עבור לתוכן

שקר

אמירה שאינה נכונה ואינה נאמנה לעובדות ולמציאות ומכוּונת להטעות או להונות את הזולת | Lie

פינוקיו ועליו הכיתוב שקר LIE
גרפיקה

שבת בבוקר, עם התיקים על הגב יוצאים מהבית לכיוון הואדי. מזג האוויר כבר מתחמם ואנחנו יוצאים מוקדם, מצוידים בהרבה מים, אוכל ובטחון עצמי לא מידתי של מי שהמדבר הוא ביתם אבל לא מספיק מעריכים את הכוח שלו. המדבר פרוש לפנינו, ענק, אינסופי, אנחנו הולכים קילומטרים על קילומטרים והנוף לא משתנה. חול וחול. בעצירות שתיה הם מוצאים חיפושית, עקרבים ומיני זוחלים – ואלו מעכשיו השותפים שלנו לטיול.
אחים שלי עובדים עלי שהלכנו לאיבוד. מוכיחים את הטענה ע״ג המפה. אני מכירה את הדרך למעיין אבל בכל זאת מתערערת לרגע; מסתכלת סביבי ובמרחק אני רואה מאגר מים שלמיטב זכרוני לא אמור להיות פה וכבר לא בטוחה אם הם עובדים עליי או לא.
אנחנו הולכים בכיוון הסימון, הכל התבלבל לי אבל לפחות גילינו מקום חדש. נווה מדבר. השמש קופחת והעייפות מצטברת ואני רק רוצה להגיע. עכשיו.

לא לקח הרבה זמן להבין שאכן טעינו –
וככל שאנחנו מתקרבים מתבהרת הטעות, והמים אינם מים – אלא אשליה אופטית. השקר מתגלה.
אני מרגישה מרומה ונבגדת. גם ע״י האחים שלי וגם ע״י המדבר.
והוא בכלל לא דיבר, הוא פשוט היה שם. שקרן.

בערב אמא שלי מסכמת את האירוע: ״צריך להתקרב כדי לגלות״.
וככל שהתבגרתי הבנתי, שהיא בכלל לא התכוונה למדבר.

זה נכון?

תמונה של סדין לבן, כנראה בדמות שד עם כיתוב שקר לבן

שקר וזיוף | ד״ר איריס פינטו

שקר מוגדר כמשפט אשר אינו אמת (ההפך מהאמת) הנעשה בכוונה להוליך שולל את האדם, הגוף או הקבוצה אשר להם משקרים. יש מילים נרדפות רבות לשקר: בדיה, כזב, הולכת שולל, רמייה, הונאה, הטעיה וזיוף. כאשר אמירה נכונה באופן חלקי בלבד היא מוגדרת כ"חצי אמת", מה שנתפס כגרוע משקר ויש גם שקר לבן שקר הנאמר מטעמי נימוס או משום דרכי שלום, ולכן היחס אליו סלחני ולעיתים אוהד (ידעת שיש גם שקר כחול?).

שקר לא חייב להיות מילולי. גם התנהגות לא-מילולית יכולה להיחשב "שקר".

השקר אינו רק מסירת מידע שגוי, אלא גם מניעת מידע או בקרת מידע. כלומר, לשקר יש מרכיב של כוונה — השקרן יודע שההבנה שנטע באחר אינה נכונה. במקרה שבו מוסר המסר משוכנע בכנותו של המידע שמסר, אין מדובר בשקר (אין הכוונה לטעויות ואי-הבנות למיניהן, מתיחות, הצגות, סרטים, מופעים, צ'יזבטים וסיפורי אגדות).

לקשר יש רגליים!

ומה זה בעצם פייק? (FAKE) 

המילה "פייק" מתייחסת למשהו לא-אמיתי המחקה משהו אמיתי. זה יכול להיות שקר, זיוף, חיקוי או העמדת פנים. פייק יכול להיווצר גם על ידי אומנות או טכנולוגיה. "פייק ניוז" הן בעברית "חדשות כזב". קיימים מאפיינים המגבירים סיכוי שאנשים יאמינו בשקרים, ובעיקר בחדשות כזב:

  • הטיית האישוש: כאשר מקור, נושא או תוכן הידיעה מתאימים לאמונה המוקדמת או לתפיסה האידיאולוגית של האדם.
  • חשיפה חוזרת: כאשר קיימת חשיפה בעבר לידיעה, גם אם היא שקרית.
  • פופולריות: כאשר הידיעה מקבלת תמיכה מאחרים ("אם כולם מדברים על זה, כנראה שזה נכון…")

זיהוי אותנטיות ובדיקת עובדות יכולים להיעשות באמצעות בדיקת מקורות המידע, איתור גורמי מימון בעלי אינטרסים העומדים מאחורי המידע (מסחר, פוליטיקה), שימוש בטכנולוגיה, סריקת פלטפורמות ומדיה חברתית ו"חושים מחודדים" לזיהוי הטיות אישיות.

ידיעות כזב – מגמה מתעצמת 

הפצת חדשות כזב (Fake News) היא אחת התופעות המאפיינות את תקופת ה"פוסט-אמת". היא מאופיינת לא רק בעלייה בכמות השקרים, אלא גם בכך שאין כבר ציפייה לשמוע את האמת. הדבר תורם להתעצמות משבר אמון חברתי, הכולל גם חוסר אמון בחדשות ובמדע. נמצא שידיעות כזב נפוצות במיוחד בתחום הפוליטיקה והמדע, כמו גם בסוגיות של אקלים, מגפת הקורונה, חיסונים ותזונה.

תרבות השקר המתעצמת מושפעות משינויים חברתיים, טכנולוגיים ופוליטיים. המגמות המצביעות על התעצמות תרבות השקר וההונאה כוללות שינוי חברתי שבו היכולת לשקר מוערכת כסמן קוגניטיבי ואילו כנות נקשרת בתרבויות מסוימות לחוסר אינטליגנציה. נתונים סטטיסטיים חושפים שכיחות מדאיגה של שקרים בחברה בהיבטים רבים, מתזונה ופעילות גופנית ועד למערכות יחסים.

התפתחות האינטרנט והמדיה החברתית, תרמה להתפתחות תרבות של "שיתוף מהיר" ולעיתים קרובות מדי לא מבוסס, מה שהוביל להפצת שקרים ומידע מטעה בקלות רבה יותר. הנורמליזציה של השקר הובילה לתרבות שבה חוסר יושר הוא מקובל או לכל הפחות נסבל.

השלכות תרבות השקר על החברה הן עמוקות ומרחיקות לכת. כאשר השקר הופך לנפוץ ומקובל, הוא עלול להוביל לקריסת אמון בין אנשים, לשחיקת הבסיס של מערכות יחסים ומוסדות, להתמוטטות האמון בתקשורת ולפגיעה באמון ובלכידות החברתית במדינה. בחברה שבה הונאה מנורמלת, אנשים עלולים לגלות אדישות לחוסר יושר, מה שמקל בתורו על הלגיטימיות של השקר, החל מבעיות קטנות ועד לנושאים משמעותיים.

תרבות שקר עלולה ליצור סביבה שבה האמת לא מוערכת או מעורפלת. לכן, טיפול בהשלכות של תרבות כזו מחייב מאמץ קולקטיבי לקידום כנות, שקיפות ואחריות בכל היבטי החיים כדי לבנות מחדש אמון ויושרה בחברה.

סוג השקרים הנפוץ ביותר הוא זה שאדם מספר לעצמו; השקרים שאדם מספר לאחרים הם פשע נדיר יחסית אליהם

פרידריך ניטשה

אהבה יומיומית

שקרים שקטים שקרים קטנים
בתוך ליבנו ישנים
על פני חבצלות סגולות
ושלל צמחי המים
שטים הם הס על פני הזרם
שטים הם עצומי עיניים
שקרים שקטים, שקרים קטנים
בתוך ליבנו ישנים

תרצה אתר

תמונה של ברבי עם הכיתוב  FAKE IT TILL YOU MAKE IT

נסיכות לא משקרות | רועי בן דוד

הייתי בן 10 בשנת 1997, ואותו בוקר עדיין זכור לי היטב. התארגנו לבית ספר, דוחפים משהו לפה, המערכת כבר הייתה מסודרת יפה בילקוט (זה היה בתחילת שנת הלימודים) – ועל מסך הטלויזיה ריצדו המילים ״הנסיכה דיאנה נהרגה בתאונת דרכים״. הידיעה הזו הכתה גלים, גדולים כמו האהבה לאייקון ולפרסונה שהייתה הנסיכה עבור רבות ורבים בעולם. מיד אחר כך החלה חרושת השמועות (אז עוד לא קראנו לזה פייק ניוז); הנסיכה הייתה מעורבת בפרשייה אסורה, היא בכלל הייתה קשורה למאפיה. אבל התיאוריה החזקה ביותר הייתה: המלכה הרגה את הנסיכה. כולם דיברו עליה וכולם הניחו שהיא סבירה מספיק כדי לרכל עליה בחצר בהפסקה או בארוחת ערב עם המשפחה. וגם אם זה לא סביר, זה לפחות מרגש. הטיעון הרציונלי המרכזי היה: לא יכול להיות שנסיכה תמות באופן פרוזאי וכל כך שגרתי. כאחת האדם. ברור שמעורבת פה יד עליונה. הרי נסיכות ניצבות מעל הסטטיסטיקה של תאונות דרכים. אפילו אם מעורבים בהן נהג שיכור וכמה צלמי פפראצי נלהבים. 

אבל למען האמת וגם זה זכור לי היטב: דיברנו על זה, ריכלנו על זה, צפינו בתכניות על זה, אבל לא באמת האמנו לזה. כי אי-אז בשנות ה-90 לא כל תיאוריה שמישהו הפריח בקפה ועוגה שאחרי הארוחה, זכתה למעמד של אמת. 

27 שנים קדימה, נסיכה פופולרית אחרת. לא רחוקה, הכלה שלה. בחודשים האחרונים קייט מידלטון מיעטה להופיע בציבור וזה למרות שלל התפקידים בהם היא נושאת כמי שעתידה להיות המלכה. אלא שכעת אנחנו לא חיים בעידן הטבלואיד, הצהובונים הבריטיים (ולא שצריך לזלזל בהם. שמור להם תפקיד היסטורי, חשוב ולא מחמיא בהפצת שקרים). היום אנחנו במשחק אחר. עידן הרשתות החברתיות. התיאוריות הציפו את הרשת: שרשרת בגידות, מזימה של בית המלוכה, אלימות במשפחה ואלו עוד ההשערות הסבירות. אף אחד לא קנה את האפשרות הפשוטה והאנושית ביותר – מחלה. רק שהפעם בכל זאת משהו במבנה של הפייק השתנה, ניכר היה שאנשים האמינו מעבר לספק סביר, באפשרויות הכי פחות סבירות. כוח האחיזה של השקר היה חזק הרבה יותר הפעם. 

אז האם רשתות חברתיות שינו את מבנה החשיבה שלנו ואת התפיסה שלנו לגבי האמת? למה קל כל כך לשֶׁקֶר לקבל מעמד של אמת בעידן הרשתות החברתיות?

בואו נודה, גם בעבר היה קל מאד לשקרים להיתפס. בימי הביניים אנשים האמינו באמת ובתמים שנשים מסוימות עוסקות בכישוף. למה? כי הכנסייה סיפרה את זה למאמינים. אבל בהבדל מרכזי אחד: בעבר, הבעלות על הציר אמת -שקר היתה בידי הגורמים בעלי הכוח: הכנסייה, השלטון ובעלי ההון. במובן זה הרשתות החברתיות שינו את התמונה. הבעלות על האמת היא בידי הרשת, כביכול בידי כולם. האם זה בהכרח דבר טוב? 

מחקרים מראים שחכמת ההמונים באמת עובדת במקרים רבים. גם אם אמת יכולה להיות דבר חמקמק, עצת רבים בדרך כלל מועילה, או במילים אחרות לעתים ״חבר טלפוני״ חכם ככל שיהיה, הוא לא בהכרח טוב יותר מ״שאלה לקהל״.

אלא שגורמים בעלי כוח יודעים לשמר את כוחם גם בעידן הרשתות החברתיות. הרשתות החברתיות נשלטות בידי בעלי הון שמנתבים, ממסגרים ומבליטים את הדעות הרצויות עד שאלו קונות מעמד של אמת.

אבל אלו לא רק הגורמים בעלי הכוח שמעצבים את תפיסת האמת והשקר שלנו. זה יותר מכך; הרשתות החברתיות ביטלו את המחיצה בין הפרטי לציבורי. הכל הפך לציבורי. החיים שלנו ציבוריים יותר מאי פעם, ברשת ובטלויזיה. הדעות שלנו, ההרגלים שלנו, התמונות שלנו, החופשות שלנו עם הילדים. הכל הפך להיות גלוי וחשוף. וכשהכל ציבורי אפשר גם להטיל בו ספק ולחשוד שבעצם הכל שקר. 

אז מצד אחד אנחנו חיים בעידן של חתירה לאמת ומצד שני בעידן של הטלת ספק ונסיון לאתר את הזיוף. אנחנו כל הזמן מחפשים את האמת: תכניות ריאליטי וסדרות הדוקו פשע מחזיקות זמן צפיית שיא ומשפיעניות רשת מכניסות אותנו אל ביתן הפרטי ונטול המייק-אפ . ומצד שני , מכיוון שהכל לכאורה כל כך חשוף – אנחנו לא מאמינים לכלום. 

דווקא משום כך השקר נתפס. יתכן שחשיפת היתר גורמת לאמת לחמוק מאיתנו; ייתכן שהאמת זקוקה דווקא לקצת פרטיות והסתרה. ייתכן שמרוב שפע תיאוריות, סדרות, כתבות, פוסטים ו- reels, קשה להבחין במה שהגיוני וסביר, כמו מחלות או תאונות דרכים.

תמונה של גריענים וכיתוב גרעין של אמת

ישנם שלושה סוגי שקרים – שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה

(בנימין ד׳יזראלי)

חינוך ומודעות בעידן הפייק

תפקיד מערכת החינוך במלחמה בתרבות השקר הוא קריטי. יש לחנך את הדורות הצעירים, ובאמצעותם את כלל החברה, לאוריינות מידע ולחשיבה ביקורתית – זיהוי מקורות נאמנים, בדיקת עובדות ומודעות להטיות אישיות.  

ניתן לקדם שימוש בטכנולוגיה ובכלים חדשים המסייעים בזיהוי אוטומטי של מידע כוזב, כגון בינה מלאכותית שמנתחת תבניות שפה ותוכן חשוד, ולעודד בדיקת עובדות באתרים רלוונטיים והסתמכות על מקורות מידע מרובים ומגוונים.  

בפינלנד גובשה תוכנית לימודים אשר במסגרתה לומדים תלמידי תיכון איך לזהות חדשות כזב באינטרנט, במטרה להיאבק במאמץ רוסי להפיץ דיסאינפורמציה. בטאיוואן ילדים לומדים איך לקרוא באופן ביקורתי תעמולה ואיך להעריך את מקורות המידע שלפניהם.

ברמה הלאומית יש לפעול להגבלת פרסום מידע כוזב ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט; לקדם מדיניות המגבילה הפצת מידע מוטעה או כוזב, כולל חסימה או סימון תוכן כפוגעני או מטעה; לדרוש הגברת שקיפות בכל הקשור למקורות מידע, מממנים ומניעיהם; לתמוך בתקשורת, בעיתונות ובמקורות מידע איכותיים ואמינים – עיתונות חוקרת ומקצועית תורמת לחשיפת מידע כוזב ולחיזוק השיח הציבורי; לקדם חקיקה להחמרת החוק נגד הפצת מידע שקרי ביודעין, תוך שמירה על חופש הביטוי.

מאפייני מידע "אמת"

•  עובדות: עוברות תהליך בדיקה, מבטיחות דיווח נטול פניות ונשענות על ציטוט מקורות

•  עֵדוּת: הסתמכות על נתונים סטטיסטיים, מבוססי מחקר

•  איכות המסר: כתיבה בסגנון עיתונאי או אקדמי שעבר עריכה והגהה

כלים ושיטות המסייעים בזיהוי מידע כוזב:

  • אתרי בדיקת עובדות לאיתור מידע מוטעה או כוזב המתמקדים בעובדות וטענות פוליטיות וחדשות ויראליות ברשת, לדוגמה: Snopes, FactCheck.org, PolitiFact
  • כלים טכנולוגיים, תוכנות או תוספים לדפדפן, המשתמשים בבינה מלאכותית ולמידת מכונה לזיהוי מידע כוזב, באמצעות ניתוח טקסט והשוואה למאגרי נתונים קיימים של חדשות מוכחות או מוטעות.
  • מערכות חכמות ברשתות חברתיות כמו Facebook ו-Twitter  המזהות תוכן מוטעה או מזויף, ויכולות לסמן תוכן כפוגעני או מטעה, או להסיר אותו לחלוטין.
  • כלים מתקדמים לבדיקת תמונות וסרטונים לשם זיהוי עריכה או זיוף, כמו Google Search   ו-Reverse Image  שעוזרים לאתר מקור של תמונה ולבדוק את אמינותה.
  • פרקטיקת הוראה – הערכת מהימנות של מקורות מידע
 ״שקר הוא כשאיש אינו יודע את האמת פרט למספר עצמו. מתיחה היא שכולם יודעים את האמת, פרט לקורבן המתיחה. 
כזב הוא כשכולם יודעים שהסיפור אינו אלא שקר ובכל-זאת מוכנים לחזור ולשמוע אותו שוב ושוב״

דן בן אמוץ, ילקוט הכזבים
פסיק

מניפולציות בהצגת נתונים | נעמה מרוז

"מניפולציה בהצגת נתונים" פירושה שימוש בטכניקות שונות על מנת לעוות את המציאות או להטעות את הצופה לגבי משמעותם של נתונים. זה יכול להיעשות במגוון דרכים, החל משימוש בגרפים מטעים ועד להצגת נתונים חלקיים או לא-מדויקים.

למניפולציה בהצגת נתונים יכולות להיות השלכות חמורות. היא יכולה להוביל להחלטות שגויות, להטעות את הציבור ואף לפגוע באנשים. לדוגמה, חברה עשויה להשתמש במניפולציה של נתונים כדי להציג את מוצריה בצורה חיובית יותר ממה שהם באמת, או פוליטיקאי עשוי להשתמש במניפולציה של נתונים כדי להציג את מצב המדינה בצורה טובה יותר ממה שהוא באמת.

סוגי מניפולציות נפוצים

  • שימוש בגרפים מטעים: גרפים יכולים להיות כלי יעיל להצגת נתונים, אך ניתן להשתמש בהם גם כדי להטעות את הצופה. לדוגמה, ניתן להשתמש בקנה מידה לא-פרופורציונלי כדי להגדיל או להקטין את חשיבותם של נתונים מסוימים.
  • הצגת נתונים חלקיים: הצגת נתונים חלקיים יכולה להטעות את הצופה לגבי התמונה המלאה. לדוגמה, חברה עשויה להציג נתונים על רווחיה מבלי להציג נתונים על הוצאותיה.

שימוש בשפה מטעה: ניתן להשתמש בשפה מטעה כדי להציג נתונים בצורה מסוימת. לדוגמה, חברה עשויה להשתמש במילים כמו "מוביל" או "הכי טוב" מבלי להציג נתונים התומכים בטענות אלו.

הנה מספר דוגמאות ויזואליות למניפולציית נתונים:

א. חיתוך נתונים

בגרף הירוק, נעשה שימוש בחיתוך נתונים על ציר ה-Y כדי להסתיר את החלק העליון של העמודה. כתוצאה מכך, נראה שהעמודות נמוכות יותר ממה שהן באמת. התחלת הנתונים מהמספר 50 ולא מ-0, יוצרת תחושה שגויה שישנם הבדלים גדולים בין הקבוצות.

ב. שימוש בגרפים לא מתאימים

ֿ

בגרף הכתום נעשה שימוש בגרף מסוג "Pie", שמתאים להצגת חלקים מתוך שלם ולא להשוואה בין קבוצות. גרף עמודות מציג טוב יותר את ההבדלים בין הקבוצות.

חשוב להיות מודעים לסוגים שונים של מניפולציות ויזואליות על נתונים ולדעת כיצד לאתר אותן. על ידי ביקורתיות כלפי נתונים ויזואליים, ניתן להימנע מהטעיה ולקבל החלטות טובות יותר.

איך נאתר מניפולציות ויזואליות על נתונים?

  • נבדוק את מקור הנתונים: נוודא שהנתונים מגיעים ממקור מהימן ואמין.
  • נשווה נתונים ממקורות שונים: לא נסתמך על מקור אחד. נשווה נתונים ממגוון מקורות כדי לקבל תמונה מלאה יותר.
  • נשים לב לאופן הצגת הנתונים: האם הגרפים ברורים וקלים להבנה? האם הנתונים מוצגים בצורה אובייקטיבית?
  • נשאל שאלות: אם איננו בטוח לגבי משמעות הנתונים, לא נהסס לבקש הבהרות.

על ידי חשיבה ביקורתית כלפי נתונים, נוכל להימנע מהטעיה ולקבל החלטות טובות יותר!

נושא זה נלמד כחלק מתכנית הלימודים במקצוע מידע ונתונים הנלמד בבתי ספר ברחבי הארץ כמגמה טכנולוגית של 10 יח״ל.

רוצים לקרוא עוד על ויזואליזציה והצגת נתונים?

פסיק

בואו נדבר על בינה מלאכותית!

נו, גיליון שלם על שקרים בלי לדבר על הפיל שבחדר? ה-זיוף שהגיע אל חיינו, שבשמו נושא את השקר > בינה מלאכותית… נדבר. בטח שנדבר! אבל לא נכפיש. גם לא נהלל. רק נתהה על קנקנה. ועל מה שבתוכה.

מקרה שהיה כך היה, אמת היא זו ולא בדייה. לפני כחודשיים פורסמה תמונה, טרנטינו בכבודו ובעצמו יושב על ספסל אוחז בשקית ורודה של מותג מרכולים ידוע. לכאורה תמונה סתמית ודי תמימה, שזימנה אלפי תגובות ומהומה. כל סרטיו קיבלו פתאום משמעות חדשה ״ספרות זולה״, ״היו זמנים בהוליווד״, ״ממזרים חסרי כבוד״ – ועוד…

בין לבין צצו גם תגובות על צביקה פייק והתגלתה הרמייה, עם מבט מעט ממושך והתקרבות אל התמונה, אפשר לראות סימנים של הטעייה. הצל כושל, המשקפיים נראים הפוכים – ואז כמובן שהצטרפו לחגיגה יוצרים נוספים ואפשר פתאום היה למצוא את טרנטינו ״תוקע פלאפל״, ״מוצא בולען״ או ״בורח מפקחים״… ומי שאמר, בסופו של דבר: אם רבים חשבו שהתמונה הזו אמיתית, אנחנו בבעיה רצינית. וזו רק דוגמה קטנה, שמובאת הנה כהלצה – אך מדובר בתופעה חמורה שאנחנו נמצאים רק בראשיתה.

חיים ומוות בידי הלשון? לא רק.

אז, אין טוב ממראה עיניים? | יפעת פילו

לא כשמדובר בתמונות ברשת! המציאות הווירטואלית הולכת ומתערבבת עם המציאות הפיזית שלנו ונוצרת סביבה בה קשה לנו להבחין בין מה שאמיתי למה שלא. 

יפעת פילו, המכון לחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך

שְׂפַת־אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד־אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר

משלי יב׳ יט׳

על ילדים, שקרים וצרות אחרות

בואו נודה על האמת, שקרים הם חלק מהחיים. לא חלילה שקרים מנופחים, אבל קטנים כאלו, ג׳וקרים ששולפים אותם כדי לצאת מסיטואציה לא רצויה. משהו בסגנון ״הכלב אכל לי את שיעורי הבית״ אבל של גדולים. חברה מאמסטרדם סיפרה לי שהנוטים לאחר משתמשים בעלייה של הגשר כתירוץ לכל איחור… ״יצאתי בזמן, אבל בדיוק הגשר עלה…״ סוג של מנגנון הגנה.

הכנת כבר את השיעורים? כן. צחצחת שיניים? כן. סידרת את החדר? כן. אכלת ממתק? לא. זה מתחיל בדברים קטנים.
האמת היא שזה בדיוק הזמן לעצור. לא את השקרים, אלא את עצמנו – ולשאול למה. למה הוא יצא עכשיו? על מה הוא מגן? (הילד והשקר) ואיזו הזדמנות יש לנו ליצור פה אמון.
זה לא הופך את השקר ללגיטימי, אבל את מנגנון ההגנה כן. כשאפשר יהיה להסיר אותו, כבר לא יהיה צריך להשתמש בו.

״..על מה יש לתמוה? על אותו רגש הבטחון ועל אותה קורת הרוח שמלווים את האדם בדיבורו, כאלו הוא מעביר באמת את מחשבתו או את הרגשתו, על מי מנוחות ודרך גשר של ברזל, והוא אינו משער כלל, עד כמה מרופף אותו הגשר של מלים, עד כמה עמוקה ואפלה התהום הפתוחה תחתיו ועד כמה יש ממעשה הנס בכל פסיעה בשלום..״

גילוי וכיסוי בלשון | חיים נחמן ביאליק
כשהייתי בן עשר שיקרתי לחבר
סיפרתי לו שאני נוסע לאמריקה בחופש
כשחזרנו ללמוד המורה שאלה "איך היה?"
ואז כבר שיקרתי לכל הכיתה

שוב השקר הזה | דן תורן

שקר כלשהו!

נתחיל עם האחד באפריל 🙂

DIESEL או DIESEL – תעשיית הזיופים של תעשיית האופנה

האם רמאות מדבקת?

שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי 

משלי לא, ל

ומה אם הכל שקר?

תאמינו לי, אל תאמינו לאף אחד.