הצצה לגיליון נוודות

הנוודות החדשה היא אורח חיים וצורת מחשבה המבוססים על ארעיות, שבירת רצפים ואחדויות. נוודות היא הלך רוח של פליאה, סקרנות ופתיחות; היא דורשת לא לחשוש להתנסות בדברים חדשים, להקשר ולוותר; לא לפחד מהפחד ולא להתרגל לקיים.

על נַווֵָדוּת ונַווָדִים

ד"ר איריס פינטו, אגף מו"פ

תחילתה של התרבות האנושית היא בשבטים קטנים של ציידים-לַקָּטִים, נוודים שכלכלתם מגדרית. נשים אספו ולקטו צמחים, קטניות, פירות וירקות, תוך כדי טיפול בילדים, וגברים, עסקו בציד בעלי חיים, ונעדרו תקופות ארוכות מביתם. המהפכה החקלאית, מסמלת את המעבר להתיישבות קבע, אך לצד החברה החקלאית, התפתחה חברה שעברה ישירות מצייד ולקט לרעייה ונדודים, החברה הנוודית. 

מיתוסים רבים מסמלים את המאבק בין החברה הנוודית לחברה החקלאית, והמאבק ביניהם מייצג את הדילמה המורכבת הנוגעת לדרך החיים המתאימה ביותר לאדם ומערכת יחסיו עם הטבע. 

נוודים מיוצגים על-ידי רועי הצאן אוכלי הבשר, והחברה החקלאית נתפסת כאוכלת דגנים. החורף מייצג את עבודת האדמה והצמחים והקיץ את עולם החי. המסורת היהודית מספרת על עובד האדמה התוקפן קין, אחיו הבל רועה הצאן, והאל שהעדיף את קורבנו של הרועה הנווד על מנחת פרי האדמה של החקלאי. והרומאים שראו בעוסקים בחקלאות את בני התרבות, הנציחו זאת במילה culture ששורשיה במילה agriculture. 

כיום המונח נווד מתייחס לשלושה סוגים: ציידים ולקטים נודדים, נוודים פסטורליים (משפחות רועים הנודדות על טפם וצאנם) ונודדים המתפרנסים ממלאכות פשוטות דוגמת הצוענים. 

הנַווָּדוֹת

שרון פרנקו, אשת אדמה, נגרית, מדריכת מסעות שטח בעולם, זורעת כוכבים מנביטה חלומות.

בראש שלנו רץ לו עדר של רעיונות. וכל פעם שפרסנו מפה על האדמה בפסגת איזה הר, או באיזה ואדי נסתר במדבר, צהלנו בהתלהבות ממה שהכנו בשביל עצמנו, וחשבנו שזה ממש הפקרות שעוד חברות לא נהנות איתנו. אז החלטנו להזמין חברות, להצטרף אלינו למה שאנחנו ״הנוודות״ אוהבות לעשות.

שלחנו קול קורא והזמנו נשים להצטרף אלינו. פשוט לבוא ולהתמסר, בלי לשאול לאן, מה יהיה ומה יקרה. פעם זה מפגש סודי במבנה אבן נטוש בהרים, או מסע במשאית פתוחה במדבר, בוקר בבית קפה מחתרתי שקם ונעלם, סרט ליד מדורה ביער… אנחנו מזמינות ונשים מגיעות מכל הארץ סקרניות ונרגשות לקראת ההרפתקאה.

אבל ההבנה המשמחת ביותר היתה שיש כאן תפיסה שהיא מעבר לסטייל ולחוויה. הנוודוּת היא הרבה יותר מאוהל וחיבור לטבע. נוודוּת זה התנועה במובן הכי יום יומי של העשיה. ההכרה שאנחנו וכל מה שבנו: הידע, האהבות, הכשרונות, החלומות. אלה הנכסים שלנו. ואנחנו יכולות להעמיס את כל אלו על ״עגלה״  כמו  הנוודים במונגוליה, טיבט או מרוקו ולנדוד בעקבות המרעה המשתנה.

לא להתקע בערוץ יבש בגלל ששם הקמנו "בית" אלא לנוע במרחב המקצועי, במרחב הפרנסה ובמרחב החברתי כמו הנוודים שהולכים בעקבות המרעה.