תפריט
כ-30 דקות (תלוי במידת ההעמקה)
לפחות 4, רצוי יותר
פיתוח חזון משותף של אנשי הארגון, שגם נתפש על ידם כניתן להגשמה.
גיבוש חזון הינה שיטה לפיתוח חזון משותף (של אנשי הארגון). החזון הוא תמונה או תרחיש של העתיד הרצוי לארגון, ולדעת אנשי הארגון הוא גם ישים. בדרך כלל זהו השלב הראשון בבניית אסטרטגיה להשגת העתיד הרצוי או יעד מסוים (למשל פרויקט מוגדר שהארגון לקח על עצמו).
כ-30 דקות (תלוי במידת ההעמקה)
לפחות 4, רצוי יותר
שלב ההכנות המקדימות
גיבוש החזון נעשה ע"י קבוצת אנשים מתאימים שנבחרו במיוחד לשם כך, והתהליך מתנהל בדרך כלל בסדנת חשיבה ייעודית, או בסדרת סדנאות כאלה. חשוב לבחור קבוצה בגודל מתאים – לא קטנה מדי אך גם לא גדולה מדי. השאלות המרכזיות הנשאלות בתהליך גיבוש החזון הן:
המטרה של התהליך היא לנסח הצהרות מוסכמות בדבר היעדים ארוכי הטווח והמטרות האסטרטגיות בתחום הרלוונטי. התוצר הוא סיכום מסודר וברור של הצהרות אלה. הנקודה המרכזית היא שאלה לא יהיו הכרזות בעלמא אלא כאלה שהארגון יחוש מחויבות אמיתית להגשמתן.
התהליך עשוי להימשך החל מיום אחד או ימים אחדים, ועד שבועות או אפילו חודשים – הכל תלוי באופי הארגון ובמידת המורכבות של הסוגיות והאתגרים שהוא מתמודד איתם.
היתרונות של התהליך הם בכך שהוא יוצר מעורבות ומעורר השראה בקרב המשתתפים, ומעודד אינטראקציה והעלאת רעיונות יצירתיים.
התוצרים של גיבוש החזון יכולים לשמש בסיס לפעילויות בהן נעשה שימוש בשיטות חשיבת עתיד נוספות, וזאת לקראת בניית האסטרטגיה של הארגון. למשל, ניתן לעשות שימוש בשיטת "השלכה לאחור" (backcasting) ו/או במיפוי דרכים (Roadmapping).
חזון ושאיפות משותפות, והסכמה על מה שצריך לעשות כדי לממש את החזון.
התוצרים של גיבוש החזון יכולים לשמש בסיס לפעילויות בהן נעשה שימוש בשיטות חשיבת עתיד נוספות, וזאת לקראת בניית האסטרטגיה של הארגון.
The Futures Toolkit: https://assets.publishing.service.gov.uk/government/uploads/system/uploads/attachment_data/file/674209/futures-toolkit-edition-1.pdf
The Future Is Ours: Strategic Foresight toolkit – making better decisions, https://resourcecentre.savethechildren.net/library/future-ours-strategic-foresight-toolkit-making-better-decisions
J.Ramos, (2017): “Futures Visioning”, Blog from Action Foresight. http://actionforesight.net/narrative-foresight/
O.Markley (2014): “Imaginal Visioning for Prophetic Foresight”, Journal of Futures Studies, Vol 17(1): 5–25. https://jfsdigital.org/wp-content/uploads/2012/09/171-A01-NEW.pdf
Literature review of foresight visioning: Jørgensen, M. and Grosu, D. (2007): “Visions and visioning in foresight activities”, in From Oracles to Dialogue; Exploring New Ways to Explore the Future: Proceedings The COST A22 network.
http://orbit.dtu.dk/files/3365377/Paper_75_MSJ_CostA22%20Conf.pdf
אחת הגרסאות של "תרגיל המורשת" היא שהמשתתפים מתבקשים לכתוב את הדברים בצורת "מכתב לנכדים".
במדריך השיטות לחקר העתיד של "פרויקט המילניום", נעשית ההבחנה הבאה:
"אם תרחישים, העוסקים בעתידים סבירים, מייצגים "עתידים בשביל הראש", הרי שהחזון מייצג "עתידים בשביל הלב". החזון הוא העתיד המועדף, המשקף את הערכים של מי שגיבשו אותו. החזון אינו מציאות במובן של משהו שקיים, אלא שאיפה ליצור משהו שאינו קיים.
החזון אמור להיות יותר מרעיון. אם אנשים לוקחים את החזון ברצינות, הוא הופך להיות מעורר השראה, ולכוח מניע שפועל כ"נבואה שמגשימה את עצמה".
כדי שהחזון באמת יהיה כוח מניע כזה, צריכים להתקיים תנאים אלה:
אפשר להתניע את תהליך החזון גם בלי שנעשו לפני כן פעילויות אחרות של חשיבת עתיד. אבל במקרים רבים נעשות פעילויות מקדימות כמו סריקת אופקים או בניית תרחישים.
בעזרת החזון שגובש אפשר ליישם שיטות חשיבת עתיד נוספות, ובמיוחד "השלכה לאחור" ( backcasting) ו/או מיפוי דרכים (Roadmapping) – לקראת בניית האסטרטגיה של הארגון.