הצצה לגיליון שֶׁפַע
זו נטיית החיים להתבטא, לצמוח ולשגשג. אינסוף שפע מאיתנו נובע, כשאנו מרגישים מלאים ברצון לנתינה של רעיונות, אהבה, דאגה, עזרה… ולנו, נותרה הברירה, לממש את זכות הבחירה, להשתמש בתודעה ולזקק מהשפע השפעה: בחיים, בחינוך, בהוראה.
אל האינסוף ומעבר לו
ד"ר טל שריר, מערך המו"פ
"יש לך שפע של רעיונות"...
היא צוהלת משמחה.
"קיבלתי ממך שפע חיבוקים ונשיקות"…
הוא מאושר עד הגג.
"אני רוצה שיהיה לי שפע של משחקים/ממתקים/… (השלם את החסר)".
"אבל יש לך מספיק"…
פורצת בבכי קורע לב.
למה כשיש לי שפע רעיונות זה נפלא,
וכשאני רוצה שפע משחקים/ממתקים זה לא נפלא?
האם במושג 'שפע' יש שני מסרים שונים או מסר אחד מורכב?
השפע שבנתינה לא דומה לשפע שאנחנו מחפשים בקבלה.
אינסוף של שפע נובע מאיתנו אל העולם, כשאנו מרגישים מלאים ברצון לנתינה של:
רעיונות
אהבה
דאגה
עזרה
אך האם נדרש שפע אינסופי במה שאנו מבקשים לקבל?
שפע של אפשרויות בחירה
תהילה גרטי, ליווי תהליכי התפתחות וצמיחה למנהלים
איך כותבים על "שפע" למורים? זו השאלה שמעסיקה אותי מרגע שהתיישבתי לכתוב את הטור הזה. ציבור שנמצא בעיצומו של מאבק במציאות של מחסור- תחושת מחסור בתגמול הולם על עבודתו, מחסור בכוח אדם שיעשה את העבודה החשובה הזו, אולי גם הבנה ציבורית חסרה לחשיבות של המאבק הזה.
בואו נניח על השולחן את העדר השפע הזה. זו המציאות, כך היא כרגע. יש הרבה 'אין'. וכשיש בחוץ הרבה 'אין', מתעורר הצורך למצוא איזה 'יש' להיאחז בו. אני מדברת כאן על פיתוח התחושה הפנימית של שפע. כי כשהמציאות אינה מספקת תחושת שפע, הדבר היחידי אולי שנוכל להשפיע עליו, הוא היכולת שלנו ליצור בתוך עצמנו את מה שחסר בחוץ.
שפע של- נקודות מבט. האופן שבו אנו חווים את המציאות ואת כוחנו מולה. אין דבר בעיניי שמדגיש יותר את היעדרו של שפע, מהתחושה שאין בכוחי לבחור איך למקם את עצמי מול המציאות. ולכן, המקום בו אשקיע את רוב משאבי הוא בשאלות:
איך אני בוחרת להגיב אל המציאות? מה כן עומד לרשותי שתלוי רק בי בתוך מציאות נתונה? יש לי שפע לבחור ממנו ושום מציאות לא תוכל לקחת את זה ממני.
