בגובה העיניים

״בגובה עיניים״ הינו מסגרת לניהול שיח אותנטי להעמקת ההכרות והאמפתיה ההדדית בין התלמידים והמורה בשעה הפרטנית.
השימוש בכלי מתאים למוסדות חינוך בהם מדד הטיפוח גבוה,
למורים שמבקשים לבנות תרבות ואקלים מבוסס אמפתיה בכיתתם
ולאלו שמבקשים להעמיק את הקשר עם תלמידיהם באמצעות השעה הפרטנית.

הוראות שימוש
תנאים מקדימים נדרשים:

תשתית של ידע – מורה צריך להכיר את נושא ה"אמפתיה" – מה היא אמפתיה? כיצד מתקיימת? מה חשיבותה בחיינו? חשיבות האמפתיה האישית והבינאישית ומה מקומה במערכת היחסים שבין מורה לתלמידים, מה יוצר ומקדם אמפתיה?

ידע על השיח האמפתי – מהן שאלות המפתח? מילים שמקדמות שיח אמפתי, תזרים מפגש שיש בו שיח אמפתי.

מקום – התאמה ובחירה של המרחב בו מתקיים המפגש. אם מדובר במורה לאמנות, ייתכן שיתקיים בסדנה, ואם מורה לספורט, אולי במגרש או באולם הספורט.

תדירות והסדרת המפגשים – מצב אידאלי הוא שהמפגשים יתקיימו באופן קבוע ובמקום קבוע. כך ייווצרו ביטחון וציפייה בקרב השותפים למפגש, וכן יכולת אמפתית שתלך ותגדל. אם הדבר לא אפשרי, והמפגשים אקראיים מבחינת ההרכב שלהם (כל פעם תלמיד אחר, במרחב אחר ומזדמן, בשעה אחרת) – יש להתייחס לכל מפגש כהזדמנות חד פעמים ומשמעותית.

עזרים ותבנית למפגש – בטרם התחלת המפגשים, המורה יתבקש לבנות לעצמו מתווה מפגש שבנוי ומותאם לעולם הידע שלו, עולם לו הוא מחובר רגשית וקוגניטיבית, זה יכול להיות תחביב מסוים או פעילות משחקית מותאמת אמפתיה, בהתבסס על עקרונות "בגובה העיניים".

הנחיות פעולה:

מבנה מפגש "בגובה העיניים" מבוסס כלים אותנטיים ופרסונליים למורה. תכנונו מבוסס על ראשי התיבות : "ב.א.מ.פ.ת.י.ה".

הכלי מבוסס על שבעת אבני הייסוד (ב.א.מ.פ.ת.י.ה) אשר יכולים להיות בסדר ביצוע משתנה ע"פ צורך המורה והתלמיד.

  • איתור וזיהוי: איתור וזיהוי צורך רגשי, חברתי לתלמידים (בהתייעצות עם היועצת הבית ספרית, הפסיכולוג וההורים).
  • ייחודיות וחוזקות המאפיינות את המורה והתלמידים, כגון יכולות ספורטיביים, אמנותיים, בתחום לוגי, בישול וכו' — קובץ ״איתור וזיהוי חוזקות״ להורדה בשפה העברית  ובשפה הערבית —  או אפשר להיעזר בפעילויות לזיהוי ולהעצמה של חוזקות אצל מורים ותלמידים- מקבץ פעילויות מתוך תכנית "חזק ואמץ" שפותחה במרכז לכישורי למידה).
  • מיקום: בחירת מיקום מתאים למפגש, ספרייה, אולם ספורט, סטודיו, מטבח חדר מורים, חצר, או מפגש מקוון באמצעות ערוצי התקשורת המקוונת השונים.
  • בחירה: בחירת הפעילות, המורה והתלמיד/ה יבחרו יחד את הפעילות שתתאים לכישרונות שלהם ולמפגש הספציפי.
  • פזמון השיח: ניהול והבניית שיח אכפתי מכבד בין התלמיד/ה והמורה, חשיפה לאוצר מלים רגשי והשימוש בו. ראה אוצר מלים שיכולים להניח מול המשתתפים ויעזור להם בעת השיח בקובץ ״איתור חוזקות״ הנמצא למעלה או להיעזר במסמך "טיפוח ניהול השיח" של משרד החינוך.
  • תוצר: כל מפגש יסוכם בתוצר משותף למורה ולתלמיד/ה.(תוצר אומנותי, בישול,משחק, תוצר משחק ספורט, סיפור, סרטון, אלבום תמונות…).
  • הערכה: הערכה ורפלקציה אישית והערכת התהליך והתוצר ע"י המורה והתלמיד/ה.( ההערכה צריכה להיות מותאמת לקבוצת התלמידים ויכולותיהם, שאלון מקוון עם שאלות קצרות וברורות או משחק קלפים עם שיחת רפלקציה בין המשתתפים).

דוגמה למערך מפגש:

אחרי איתור וזיהוי צורך רגשי וחברתי לתלמידים, ואיתור ייחודיות וחוזקות משותפת למורה ולתלמיד/ה, בוחרים מקום מתאים למפגש.

פתיחה

שימוש בכלי "הצפה" או שיח "מה נשמע", כלי ההצפה הינו כלי של אוצר מלים ותמונות אימוג'י  לרגשות מגוונים .

התלמיד/ה והמורה פותחים את המפגש בבחירת תמונת אימוג'י ומילה המתארות את הרגש שהגיע איתו למפגש ותמונת אימוג'י שנייה המבטאת רגש שהוא מצפה שיצא איתו מהמפגש .

גוף המפגש

א. יצירת הדדיות, מרחב בטוח קשוב ומשתף המשתתפים בוחרים יחד את הפעילות שהם מעוניינים להשתתף בה במפגש מתוך רשימה מוכנה שהכין אותה המורה ומותאמת לייחודיות של הקבוצה כולל המורה (דוגמא: למורה ותלמידים עם כשרונות אומנותיים יוכלו להשתתף בפעילות של ציור אחד משותף, בניית מנדלה משותפת, אוריגמי, מחזור…)

ב. משחק/פעילות משותפת למורה ולתלמיד.ה, בה המורה מצוי במקום דומה לזה של התלמיד.ה – משתתף במשחק, יוצר עם ולצד התלמיד/ה תוך שהוא ער ומקדם שיחה חופשית ופתוחה, שמאפשרת לשני הצדדים להביא זווית אחרת של עצמם בה יש לגיטימציה לרגשות, לקשיים ו'מודלינג' להתמודדות. זאת תוך עבודה על תוצר סופי ברוח הפעילות, לדוגמה: ציור משותף, משחק משותף…(הפעילויות מתכוננות ע"י המורה, מותאמות לאישיותו והעדפותיו ואישיות התלמידים המשתתפים בתכנית)

סיום

שאלות רפלקטיביות  באמצעות:

1- כלי ״ההצפה". התלמיד/ה והמורה בוחרים את המלה ואת התמונה שמתאימה לרגשותיהם לאחר הפעילות ומשווים אותה לרגש שניבאו בתחילת המפגש.

או:

2- כלי שאלון מקוון או קלפים להערכת המפגש.

טיפים וחסמים
טיפים להפעלה מיטבית:

היערכות למפגשים הפרטניים עם פעילויות אותנטיות לעולמו של המורה:

  • המורה עורך רשימת תחביבים אישיים, העדפות לפעילויות שונות שהוא יכול לשתף בהם את תלמידיו, במקביל עורך רשימת תחביבים והעדפות לפעילויות שונות של התלמידים שהוא מעוניין לשתף בתכנית.
  • התאמת משחקים קיימים למשחק מקדם אמפתיה (לדוגמה משחק נחש מי או פרצופים מצחיקים ועוד…).
  • זמן השעה הפרטנית הנו זמן מקודש בו נפגשות שתי נפשות או יותר למפגש בטוח אישי אכפתי ומכבד, לכן על שני הצדדים המורה והתלמיד/ה להסכים לכללי התנהגות ודיבור מכבד בהתאם לפני תחילת המפגשים, כדוגמת מעגלי הקשבה (לדוגמה כל מה שמרחש או נאמר במפגש נשאר בין המשתתפים, אלא אם יעלה צורך חזק לערב גורמים מקצועיים אחרים בסיטואציות מסוימות).

השעה הפרטנית היא הזדמנות ייחודית ליצירת תשתית של אמפתיה וקשר חדש, בין מורה לתלמידים, היא הזדמנות לתקן את האמון של שני הצדדים ולהעמיק את ההיכרות ביניהם, מעבר למרחב הבית ספרי והלימודי.

במידה ומורה נמצא עם תלמיד.ה יחיד.ה, במרחב פיסי כלשהו בביה"ס, ללא נוכחות של תלמידים אחרים, ללא משימה לימודית ספציפית או מטרה לימודית – הרי שיש בידיו הזדמנות לקיים מפגש בגובה העיניים, מבוסס על הדדיות בה לשני הצדדים יש מקום לשאול, לשתף, לספר. זהו מצב שונה מאוד ממה שמתקיים ביומיום, במרחבי ביה"ס, שם תמיד מצוי התלמיד עם תלמידים אחרים, נתון לחשיבה "איך אני נראה ונתפס בעיני קבוצת השווים", עסוק ביצירת תדמית אישית בחברה שלו או אל מול מוריו.

חשוב להבין שכשילד או ילדה מגיעים לשעה הפרטנית, הם טעונים בתחושות, מחשבות, רגשות שנובעים מחוויות שעברו לאחרונה, ומשפיעות על חייהם. מורה יכול להגיע לשעה הפרטנית מצויד בתכנון מדויק של פעילות, אולם עליו להיערך לפעילות שתאפשר לכל תוכן שמטריד את התלמידים וצפוי לעלות במפגש.

"בגובה העיניים" – שעה פרטנית מבוססת שיח אמפתי – מאפשרת לתלמידים להסיר את ה"מסיכה", כשהם רואה שגם המורה "מסיר את המסיכה" שלו, ומדבר איתם בגובה העיניים.