המשבר הסביבתי ואתגרי כדור הארץ – מים, מזון, אקלים, פסולת ואנרגיה יוצרים הזדמנות לשיתוף פעולה בין מורים, תלמידים, חוקרים ומומחים. יחד מאתרים אתגרים, יוזמים, מתכננים ומפיקים תוצרים מעשיים כמענה לאתגרים מתחום הסביבה והאקולוגיה בקהילה.
אתגרים אלו הופכים לליבה של תכניות הלימודים והפרויקטים שאנו מבצעים.
הרציונאל של היוזמה מתבסס על מספר תיאוריות / פרקטיקות הוראה:
מדע אזרחי (Citizen Science)
למידה מבוססת פרויקט / בעיה (PBL)
למידה ממוצבת (Situated Learning)
חינוך סביבתי (Environmental Education)
בעולם בתי ספר המתבססים על פרקטיקות אלו בשילובים שונים. ביניהם רשת בתי הספר היי-טק-היי (H-T-H) בסן דיאגו, ומיזם CBL (Challenge Based Learning)
מדע אזרחי: הפרויקט עושה שימוש בפרקטיקות של מדע אזרחי, בכך שהוא יוצר שיתוף פעולה בין גופים אזרחיים כגון מפעלים, חברות, חוקרים ומומחים לבין אנשים שאינם מדענים, מורים ותלמידים.
למידה סביב פרויקט (PBL): ליבת היוזמה שלנו הנה פרויקט חינוכי של תלמידים מביה"ס העל-יסודי, העוסק באתגר סביבתי אמיתי בשיתוף התעשיה. תכניות הלימודים בהם לוקחים התלמידים חלק סובבות אתגר זה, בין אם מדובר על עבודות גמר או על תכניות לימוד סמסטריאליות / שנתיות לכיתות חט"ב או תיכון.
למידה ממוצבת: בלמידה ממוצבת יוצרים המורים סיטואציה של העולם האמיתי. אנו עושים זאת באמצעות העיסוק של התלמידים בבעיה אמיתית, ובעזרת שהם לומדים בשיתוף מומחים מתעשיות ומוסדות.
חינוך סביבתי: מכיוון שבחרנו, בהקשר החממה, לעסוק באתגרים סביבתיים, אנו נמצאים בשדה הסביבתי, ומשלבים פרקטיקות הוראה של חינוך סביבתי.
היוזמה נותנת מענה לשלושה אתגרים חינוכיים בו זמנית:
האתגר הפדגוגי
כיצד ניתן להפוך את הלמידה בקרב תלמידי חט"ב ותיכון לרלבנטית יותר עבור התלמידים? כיצד ניתן לקשר אותה למציאות בזמן אמת?
האתגר הסביבתי
כיצד ניתן לזמן לתלמידים חווית למידה של עשייה, מחקר והמצאה סביב אתגרי הסביבה והאקלים? כיצד ניתן לחבר את התלמידים לנושא הענק של משבר האקלים, ולעשות זאת בדרך שתוביל אותם ליצירתיות, אופטימיות והרגשה שהם משפיעים?
האתגר הקהילתי
כיצד ניתן לחבר את בית הספר לקהילה המקיפה אותו תוך שיתוף פעולה חינוכי? כיצד ניתן להתגבר על חומות בית הספר?
מי עומד להרוויח?
תלמידים: מרוויחים חוויה של למידה אותנטית, עיסוק בבעיה אמיתית ועבודה עם אנשי מקצוע שאינם ממעגל בית הספר, אליו הם רגילים.
מורים: מרוויחים חוויה של הרחבת אופקים, חשיפה לתחומים חדשניים הנמצאים בתחומי הדעת שלהם, עבודה לצד אנשי מקצוע שאינם אנשי חינוך, ולימוד שיטות עבודה וזוויות ראייה חדשות. כמו-כן מרוויחים חוויה של גילוי, מחקר והמצאה, בדומה לתלמידים.
בית הספר: בית הספר המפעיל את היוזמה ירוויח במספר היבטים: עלייה במוטיבציה של התלמידים, עלייה במוטיבציה של המורים, יצירת מנוע לחדשנות בית-ספרית, באמצעות חיבור לקהילה המקיפה את בית הספר.
חווה חקלאית: במקרה שחווה חקלאית מפעילה את היוזמה, היא תהנה מההיבטים הבאים: עלייה במוטיבציה של התלמידים, עלייה במוטיבציה של המורים, יצירת מנוע לחדשנות בחווה, באמצעות חיבור לתעשיה, למומחים ולחוקרים, ושיפור "המוצר החינוכי" של החווה, קרי תכניות הלימודים שהיא מציעה לבתי הספר.
אנשי מפעלים, חברות ומתנדבים מהקהילה: מרוויחים תחושה של תרומה לקהילה, הצמחה של דור העתיד והקניית מיומנויות, ידע וזוויות ראייה חדשות לתלמידים ולמורים. עשויים גם לחוות בעצמם חוויות של גילוי, מחקר והמצאה, וללמוד מהתלמידים ומהמורים זוויות ראייה חדשות, ידע ומיומנויות.
הכלים היישומיים הנכללים ביוזמה
מחקר: המורה מבצע מחקר, בהתאם לאוכלוסיית הלומדים, באחד משני כיוונים אפשריים: א. "פנימה-החוצה": הכרת התלמיד/הכיתה – הכרת תוכנית הלימודים – חיפוש אתגר מתאים לתוכנית הלימודים – גיוס מומחה בתחום, ו – ב. "החוצה-פנימה": איתור אתגר בעולם האמיתי – גיוס מומחה – התאמת התלמידים/הכיתה (גיל, יכולת, מאפיינים נוספים) – תכנון תוכנית הלימודים.
מפגש מקדים עם המפעל / חברה: צוות ההוראה, נפגש עם הנהלת המפעל/המומחה ב"עולם האמיתי", להכרות, זיהוי צרכים/אתגר והצגת הרעיונות. דיון בנושא האתגרים שמעניינים אתכם כחברה עסקית (או מוסד אקדמי וכו'), וגם את תלמידינו, ויצירה של רשימת אתגרים אפשריים/מעשיים, היכולים להוות בסיס לתכנית הלימודים
תכנון וביצוע הניסויים / הפרויקטים: המורה כותב את התכנית (במידת האפשר בשיתוף השותף מהקהילה), כולל ההכנות הנדרשות, ביצוע של ניסוי מקדים או ניסיונות להעלות רעיונות לפתרונות, הכנת הציוד וסביבות הלמידה, תיאום סיורים וכד'.
הקניית ידע ומיומנויות נדרשים לביצוע הפרויקט: פרק מוקדם בתכנית יכלו הקנייה של ידע ומיומנויות אותם צריכים התלמידים על מנת שיוכלו להתמודד עם האתגר.
חשיפה לאתגר: המורה מציג את האתגר בפני התלמידים בדרכים שונות, לדוגמה: סרטון, מצגת, עבודה כתובה ועוד. במסגרת החשיפה לאתגר, התלמידים לומדים על שיתוף הפעולה המיועד עם המפעל / יזם / מומחה. התלמידים מרחיבים ידע על האתגר ועל המפעל/הגוף השותף.
הכנה לסיור ולמפגש עם מומחה: התלמידים מבצעים חקר מידע מתומצת אודות הגורם אותו אנו עתידים לפגוש (מומחה / מפעל / מוסד מחקר…), ומכינים שאלות כתובות. המורה מבצע עם התלמידים סיעור מוחות בהקשר לאתגר, תיאום ציפיות, חלוקת תפקידים ואחריות.
העמקה בנושא האתגר והרחבת הידע כמתבקש:
התלמיד/הכתה, צוות ההוראה והמומחה, מתכננים ניסוי / פרויקט שיהוו מענה לאתגר,
בין אם ניסוי מדעי או תהליך הפקת מוצר / רעיון, כאשר בתהליך התכנון משולב המומחה מהקהילה..
ביצוע הפרויקט / המחקר: התלמידים מבצעים את הפרויקט / המחקר לאורך תקופה, בתהליך המודרך בפרקטיקות של PBL / חקר מדעי.
הפקת תוצרים: התלמידים מפיקים תוצר מעשי ו/או עיוני.
הצגת התוצרים: התלמידים מציגים את התוצרים המעשיים / עיוניים בפני קהל, בהשתתפות המומחה מהקהילה (ואם ניתן גם אורחים נוספים), ומקבלים משוב.
רפלקציה ומשוב: קיום תהליכי משוב בהשתתפות התלמידים, המורה והמומחים שלקחו חלק.
תכנון המשך הפרויקט: המשתתפים (תלמידים, מורה, מומחה) מתכננים את המש הפרויקט, בין אם הם אלו שיקחו בו חלק (תכנון מפורט) או תלמידים אחרים (המלצות).
המהלך הצפוי
בשלב הראשון היוזמה תופעל על ידינו, החווה החקלאית בעין שמר, ויוזמנו להשתתף בה בתי ספר על-יסודיים להם יש את התשתית המתאימה לביצוע הפרויקט שייבחר (לדוגמה: פרויקט גידול אצות, הדורש מערכת גידול אצות, או לחילופין פרויקט הידרופוניקה, הדורש מערכת הידרופונית). אנו ניצור את שיתוף הפעולה עם השותף מהתעשיה, ונבנה יחד איתו אתגר לתלמידים. בתי הספר יוזמנו לקחת חלק באתגר זה ואנו נרכז את הפרויקט.
בשלב השני נמשיך במודל הפעלה זה ונרחיב אותו לתחומים נוספים, בשיתוף פעולה עם חברות נוספות ונזמין בתי ספר נוספים להצטרף. תוך כדי הפעלת המיזם, נעביר, כחלק מהשתלמות המורים שנקיים לאותם בתי ספר שיקחו חלק ביוזמה, תכנים המלמדים את המורה המוביל מכל בית ספר את עקרונות העבודה עם שותף מהתעשיה, כך שכל בית ספר יוכל להתחיל לקיים בעצמו שיטת למידה זו, שהיא-היא עיקר היוזמה.
בשלב השלישי, נמשיך לקיים את היוזמה בהפעלה שלנו, ובמקביל יפעילו בתי ספר בוגרי התכנית מיזמים דומים בחיבור לתעשיות מהאזור שלהם.
החזון לטווח הארוך
בטווח הארוך, היינו רוצים לראות בתי ספר המצויים בקשרים מתמשכים עם הקהילה הסובבת אותם, ומפיקים בשיתוף מומחים מהקהילה פרויקטים ותכניות לימודים העוסקים באתגרים המעניינים את התלמידים, המורים ואזרחים מהקהילה.
התפיסה, הנחות היסוד והאני מאמין עליהם מתבססת היוזמה
מושתתים על שני מושגי יסוד בחינוך הישראלי, מהשנים האחרונות: למידה משמעותית ופדגוגיה מוטת עתיד.
ה"אני מאמין" של היוזמה, בהתייחס ללמידה משמעותית
לפי משרד החינוך, למידה משמעותית מתבססת על שלושה מרכיבים:
ערך: למידה משמעותית נתפסת כבעלת ערך והיא חיונית לאדם ולחברה
מעורבות: למידה משמעותית מערבת את הלומדים בתהליך הקוגניטיבי, הרגשי והחברתי
רלבנטיות: למידה משמעותית מזמנת עיסוק בתכנים, מסרים ורעיונות מאתגרים, מסקרנים, מעוררי עניין המותאמים ללומד.
"האני מאמין" של החווה מזדהה עם הגדרה זו של חינוך משמעותי.
ערך: אנו מאמינים שתלמידים (ובני אדם בכלל) לומדים כאשר הם מרגישים כי הלמידה הינה בעלת ערך, להם ולחברה; כאשר יש להם הזדמנות לקחת חלק מעשי ופעיל, כאשר נותנים להם אחריות, וכשהם מרגישים כי הם משפיעים; לכן, אנו מחפשים "סיפורים גדולים" לעסוק בהם. הסיפור הגדול ביותר בזמננו ובעתיד, הינו הסיפור האקולוגי, הסיפור של אתגרי כדור הארץ, מים, מזון, אקלים, אנרגיה, וגם היבטים חברתיים של אתגר זה, המשלבים כלכלה, אזרחות ותרבות. אנו מאמינים, כי כאשר ניתן לתלמידים הזדמנות לעסוק בסיפור האקולוגי, הם יניבו ערך לעצמם ולחברה, היום ובעתיד.
מעורבות: אנו מאמינים שתלמידים מעורבים הם תלמידים צומחים. מתי נהיים מעורבים? כשנהנים, כשמקבלים הזדמנות, כשלוקחים את ההזדמנות, כשנתקלים באתגר, שכמצליחים ומתקדמים, וגם כשטועים ונתמכים. מעורבים כשמרגישים מקובלים, רצויים ושאכפת מאתנו, תלמידים ומורים. היבט מרכזי במעורבות, בעיקר של בני נוער, הינו ההיבט של רלוונטיות.
רלוונטיות: רלוונטיות הנה שחקן מפתח בלמידה, בעיקר בקרב בני נוער, שכן היא קושרת את הנלמד לעולם הסובב את התלמידים, ומחזקת בהם את תחושת הערך. מה הופך דבר לרלוונטי? גורמים רבים. מביניהם, ביוזמה זו, אנו מתייחסים לתוכן, כלומר לעיסוק בתחום ההופך לרלוונטי יותר ויותר (אתגרי כדור הארץ), ולדרך, כלומר האופן בו לומדים. העיסוק בבעיה אמיתית, מחזק את הרלוונטיות. החיבור עם אנשי מקצוע מחוץ למעגל בית הספר, מחזק גם הוא את הרלוונטיות. העיסוק באתגרי הסביבה – כנ"ל.
אנו מאמינים, כי חשוב היום להכין את הנוער לעתיד. בעתיד, הדבר הבטוח ביותר הוא שקצב השינוי יהיה מסחרר. מומחים רבים טוענים כי הדרך הטובה ביותר להכין את הנוער לעתיד, הינו לזמן לו התנסויות מודרכות בבעיות אמיתיות, רבות-פתרונות, בעבודת צוות ובלמידה עצמאית, בעבודה עם מומחים בתחומים שונים, בעיסוק עם תחומים חדשניים.
ה"אני מאמין" של היוזמה, בהתייחס לפדגוגיה מוטת עתיד
היוזמה מתייחסת למספר עקרונות פעולה של פדגוגיה מוטת עתיד:
פרסונליות: התאמת תכנים, מוצרים ושרותים לצרכים הייחודיים של הפרט.
אנו מאמינים, כי קיים צורך לפתח מוצר חינוכי כזה, שאליו יוכל כל לומד למצוא את הדרך להתחבר. היוזמה שלנו מאפשרת זאת על ידי גיוון המשימות הנמצא בכל פרויקט. לדוגמה, פרויקט יכול לכלול משימות מעבדה, משימות בניה, משימות כתיבה, משימות ניהול ומשימות פרזנטציה.
שיתופיות: תהליך בו שתי ישויות או יותר פועלות יחדיו כדי לממש או להשיג יעד משותף בהצלחה.
עבודת צוות הנה ערך ומרכיב יסודי בחממה. היוזמה שלנו בנויה על עבודת תלמידים בצוותים, סביב אתגר משותף.
אי-פורמליות – אירועים וחוויות למידה בכל עת ומקום, במרחבי החיים השונים שאינם מתוחמים במסגרות למידה פורמלית ומשפיעים על הלומד לאורך זמן.
ההקשר בו מתקיימת הלמידה ביוזמה זו הינו ההקשר של "העולם האמיתי", הבא לידי ביטוי באמצעות עיסוק בבעיות אמיתיות ובליווי של מומחים מהקהילה. אנו מאמינים כי מודל זה מחזק את הרלוונטיות של הלמידה בעיני הלומד, מעצים את חוויית המחקר, ההמצאה וההצלחה, וכי הלומד מפיק ידע, גישה ומיומנויות הנשארים איתו לאורך זמן.
גלוקליות– פיתוח זהויות ותודעה גלובלית ולוקלית ויצירת איזון ביניהן כדי לפעול ולשגשג בו זמנית במרחב העולמי והמקומי.
עקרון זה בא לידי ביטוי ביוזמה שלנו באמצעות תחום העיסוק, התחום הסביבתי. הבעיות הסביבתיות הינן "גלוקליות" במהותן.
___
חוזר מנכ"ל למידה משמעותית, אוגוסט 2014 אתר משרד החינוך
פדגוגיה מוטת עתיד, באתר אגף מחקר ופיתוח, ניסויים ויוזמות
אודות מוס"ח
החווה החקלאית "החממה האקולוגית" בעין שמר-מנשה הינה מרכז חינוכי חדשני, מודל ייחודי, בו בני נוער מכל קשת החברה הישראלית נפגשים, לומדים וחוקרים יחד את אתגרי כדור הארץ, בחיבור ושיתוף פעולה עם מומחים, תעשיות וחוקרים.
שותפים לפיתוח המיזם:
צוות החווה החקלאית בעין שמר, עמותת החממה האקולוגית בעין שמר, המועצה האזורית מנשה, המינהל לחינוך התישבותי, יק"א בישראל. מפעלים וחברות: מפעלי גרנות, אבוקדו גרנות, אמבר, נטפים, חברת גרייסברידינג. מייק ששון, איתי עברי, חברת "אלג'הלת'", איילה ברקן, מסעדת המחתרת התאילנדית
אודות היזמ/ים
היוזמה הנה של צוות החווה החקלאית בעין שמר. נציגי הצוות, היזמים:
נועם גבע
מנהל החווה החקלאית בעין שמר
רינת לוטן
ממונה הקמה והסדרה של החווה מטעם משרד החינוך
תמר ביאר בן ברית
מנהלת פדגוגית של החווה
אביטל גבע
מייסד החממה
אודות היזמ/ים
נועם גבע, רינת לוטן, תמר ביאר בן ברית, אביטל גבע