הצצה לגיליון נסק;ופ

בין חנוכה לחינוך – על הניסים ועל הנפלאות, על האורות הקטנים ששומרים עלינו והופכים את כולנו לאור אחד איתן.. הדלקת נרות מתוך אבני הבניין של פרויקט חינוך 2030 של ה- OECD.

טלי ורסנו אייסמן

יום המורה וחנוכה מתחבר לי יחד לסיפור מילדותי. כשהייתי ילדה (ולמעשה עד היום) הייתי הילדה הכי רגילה: לא הכי גבוהה, לא הכי יפה, לא הכי מבריקה או מצחיקה. יום אחד מגיעה המורה למוזיקה ואומרת: ילדים לקראת חנוכה נבנה חנוכיה מכם- הילדים. ואת תהיי נר, ואתה תהיה נר, היא מצביעה על ילדים שונים, ואת טלי- את תהיי השמש. אני? לא הבנתי מדוע בחרה בי, אבל לא שאלתי כלום כדי שלא תתחרט.. התאמנתי שבועיים להיות השמש הכי טוב שאני יכולה להיות.

לעולם לא אשכח את התמונה שהנשמה שלי צילמה (כי לא ממש צילמו תמונות אז) אני עומדת כשמש, וההורים של יושבים גאים בקהל.

ללא ספק רגע שיא בחיי.

מנסה לשאול עצמי למה האירוע הזה היה כל כך מכונן ויש לי שתי תשובות:

1. המורה הזו ראתה אותי, ממש. וגרמה לי לחשוב- מה היא ראתה בי שאני לא ראיתי? 

2. מאז ועד היום, שואלת עצמי איפה אני יכולה להיות שמש? להנהיג. להוביל. להאיר? 

מורה אחת. ילדה אחת.

ככה מאירים ילדים.