ נוצרים עודפי מזון גדולים ובצד השני מסתמן רעב ומחסור. הדבר דורש פתרונות ושינוי לגבי האופן שבו המזון מופץ בעולם ולגבי הרגלי הצריכה של האנושות השבעה. ולבסוף, נזקי גידול חיות למאכל, תהליך הגובה מחיר אקלימי אדיר ודוחף את האנושות לחפש תחליפי בשר. אתגרים ברמת הפרט, מתייחסים למודעות הגוברת של צרכנים בעולם להשפעת המזון על בריאותם מה שמביא לשינויים משמעותיים באופי הביקוש מבחינת סוג המזון וטיבו. כך למשל, עולה דרישה למזון טרי ובריא יותר שמסופק ישירות "מהחווה לצלחת" (Farm To Table) ואינו פוגע בסביבה. במקביל, גם הדרישות להיגיינה מחמירות, והיום הצרכנים רוצים לדעת בדיוק מה הם אוכלים, כיצד המזון הוכן ואיך הוא ישפיע על בריאותם. צרכנים גם מחפשים מזונות דיאטטיים ודלי-סוכר נוכח העלייה בתחלואה במחלות לב וכלי הדם וכן בסכרת. אורח החיים התובעני גם מעלה את הדרישה למזון פונקציונלי (עם תועלות בריאותיות),  מזון עתיר ויטמינים, או תוספי מזון שמחזקים את מערכת החיסון.

טכנולוגיית החקלאות (אגריטק AgTech או AgriTech) – שימוש בטכנולוגיית החקלאות תורם לשיפור שירותים ומוצרים לטובת יעילות החקלאות והקיימות. התחומים המדעיים שבבסיסה הם: מדעי החיים, ביולוגיה מולקולרית, גנטיקה, פיזיולוגיה של צמחים ובעלי חיים, אבולוציה, אקולוגיה, מדעי הסביבה, הנדסה, מתמטיקה, טכנולוגיה, מדעי המחשב, סטטיסטיקה וגיאוגרפיה.

טכנולוגיית החקלאות כוללת שימוש בחיישני שטח ורחפנים, אפליקציות ניתוח נתונים ופתרונות לניהול מים. שיטות אופטיות בודקות נקודתית בשטחים חקלאיים גדולים את כמות המים שקיבלו הצמחים ומונעים השקיה מיותרת או חסרה. שיטות הנדסה חדשניות עוזרות לגדל פירות וירקות בעלי טעם משופר ולגדל כמות גדולה יותר של צמחים בשטחים קטנים יותר. אמצעים לבירור גנטי בקרב אוכלוסיות בעלי חיים מציעים באילו נקבות להתמקד כדי להפיק צאצאים גדולים יותר. ושימוש חכם ברובוטים בהדברה, מאפשר לזהות את סוג העשב, לבחור את סוג החומר המדביר ובהתאם לספק את כמות ההדברה הנדרשת בצורה מדויקת. אותם רובוטים צפויים להחליף בקרוב את מטוסי הריסוס. יש הטוענים שטכנולוגיית החקלאות צומחת בקצב כה דרסטי שיש לראותה כתחום העומד בזכות עצמו. המתנגדים לכך טוענים שהיא עוסקת ביצירת טכנולוגיות מזון למען עתיד בר-קיימא, לכן היא חלק מטכנולוגיית המזון.

חקלאות מדייקת – נראה כי התפוקה החקלאית בימינו הגיעה לנקודה נייחת בשל הזמינות העולמית של דשנים וחומרי הדברה המשמשים לשיפור תפוקת היבול. במקביל, שימוש לרעה במוצרים אלה וחוסר מודעות לנתוני השדה יכולים להפחית תפוקה ולסכן את האיזון הסביבתי באזור העיבוד. החקלאות המדויקת היא התשובה לצרכים אלו, באמצעות מתן מענה מדויק ומותאם, בזמן הנכון ובמקום הנכון, המאפשר לגדל יותר מזון תוך שימוש בפחות משאבים ולצמצם את עלויות הייצור.

כל היבטי הסביבה – אדמה, מזג אוויר, צמחייה, מים – אלה משתנים ממקום למקום. הגורמים הללו קובעים את צמיחת היבול ואת הצלחת החקלאות. חקלאים תמיד היו מודעים לכך, אך הם חסרו את הכלים למדוד, למפות ולנהל את הווריאציות הללו במדויק. חקלאות מדויקת עוזרת לחקלאים להשיג שיפור תשואה חקלאית ולהפחית סיכונים סביבתיים פוטנציאליים באמצעות פיקוח על הפרמטרים הפיזיו-כימיים של הקרקע והצמחים על ידי הצבת חיישנים לבדיקת מוליכות חשמלית, חנקות, טמפרטורה, אידוי טרנספורמציה, קרינה, לחות עלים וקרקע וכו'. חישה מרחוק, GPS וניתוח נתונים מדייקים את החקלאות, מאחר שטרקטורים יכולים למפות שדות, לנהוג בעצמם ולבדוק את תנועתם בטווח של סנטימטרים כדי שלא יתבזבזו דשן, זרע או דלק. במקביל הם יכולים לאסוף נתונים על משתנים כמו רמות תזונה ולחות בקרקע. היתרונות של חקלאות מדויקת כוללים בין כל היתר, השגת מידע ונתונים בזמן אמת לקבלת החלטות מיטביות. חיסכון בזמן ריסוס וצמצום העלויות של דשנים וכימיקלים וכפועל יוצא גם הפחתת זיהום האוויר באמצעות הפחתת שימוש בכימיקלים, עדכון רשומות חקלאיות טובות יותר לתכנון טוב יותר של הפעילויות לשם שיפור תפוקות. ובנוסף, צמצום צריכת דלק, כוח אדם ועוד.

מדע המזון FoodScience)) נושא הקשור בחברות הזנק, בעיקר בתחום של הנדסה ביולוגית העוסקות בפיתוח מוצרי מזון חדשים העונים על צורך בשקיפות, בריאות ואיכות סביבתית. המוצרים נעים מחידושים בשוק ועד לשיבושים קיצוניים באמצעות מרכיבים מהפכניים. מגמה דומיננטית בתחום היא עליית הדרישה למזון צמחי. שירותי מזון (FoodService) מביאים לידי ביטוי את האופן שבו חברות הזנק ושירותים  נלווים ממציאים מחדש את ענף המסעדנות; החל מהרחבה של מגמת יישומי המזון הידועה כמשלוח מזון באמצעות חברות שליחויות, המשך בשיפור ניהול מסעדות וקייטרינג מוסדי, וכלה בחיבור לקוחות ועסקים ישירות לשפים מקומיים לצורך קייטרינג וחוויות אוכל ואירוח חדשות. מגמות מתקדמות כבר מתייחסות לרובוטים שיבשלו בבית ובאופן מסחרי. ולבסוף, מזון בהתאמה אישית, מגמה שהולכת וצוברת תאוצה  לאור העלייה במודעות הצרכנים, ובתמיכת חברות הזנק בתחום שעוזרות לענות על השאלות: "האם האוכל שלי טוב בשבילי?" ו"מה עלי לאכול?". שירותיהן מתמקדים בלקוח הסופי, והן מנסות לעצב מחדש את המנטליות של הקנייה ולקדם מודעות לצריכה מבוקרת.

 

[139]

 

מופיעה גם ב:
,
,
2021

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

2020

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.