הצצה לגיליון כישלון
בואו נודה, כולנו רוצים להצליח ובורחים מכישלונות. וכשאנו נכשלים, אנו נעים בין הרצון לוותר לבין הרצון להתמודד בנחישות. ולעיתים הכישלון יכול לאפשר לנו דרך חדשה, שיש בה כוחות ותובנות שנולדו ממנו. ובכיתה? איזה מסר אנו מעבירים בקשר לכישלון? האם אנו נותנים לתלמידים כלים לא להישבר ממנו ולהשתמש בו כמנוף ללמידה והישגים?
כִּשָּׁלוֹן
ד"ר איריס פינטו, מערך המו"פ
מתאר מצב בו לא הושגה מטרה מסוימת של אדם או קבוצת אנשים.
כישלון בהגדרתו אינו מנוגד להצלחה, ואף מהווה לרוב תנאי הכרחי לקיומה. דוגמה מובהקת לכך הם ניסיונותיהם הראשונים של תינוקות ללכת – על אף שבתחילה הניסיונות מסתיימים תמיד בכישלון, הרי שההתמדה הופכת את הכישלונות להצלחה – וכידוע, רצף כישלונות בשילוב עם התמדה עשוי להפוך לניצחון.
בשל הגדרות מעורפלות וקריטריונים תלויי הקשר – מצב שנתפס ככישלון בעיני האחד, עשוי להיחשב כהצלחה בעיני האחר.
ניתן לחלק כשלונות באופן הבא:
טעויות שניתן היה למנוע – כמו לצאת מוקדם יותר כדי להתחמק מפקקים של בוקר;
בעיות מורכבות – שמקורן באופי הלא צפוי של החיים; כישלונות אינטליגנטים – המתרחשים כשמנסים ללמוד דברים חדשים.
בלאק אאוט טוטאלי
פרופ' אבי גלבוע, מטפל במוזיקה ומרצה במגמה לתרפיה במוזיקה באוניברסיטת בר-אילן
הוא התיישב ליד הפסנתר במרכז הבמה וניגן את היצירה שעליה התאמן במשך כל השנה. לקראת אמצע היצירה שם לב שטעה בשני צלילים, ומשם הכל התנגש והתדרדר, עד לסוף המר: בלאק אאוט טוטאלי. שום דבר – גם לא עידוד הקהל או עיניה הטובות של מורתו – לא הצליח להחזירו למסלול.
וזו הייתה הפעם האחרונה שבה הוא עלה על הבמה.
לאחר שנים רבות מצא את עצמו בקבוצת מאלתרים, בג'אם סשן לתוך השעות הקטנות של הלילה. צלילים זרמו מבלי להתכוון, וכפיים נמחאו מבלי שהיה שם קהל.
הז'אנר המוזיקלי מכתיב לנו את הציפיות: נגינה מתווים באופן מדויק וקבוע מראש (קונצרט), או נגינה שלא ידוע מלכתחילה לאן היא אמורה להגיע (ג'אם סשן). מוכתב לנו גם מרחב התמרון בין הצלחה לכישלון: באחד ברור לנו היכן הצלחנו והיכן טעינו, באחר לא ברור אם בכלל יש אפשרות לטעות, שכן כל "חריגה" מהמסלול יוצרת מסלול אפשרי חדש. ולאן מופנה המבט? באחד – כלפי חוץ, אל הקהל והמורה, ובאחר – פנימה – אל עצמך, אל חבריך המנגנים איתך.
ובבית הספר? מתי מתאים הז'אנר ה"קלאסי" שבו יש ציפיות מוגדרות ואיתן, איך לא, החשש מפני אי עמידה בהן וכישלון? ומתי מתאים הז'אנר האילתורי, שבו הזרימה טובה, אך לא ברור מהו הקריטריון להצלחה וכישלון?
