עבור לתוכן

הצצה לגיליון storytelling

מצלמות
גרפיקה

מה הסיפור הראשון שאתם זוכרים? האם כבר סיפרתם סיפור היום? ואם כן, האם הקדשתם מחשבה איך לספר אותו? כשאני שומע את צמד המילים "ת'שמע סיפור" אני מיד נדרך, האוזניים מתחדדות, ושקט מתוח מסמן את הנכונות המלאה שלי להקשיב.

"כָּךְ דַּרְכָּם שֶׁל הַמְּבֻגָּרִים: 
תָּמִיד צָרִיךְ לְהַסְבִּיר לָהֶם הַכֹּל".
{'הנסיך הקטן' - א.דה סנט-אכזופרי}

פתח דבר

ד"ר איריס פינטו, מערך המו"פ

לכל תרבות יש סיפורים ונרטיבים משלה. הם מספקים מענה לבידור, חינוך, שימור תרבות או הנחלת ערכים. סיפור מכיל עלילה, דמויות ונקודת מבט עלילתית, ומתייחס הן לסיפור בעל פה והן באמצעות מגוון אמצעי מדיה.

סיפורים מהווים בסיס לקיומה של כל חברה, כמשמרי מסורת והיסטוריה. הם קדמו לכתיבה, והיוו חלק חשוב בטקסים דתיים ואירועים חברתיים סביב מדורת השבט. באירועים אלו שילבו לרוב הסיפורים מחוות וביטויים גופניים עזים, מוסיקה ומחול.

הסיפורים שונים מאומה לאומה, אך הבסיס להם זהה בקרב כלל האנושות. באמצעות שימור הזיכרון וחקיקת המידע, הם נועדו לקדם הבנה ומשמעות לקיום האנושי. לא מעט ארכיאולוגים מאמינים שציורי הסלע מהווים סוג של סיפור בתרבויות עתיקות רבות, ובמקומות שונים נמצאו סיפורים שנחקקו בחול, או על עלים, עץ, במבוק, שנהב ועצמות, כלי חרס, עורות (קלף), משי ועוד. 

וגם כיום, למרות הפופולריות הגוברת של כלי התקשורת הכתובים והטלוויזיה, סיפורים בעל פה ממשיכים להיווצר על ידי מספרי סיפורים.

ספר לי סיפור 

מוריה פורטה, מנהלת גן, אתי כצנלסון, סייעת, ציונה אברג'ל, גננת ומדריכה פדגוגית

הנושא "התמודדות רגשית" עולה לתודעה בשנים האחרונות בכלל, ובתקופות משבר כגון הקורונה בפרט, כשיש צורך בעיבוד החוויות, ובמתן כלים לילדים לפתרון בעיות בתחום הרגשי חברתי. מתוך צורך זה יצאנו ליוזמה שלנו, שנקראת "פלייבקידס", ומשלבת בין תאטרון הפלייבק לסיפורי החיים של ילדי הגן. תיאטרון פלייבק הינו תיאטרון אימפרוביזציה, המאלתר הצגות הומוריסטיות מסיפורי החיים של הקהל. בגן שלנו, גן "הדס" במעלות-תרשיחא, אנחנו השחקניות שמקשיבות לסיפורי הילדים והופכות אותם להצגות. 

ילדי הגן משתפים אותנו בחוויות מהבית, הורי הילדים משתפים אותנו בסיטואציות שונות, ואנו כותבות את הסיפורים על דף המותאם לכתיבת הסיפור, ומשלשלות לתיבה מיוחדת. 

בעת הצורך, אנו בוחרות סיטואציה מחיי הגן, אותה אנו משקפות לילדים דרך הפלייבק. בתקופת סגר קורונה למשל, הצגנו בפני הילדים הצגה בזום, בה שיקפנו תחושות של ילדים שפספסו את יום ההולדת בגן בעקבות הסגר. 

לאחר ההצגה אנו עורכות דיון, שבו הילדים מביעים רגשות, וחושבים יחד מה היה נכון ומה היה לא נכון לעשות בסיטואציות השונות. יחד אנחנו מגיעים לתובנות חדשות, ובכך אנו מעשירות את ארגז הכלים של הילדים להתמודדות עם מצבים, ומרחיבות את ה'מילון הרגשי' שלהם. 

לאחר הדיון, הילדים מביעים את הרגשות והתובנות בפלסטלינה,  בציור ועוד. ניתן לקיים את הפעילות גם בכיתות היסודי הצעירות – על-ידי בחירת נושא או שאלה מובילה.