הצצה לגיליון קולנוע

השפה הויזואלית היא חלק מחיי היום של תלמידים. היא השפה שלהם. והקולנוע הוא ביטוי שלה – הוא מעניין, הוא עוסק בחיים עצמם, הוא מציג לנו מראה, פותח לנו דלת, מעורר דמיון או מתכתב עם אגדה. הוא תהליך לימודי שלם שיוצר תודעה.

קולנוע

ד"ר איריס פינטו 

המילה "קולנוע" היא חיבור של המילים קול ותנועה, והיא התפתחות מהראינוע – הסרט האילם.

קולנוע נוצר כאשר מריצים תמונות רבות זו אחר זו – העין האנושית אינה מסוגלת להבחין בין תמונה לתמונה, וכך נוצרת אשליה של תנועה. זהו "עקרון התמדת המראה": על אף שבין תמונה לתמונה יש חושך, המוח האנושי יוצר ביניהן רצף ורואה אותן כתמונה אחת נעה. 

הקולנוע עוסק ביצירתם והקרנתם של סרטים, המהווים כלי תקשורת המונים. סרטים נצפים על ידי מיליונים ברחבי העולם, ולכן הקולנוע בעל השפעות גדולות על החברה.

אמנות הקולנוע נחשבת לאחת מבין שבע "האמנויות" (The arts) הכוללות: ספרות (כולל דרמה, שירה ופרוזה); אמנות הבמה (כולל מחול, מוזיקה ותיאטרון); ואמנות ויזואלית (כולל רישום, ציור, קולנוע, אדריכלות, קדרות, פיסול וצילום). 

למרות שאמנות הקולנוע היא הצעירה מביניהן, נראה שהיא המצרך האמנותי הפופולרי ביותר.

קולנוע משלהם

ד"ר איבנה רטנר, מנהלת תחום קולנוע ומדיה (תקשורת), אגף אמנויות, מזכירות פדגוגית, משרד החינוך

הקולנוע הוא כלי לימודי מהפופולריים במערכת החינוך, ותמיד עולה השאלה עד כמה לגיטימי להושיב את הילדים, שנמצאים שעות מול מסכים, לצפות בסרט?

צפייה בסרט מאפשרת חוויה שמערבת את כל החושים; היא מפתחת חשיבה ביקורתית, כזו ששואלת שאלות ומעלה דילמות; היא מאפשרת לילדים דמויות להזדהות איתן; ועולם שלם שהם יכולים לברוא ולדמיין.  

אין ספק כי טשטוש הגבולות בין הקולנוע לטכנולוגיה הדיגיטלית, המהווה את הפלטפורמה לצפייה, מעלה תהיות: הקולנוע הקלאסי, כמו שאנחנו מכירים אותו עדיין חי ובועט, אך הצעה לצפיה בסרט בקולנוע, נתקלת לעיתים בהרמת גבה ושאלה: "אין אותו בנטפליקס?" גם הקולנוע מציג אלטרנטיבות אינטראקטיביות של התפתחות העלילה, כדוגמת הסרט 'דלתות מסתובבות' המציג שתי עלילות מקבילות בחייה של הגיבורה; או 'התקופה היפה בחיי', בו הגיבור יכול לחזור לתקופה שהוא בוחר, והבמאי בורא לו סצנות ודיאלוגים, עד כדי שאלת הבחנה בין בדיון למציאות. 

בלימודי הקולנוע והמדיה, צפיה בסרט מהווה תהליך לימודי שלם, ופתח לשפה שבעזרתה ניתן לנתח טקסטים חזותיים: לקראת הצפיה אנו חוקרים ומתכוננים; ובעקבות צפייה אנחנו שואלים שאלות, חשים תחושות ומשתפים; ולבסוף, אנו מאפשרים לתלמידים ליצור סרט אישי אינטימי משלהם.

התלמידים והתלמידות לקולנוע ומדיה הם אלו אשר בתהליך דיאלוגי חוזרים ויוצרים את הקולנוע שלהם.