הצצה לגיליון שפה

מרגע שאנו יוצאים לאוויר עולם, אנו רוצים להבין ולהיות מובנים. כולנו נוצרים משפה, ויוצרים את המציאות שלנו באמצעותה. היא גם כלי: לחיזוק קשרים בין-אישיים, לחשיבה, לדמיון ויצירה. והיא גם מגדירה – אנשים, תרבויות והוויה.

מהי שפה

דוקטור איריס פינטו

דרך תקשורת, המבוססת על מערכת סמלים מורכבת ובעלת חוקיות, שמאפשרת לקודד ולארגן מידע בעל מגוון משמעויות.

כל אדם, המכיר את הקולות, הסמלים והחוקים הדקדוקים של שפה מסוימת, יכול ליצור משפטים, שיעבירו מידע לאחרים בעלי ידע דומה, ולכן היא כלי חברתי ליצירה וחיזוק של קשרים בין-אישיים. להתנסויות של ילדים בתקשורת עם סביבתם יש תפקיד מרכזי בהפנמה של עקרונות תכליתיים ובפיתוח כישורי שיח.

השפה היא גם כלי לחשיבה, דמיון ויצירה, היא הבסיס לדיבור פנימי, ומאפשרת לאדם להפליג לעולם הדמיון, למשל במשחק או בקריאת ספרים. השפה אינה מערכת הסמלים היחידה המשמשת לתקשורת אנושית – היא מתקיימת לצד אמצעים בלתי-מילולית, כמו: הבעות פנים, ריחות, תנועות, ומגע, אך יש לה משמעות עמוקה ביחס להתפתחות החברה והתודעה האנושית.

שפת הסימנים הישראלית

חה"כ שירלי פינטו-קדוש, פעילה בקידום זכויות אנשים חירשים וכבדי שמיעה והכרה בשפת הסימנים הישראלית

בישראל חיים כ- 15,000 אנשים חירשים דוברי שפת הסימנים הישראלית (שס"י), שזו היא שפת האם שלהם. משכך, הם זקוקים להנגשה והכרה שפתית בכל תחומי החיים, ובמיוחד בחינוך. 

אחת הבעיות העיקריות במערכת החינוך בישראל היא היעדר הכשרה מספקת של מורים ומורות לשפת הסימנים, והנגשת החינוך הכללי לתרגום לשפת הסימנים. סטודנט להוראה הרוצה לרכוש התמחות בחינוך חירשים וכבדי שמיעה, לומד במסגרת התואר קורס שס"י בהיקף של 84 שעות שנתיות בלבד לאורך כל התואר! שוו בנפשכם, האם משרד החינוך היה מאשר למורה דוברת ספרדית, בעלת רמת העברית חלשה ביותר, להורות עברית במסגרת חינוכית כלשהי?  התשובה היא כמובן שלא. 

במקרה שלנו, ילדים חירשים דוברי שס"י נחשפים לצוותי הוראה ששליטתם בשפת הסימנים חלקית ביותר במקרה הטוב. משכך, נפגעת בהכרח איכות הלמידה ורכישת השפה העברית. הדבר מתבטא בקשיי השתלבות בתחנות הבאות בחייו של הילד, בתיכון, בהשכלה הגבוהה, וכמובן בתעסוקה. הקצאת המשאבים  הראויים ללימודי הוראה ברמה מספקת לשס"י, היא מהלך הכרחי בדרך לשוויון הזדמנויות של קהילת חירשים דוברי שס"י במרקם החיים בישראל.