מסגרת תפיסתית המסייעת לאפיין את מרחבי אי הוודאות בחיים הארגוניים וסביבות הפעולה בשני צירים מרכזיים: תפיסה מצבית (מאורגן/לא מאורגן) וגישת ההתמודדות (למידה מול פעולה),
ולאחר מכן לתכנן מהלכי פעולה אפקטיביים בהתאם למרחבי חוסר הוודאות השונים.