עבור לתוכן

הצצה לגיליון אֵמוּן

שתי כפות ידיים שלובות זו בזו

הוא מוגנות, הוא סוג של וודאות. הוא גם חמקמק: כשהוא ישנו הוא מספק לנו שקט נפשי, אך כשהוא איננו או חלילה מופר – משהו בנו נשבר. ובבסיס שלו מה יש? כוונות טובות, פגיעות, אמונה באחר – ותמיד גם שאלה: האם לוקחים סיכון כשנותנים אמון?

בסיס האמון

מיכל שניר ינאי, פסיכולוגית התפתחותית

כשתינוק נולד הוא תלוי לחלוטין בהוריו: בהתכוונות ובעקביות שבהן הם ממלאים את צרכיו הפיזיים והרגשיים, ובזמינות שלהם אליו. 

הורים קשובים דיים (good enough) מאפשרים לתינוק לפתח תחושת אמון בסיסית בעולם ובאנשים – הוא לומד שיש לו בסיס בטוח לצאת ממנו לחקור את סביבתו, ויש לו חוף מבטחים לחזור אליו כדי לקבל קירבה, הגנה ונחמה בעת הצורך. 

איכות קשר זה, של הילד עם הוריו ועם מבוגרים משמעותיים נוספים בחייו (או דפוס ההתקשרות בשפתו של בולבי), מלמדת אותו "מה זה יחסים", ומשפיעה על מערכות היחסים שיבנה בעתיד: על היכולת להסתמך על אחרים ועל עצמי, תוך איזון בין תלות לעצמאות; ועל היכולת לתפוס קושי כאתגר ולא כאיום, ולגייס רגשות חיוביים במצבי קונפליקט. 

דפוס הקשר הזה הוא הבסיס לאמון – באחרים ובאפשרות להיעזר בהם בעת צורך; ואמון בעצמי וביכולת שלי לגייס כוחות פנימיים להתמודדות.

שיעור באמון

יפעת גרין, יועצת חינוכית, בית ספר קשת תל אביב

כיועצת, אני מרגישה שאמון היא מילה נרדפת לתחושת מוגנות. האמון מספק ודאות בעולם שאינו ודאי. 

אמון הוא מושג חמקמק – כשהוא ישנו, הוא מספק לנו שקט נפשי, גם אם לא מבחינים בו, אך כשהוא איננו או חלילה מופר – נוצר שבר שקשה מאוד לאחות.ואנו רואים זאת שוב ושוב –    מערכת החינוך לא מפסיקה לככב בכותרות בשנתיים האחרונות: המתווים המשתנים, האלימות הגואה, בעיות המשמעת, חוסר ההערכה לצוותי ההוראה, נטישתם ועוד. כל אלה דורשים בהחלט טיפול שורש

אבל חשוב לזכור שהבסיס למערכת מיטבית הוא קודם כל – אמון: 

תלמיד שסומך על המורה –  יתפקד טוב יותר, רגשית ולימודית.

מורה שסומכת על המנהלת – תהיה פנויה, קשובה ומכילה יותר. 

מנהלת שסומכת על הצוות – תוכל ליצור תחושת שותפות, ולהשרות רוגע וביטחון.  

הורה שסומך על בית הספר – משדר את התחושה הזו לילדיו, גם ללא מילים, ובכך נוסך בהם תחושת ביטחון. 

כל אלו שזורים, משלימים ומפרים זה את זה. אני מייחלת למערכת חינוך שהיא "אי של אמון", שיאפשר לכולנו לצמוח ולהצמיח. אני מבטיחה להתחיל מהאי הקטן שלי – חדר היועצת.