עבור לתוכן

הצצה לגיליון חושים

יד ולצדה כיתוב חושים

החושים המופלאים שלנו מובילים אותנו בעולם – אנו חשים מה נעים לנו, מה טעים, מה מסקרן ומה מרענן. חשים עייפות, סקרנות, ביטחון, דיכאון. הרבה לפני המילים, החושים הם שמלמדים אותנו. אז בואו נדמיין את דלת הכיתה נפתחת לכניסה חופשית ללמידה עם כלל החושים.

חושים

ד"ר איריס פינטו 

היכולות של יצורים חיים לקלוט מידע מהסביבה או מהגוף, ולהמירו לקוד חשמלי-כימי שהמוח יכול לעבד. 

הפילוסוף היווני אריסטו קבע שלאדם חמישה חושים שנותנים לאדם מידע מהסביבה החיצונית, אף שבימינו מקובל לזהות חושים נוספים. 

חמשת החושים הקלאסיים המסורתיים הם: הראייה – באמצעות העין; השמיעה – באמצעות האוזן; המישוש – באמצעות העור; הריח – באמצעות האף; והטעם – באמצעות הלשון. חושים נוספים שנהוג למנות הם חושים הנותנים מידע על הגוף עצמו, כמו: שיווי משקל, הגוף במרחב והגוף בתנועה.

לפי הגדרות שונות ושיטות מיון שונות, הוגדרו בין 9 ל-33 חושים אנושיים שונים. חושים רבים הם גבוליים, וקיימת מחלוקת באשר להיותם חושים – לדוגמה חוש הרעב, הנחשב בעיני רבים לחוש לכל דבר. 

יכולות מסוימות נחשבות ל"פוסט-חושיות". הן משלבות מידע המתקבל מכמה חושים יחדיו, ומתקבלות בדרך-כלל לאחר עיבוד מסוים של המוח. למשל, יכולתו של האדם לעמוד באופן יציב היא תוצאה משילוב ועיבוד של מידע מהחוש הפרופריוצפטיבי (חוש המעביר מידע ביחס למיקום אברי הגוף ומיקומם במרחב), מחוש שיווי המשקל ומחוש הראייה.

ערבוב חושים

בת אל מור, נא לגעת

החושים שלנו מופלאים. כתינוקות אנו רוכשים מיומנויות: שומעים צלילים, מתבוננים בספרים, נחשפים לטעמים וחשים מרקמים. 

וכשחוש אחד נפגע? כיצד העולם נראה ללא חוש הראייה, וכיצד הוא נחווה ללא חוש השמיעה? 

זו החוויה שלנו במרכז 'נא לגעת' לתרבות, מקום מפגש בין חושים ואנשים, בין אתגרי החיים ותובנות מרתקות.

ב'נא לגעת' עולות הצגות תיאטרון עם שחקנים לקויי ראייה וכבדי שמיעה, לצד שחקנים ללא מגבלה חושית. חלקם מתמודדים עם מגבלת ראייה ושמיעה גם יחד. זה נשמע סותר, כשלא רואים – מקשיבים, וכשלא שומעים – רואים, אך ישנה שפה ייחודית בה מדברים ומקשיבים.

כל הפקה חדשה היא מרתקת. יצירתיות היא שם המשחק. כיצד לומדים הטקסטים? איך עושים חזרות? איך מתנועעים על הבמה בבטחה? על הבמה מהלך קסם, והשחקנים מסייעים אחד לשני. 

הקהל מרוויח כפליים: נהנה מהצגה טובה, ולומד להכיר אנשים עם מוגבלות, בדרך שהם בחרו שיכירו אותם – דרך כשרונם ואהבתם לתיאטרון, ודרך המסרים שחשוב להם להעביר.