עבור לתוכן

המכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך

חזון

המכון הוקם באביב 2023 באגף המחקר והפיתוח של משרד החינוך, כחלק מהאסטרטגיה של הטמעה רחבה, אחראית ובת קיימא של בינה מלאכותית ברחבי מערכת החינוך. המטרה  – ניצול הפוטנציאל האדיר של בינה מלאכותית להגברת הרלבנטיות של החינוך בעידן של שינויים מהירים. המכון עוסק בתהליכי הוראה, למידה והערכה, כמו גם בתהליכי ידע ומינהל, שתומכים בעשייה החינוכית. 

המכון תורם גם למיצוב ישראל במקום מוביל ומשפיע בזירה הבינלאומית של השימוש בבינה מלאכותית בחינוך.  

6 אתגרים

החל מנובמבר 2022, בעקבות הפריצה המהירה של בינה מלאכותית יוצרת לכל תחומי החיים, פריצה שהחלה בהשקת ChatGPT הנגיש לכולם, החלו להתברר האתגרים המורכבים הכרוכים בהטמעתה במערכת החינוך. אתגרים אלו הפכו למוחשיים במציאות ובחוויה החינוכית, ההורית והניהולית של מגוון הקבוצות המעורבות במעשה החינוכי – ובכלל זה תלמידים, מורים, הורים, מנהיגים ועובדים במערכת החינוך.

צוות המכון ושותפיו עוסקים בשישה אתגרים מורכבים ההכרוכים בשילוב אחראי ומועיל של בינה מלאכותית במערכת החינוך הישראלית:

העוסקים בשילוב בינה מלאכותית בחינוך מנסים לענות על שאלות הרבה הקשורות לכל אחד מהאתגרים. להלן כמה מהן:


>> האתגר: פדגוגיה
  • אילו תפיסות פדגוגיות יש לעדכן ולהתאים או אולי להמציא כדי למנף את התועלת הפוטנציאלית של ב״מ?
  • באילו תהליכי הוראה, למידה והערכה כדאי לשלב ב״מ? כיצד לאזן בין ב״מ לבינה אנושית בתהליכים אלה?

מהם הסיכונים הפדגוגיים הכרוכים בשילוב ב״מ וכיצד למזער אותם?



>> האתגר: יישום והטמעה
  • כיצד לעבור משימוש בב״מ ע״י ״מאמצים מוקדמים״ (זה המצב כיום, ברוב שדות החינוך) לשימוש נרחב בכלל המערכת?
  • אילו תשתיות ארגוניות (למשל, תפקידים חדשים?) וטכנולוגיות (למשל, גישה ליישומי ב״מ נבחרים וכן אמצעי קצה) נדרשות לצורך הטמעה רחבה ומועילה של ב״מ בתהליכי הוראה, למידה, הערכה?


>> האתגר: מוכנות ואוריינות
  • אילו כשירויות (ידע, מיומנויות, גישות וערכים) של מורים יש לפתח כדי לאפשר שימוש מועיל ונרחב בב״מ בתהליכי הוראה, למידה והערכה? האם כניסת ב״מ לחינוך מחייבת כשירויות חדשות שלא הכרנו עד כה, או שצריך להתאים ואולי אף לחזק כשירויות ותיקות  המוכרות לנו מעולם החינוך מזה שנים?
  • אילו כשירויות של תלמידים יש לפתח כחלק מהכנה שלהם לעתיד רווי בבינה מלאכותית?


>> האתגר: תקינה ואסדרה
  • מהם הסיכונים הכרוכים בשילוב ב״מ בחינוך? כיצד יש לנהל סיכונים אלה?
  • במטרה להטמיע ב״מ באופן רחב, מועיל ואחראי, אילו מרכיבים יש להסדיר, לתקנן ואולי אף לחוקק, ואילו היבטים נכון לאפשר לכל מרכיבי האקוסיסטם החינוכי לנהל ללא אסדרה? 
  • לאור קצב השינוי המהיר-ללא-תקדים של המציאות בכלל ועולם הבינה המלאכותית בפרט, כיצד לנהל הסדרה דינמית שמתאימה עצמה למציאות המשתנה?


>> האתגר: משילות וחדשנות
  • כיצד לאזן בין האחריות המערכתית של משרד החינוך להטמעה אחראית ומועילה של ב״מ, לבין הצורך לאפשר ולטפח יוזמות הצומחות בשדה ולאפשר התאמה של מענים לנסיבות המיוחדות של כל זירה חינוכית?
  •  כיצד לאזן בין פעולה אסטרטגית מתוכננת בקפידה לבין תגובה מהירה להזדמנויות ושינויים?
  • כיצד לוודא את ההתעדכנות וההתחדשות המתמדת של התפיסות, טכנולוגיות ושיטות השימוש בב״מ במערכת החינוך הישראלית, אל מול השינויים המהירים בתחום?
  • כיצד לטפח את מיצוב ישראל כאחת המובילות בשילוב ב״מ בחינוך ולהפיק תועלת מירבית ממיצוב זה?


>> האתגר: אתיקה
  • מה הסיכונים האתיים הנובעים משילוב ב״מ בתהליכי הוראה, למידה והערכה (לדוגמא פגיעה בפרטיות, פגיעה בשיויון הזדמנויות, הפליה והטיות)?
  • כיצד להטמיע ב״מ באופן נרחב (חלק ניכר מתלמידי ומורי ישראל) ועמוק (למשל בתהליכים פדגוגיים משמעותיים) תוך כדי שמירה על שימוש אתי? כיצד להתמודד עם הסיכונים האתיים)?

4 תוכניות פעולה

המכון מבצע את משימתו באמצעות ארבע תוכניות משולבות:

9 ניסויים בהטמעת בינה מלאכותית בשדה החינוכי

המכון מנהל מערך של ניסויים עמוקים בשילוב של בינה מלאכותית בחינוך, בשיתוף גורמים ממוסדות חינוך, מטה משרד החינוך ועוד. כל ניסוי עוסק בתחום אחר – כגון אנגלית דבורה, הוראה פרסונלית של מתמטיקה באמצעות קורסים מקוונים, שיפור בריאות בני נוער, חיסכון זמן מורים, כשירויות ועוד.

כל ניסוי מתמקד באתגרים שאותם זיהו מוסדות החינוך יחד עם השותפים למהלך.  צוות הניסוי, הפועל בגישה של עיצוב מחקרי (Design Based Research)  מפתח פתרונות מבוססי בינה מלאכותית, שנועדו להתמודד עם אתגרים אלו, ולאחר מכן מנסה אותם במספר איטרציות (סבבים) בסביבה החינוכית עצמה. הניסויים מייצרים ידע שימושי ופעיל וכן סדרת כלים ופרקטיקות מעניינות, שניתן יהיה להפעיל בהמשך לצורך הטמעה רחבה במערכת החינוך.  להלן מידע קצר על כל אחד מהניסויים הנכללים בתוכנית העבודה של המכון בשנת הלימודים תשפ״ד. 


פרסונליזציה בהוראת מתמטיקה 

הניסוי ״פרסונליזציה בהוראת מתמטיקה״ מפתח מודל תיאורטי ויישומי וסדרה של פרקטיקות להגברת פרסונליזציה בקורסים הדיגיטליים, בסיוע בינה מלאכותית. נבחנים שני אופני למידה בקורסים הדיגיטליים:  למידה עצמאית של תלמידים  ולמידה בכיתה, בגישת "המורה בכיתתו"

>> מידע נוסף על הניסוי

בניסוי, שהחל בתחילת שנת הלימודים תשפ״ד, משתתפים תלמידים ומורים למתמטיקה מ- 23 חטיבות ביניים וחטיבות עליונות, והוא מובל ע״י צוות משולב של חוקרים, מדריכים ומובילי חינוך מהמכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך ומהמזכירות הפדגוגית.


הפקת אנגלית דבורה (Spoken English) בסיוע בינה מלאכותית

הניסוי בוחן את השימוש בטכנולוגיית הבינה המלאכותית במטרה לסייע לתלמידי החטיבה העליונה להתכונן לבגרות בעל פה באנגלית. השימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת, נבחן כדרך להעצמת הלמידה וההוראה הפרסונלית.  

>> מידע נוסף על הניסוי

לצד כלים אלו, נבדקו יישומים ייעודיים לקידום למידה של האנגלית המדוברת כשפה נוספת (L2). הניסוי נערך בשותפות של אגף מחקר פיתוח ויוזמות מטעם המינהל הפדגוגי, עם האגף להוראת שפת האנגלית של המזכירות הפדגוגית. בניסוי משתתפים 11 מוסדות חינוך על יסודיים


עבודות גמר בסיוע AI

הניסוי בוחן היבטים של שימוש בטכנולוגיית הבינה המלאכותית (ובדגש על כלי ה GEN-AI), אשר מסייעים לתהליכי ההכנה והכתיבה של עבודות גמר. מדובר בעבודות חקר בהיקף של 5 יחידות לימוד, אשר נכללות בציוני תעודת הבגרות. 

>> מידע נוסף על הניסוי

קבוצת הניסוי מפתחת ומתקפת פרקטיקות לשימוש מיטבי בבינה מלאכותית יוצרת, ובכלל זה התאמת אופן ההנחיה של התלמידים ודרכי ההערכה הרצויות. מטרה נוספת של הניסוי היא ניסוח מדיניות לכלל בעלי התפקידים העוסקים בתחום (תלמידים, רכזים, מנחים אקדמיים, מדריכי מפמ"ר ומעריכים).

בניסוי משתתפים 16 מוסדות חינוך על-יסודיים, והוא נערך בשותפות של המכון למחקר יישומי בבינה מלאכותית בחינוך עם האגף לחינוך על-יסודי במשרד החינוך.


קידום בריאות בקרב ילדים ובני נוער

פיתוח תפיסה חינוכית, כלים ופרקטיקות מבוססות בינה מלאכותית, במטרה לקדם התנהגויות בריאות ואורח חיים בריא ופעיל של בני הנוער. הניסוי מתמקד בתזונה בריאה, פעילות גופנית ושגרת שינה איכותית.

>> מידע נוסף על הניסוי

מחקרים רבים מצביעים על  הקשר בין ההשפעה המיטיבה של דפוסי התנהגות מקדמי בריאות לבין הצלחה לימודית, חברתית ורווחה נפשית. בני נוער בעלי מודעות בריאותית גבוהה ויכולת לניהול עצמי, מסוגלים לנטר את דפוסי ההתנהגות הבריאותית שלהם ולנהל בהתאם אורח חיים בריא ופעיל. עם זאת, בני נוער רבים אינם ערים להשפעה של אורח חיים בריא ופעיל על דפוסי הפעילות שלהם ואינם מצליחים להתמיד בו.  הניסוי נועד להתמודד עם אתגר זה.

איור של מספר אובייקטים הקשורים לבריאות כגון תפוח, כדורגל

הגברת יעילות ואפקטיביות בעבודת מורים בסיוע בינה מלאכותית

זיהוי ופיתוח של "מענים משולבי ב״מ יוצרת" להגברת יעילות המורים ושדרוג המענה הפדגוגי. התמקדות ב-5 אתגרים שהוגדרו כ״זוללי זמן״: תכנון הוראה דיפרנציאלית, ניצול זמן אפקטיבי בכיתה, דרכי מעקב והערכה פדגוגית, התאמת דרכי הלמידה וההוראה לאוכלוסיות מיוחדות, תקשורת עם הורים.

>> מידע נוסף על הניסוי

סיוע של ב״מ יוצרת כמנוף להגברת יעילות המורים, יאפשר להסיט משאבי הוראה למשימות בעלות אפקטיביות פדגוגית רבה יותר, ובראשן אינטראקציה ישירה עם התלמידים. לבשורה זו השלכות רבות, לא רק למורות ולמורים העוסקים כיום בעשייה החינוכית במוסדות החינוך, אלא לכל תחום ההוראה ולשלל סוגיות מאתגרות, ביניהן המגמה המדאיגה של מחסור במורים. 


בחינות ומשימות הערכה עם בינה מלאכותית בקורסים דיגיטליים במדעי הרוח

הניסוי מגבש תפיסה פדגוגית, כלים ופרקטיקות יישומיות לבניית בחינות, משימות הערכה ומחוונים בסביבת אינטרנט פתוח המשלבת ב״מ בקורסים הדיגיטליים של מדעי הרוח (תנ"ך ממלכתי, ספרות חמ"ד והיסטוריה ממלכתי).

>> מידע נוסף על הניסוי

קבוצת ניסוי כוללת 27 מוסדות ניסוי, חוקרים ומפתחים מהמכון למחקר יישומי בבינה מלאכותית בחינוך, ומומחים לפדגוגיה של מדעי הרוח מהמזכירות הפדגוגית של משרד החינוך. הערכה היישומית שאנו מפתחים כוללת: תפיסה פדגוגית ועקרונות פעולה, מדריך לכתיבת שאלות מותאמות, ומדריך להערכת התשובות.


כשירויות מורים ותלמידים בעולם רווי בינה מלאכותית

פיתוח מודל תיאורטי וכלים יישומיים להגדרה של כשירות בינה מלאכותית של מורים ותלמידים ולפיתוח שלה.

>> מידע נוסף על הניסוי

כחלק מהמאמץ להתאים את ההוראה, הלמידה וההערכה לעידן הבינה המלאכותית, יש צורך להגדיר מהי ״כשירות בינה מלאכותית״? מהם הידע, המיומנויות, הערכים והגישות אשר נדרשות ממורים ותלמידים בעידן רווי בינה המלאכותית, במסגרת החינוך הבית ספרי. 

הניסוי בוחן היבטים שונים של כשירויות נדרשות ומפתח מודל תיאורטי ויישומי שנגזר מהיבטים אלה. הניסוי נערך בשותפות של אגף המו״פ של משרד החינוך עם המזכירות הפדגוגית, יחידת התקשוב ומינהל עובדי ההוראה. ההתנסות נערכת ב 14 חטיבות ביניים. 


מגמת מידע ונתונים – מבחן בגרות עם יישומי AI

התאמת בחינת הבגרות (תפיסה, מבנה ושאלות) להיבחנות עם אינטרנט פתוח ויישומי בינה מלאכותית, כמנוף לחיזוק הרלוונטיות והמיומנויות שהתלמידים רוכשים במגמה בעולם רווי טכנולוגיה.

>> מידע נוסף על הניסוי

קבוצת הניסוי בונה מערך של כלים שיסייעו לשלב בינה מלאכותית בתהליכי למידה, הוראה והערכה במגמת מידע ונתונים:

  1. מאגר משימות הערכה משולבות AI לקראת בחינת הבגרות. 
  2. מסמך המלצות לשילוב AI בלמידה והוראה במגמת מידע ונתונים
  3. ערכה יישומית לעיצוב, תכנון וכתיבת משימות הערכה ומחוונים משולבות AI
  4. מאגר הדרכות מוקלטות לשילוב AI בתהליכי עבודה עם מידע וניתוח נתונים 

שלומות מורים בזמני חירום ומשבר

הניסוי בוחן יישום ב״מ לצורך מתן מענה מניעתי אישי, מיידי ורחב לצוותי חינוך בעקבות אירועי משבר. המענה מתוכנן לבסס בקרב צוותי החינוך ביטחון ושליטה ולהפחית חרדה ותסמינים פוסט טראומטיים באופן מיידי.

>> מידע נוסף על הניסוי

היישום הינו כלי דיגיטלי לעזרה ראשונה נפשית, שניתן להפעיל באירועי משבר או אסון (לאחר פיגועים, רעידות אדמה, תאונות דרכים, אירועי לחימה ישירה, טרור, אזעקות וכו׳). 

הניסוי מתבצע בשיתוף פעולה של אגף בכיר "מעמד המורה ושלומות" במינהל עובדי הוראה, אגף מו״פ משרד החינוך, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית עמק יזרעאל וחברת מיקרוסופט.

המתודולוגיה – מחקר מבוסס עיצוב

הניסויים שמנהל המכון מבוססים על גישת מחקר מבוסס עיצוב Design Based Research. הגישה אמנם שואבת ידע ושיטות ממדעי הטבע והחברה, אך נבדלת משניהם, ולה יישומים רבים בעולם החינוכי. בגישה זו, ידע מעשי נוצר ע״י סדרה של איטרציות (סבבים) של זיהוי אתגרים > זיהוי ופיתוח מענה (בדרך כלל ברמה של אבי טיפוס) > ניסוי בעולם האמיתי, בשדה הניסוי, בהיקף מידה מצומצם > הפקת תובנות ומידע > שיפור המענה > וניסוי חוזר. 


>> קיראו עוד

בניסויים שלנו אנו מיישמים בפועל את העקרונות הבאים של מחקר מובסס עיצוב:

  • מכוון שינוי
  • מונחה עמדה ערכית ברורה וגלויה
  • ממוקד בבעיות מורכבות בסביבה אותנטית
  • מכיר במוערבות החוקר.ת בזירת המחקר, ובשותפות עם שאר השחקנים בזירה
  • ניזון מ- ומחוייב ל- תיאוריה ופרקטיקה בו זמנית

בלב הגישה, ניצבת סדרה של ניסויים איטרטיביים (חזרתיים) הממוקדים בידע מעשי, במטרה לפתח פרקטיקות חינוכיות. בכל ניסוי משתתפים 80-120 מורים וחברי צוות אחרים, מ- 8-12 מוסדות חינוך. כל ניסוי עוסק בתחום חינוכי מוגדר (כגון עבודות גמר, בריאות בני נוער, אנגלית דבורה, חיסכון זמן חינוך). קבוצת הניסוי, הכוללת את המורים, צוות הניסוי מהמכון והשותפים, מזהה את האתגרים העיקריים בתחום זה, ומזהה ומפתח עבור חלקם מענים המשלבים יישומים של בינה מלאכותית. לאחר מכן קבוצת הניסוי בוחנת מענים אלה בשימוש בשדה החינוכי עצמו במוסדות החינוך המשתתפים בניסוי. 


35+ פרקטיקות

פרקטיקה היא דפוס של פעולה שיטתית בתגובה לצורך מוגדר בהקשר מסוים.
צוות המכון, יחד עם שותפינו באקוסיסטם הישראלי, מצמיח בעבור עובדי ההוראה גוף ידע מתעדכן של פרקטיקות ליישום בינה מלאכותית בחינוך. כל פרקטיקה מתמקדת בצורך מסוים ומציעה מהלך מפורט ליישום. לצד המהלך העיקרי, בסעיף של ״עוד רעיון״ ו״אפשר גם״, מוצעות בקצרה דרכים נוספות לשימוש בפרקטיקה .

את פיתוח גוף הפרקטיקות, מלווה צוות היגוי שכולל נציגים מהמזכירות הפדגוגית, אגף טכנולוגיה, חמ״ד, ראמ״ה, מינהל עובדי הוראה ואגף המו״פ של משרד החינוך. 

הפרקטיקות מתפרסמות בגלים נושאיים

עד כה צוות הפרקטיקות, יחד עם מורים, מדריכים וחוקרים רבים שתרמו מניסיונם, אספו, פיתחו והנגישו לציבור עובדי ההוראה למעלה מ-35 פרקטיקות, בתנועה מתמדת. הפרקטיקות מתפרסמות ב״גלים״, כל גל מתמקד ביישום בינה המלאכותית בחינוך בתחום מסוים.


הקליקו על כותרת הגל כדי להכיר את הפרקטיקות

>> הגל הראשון: פרקטיקות יסוד לשימוש המורים

>> הגל השני: הכנת עבודות בסיוע בינה מלאכותית

שימוש בבינה מלאכותית בכל שלבי הכנת עבודות גמר, החל מבחירת נושא וכלה בכתיבת העבודה

  • שלב ראשון: בחירת נושא וניסוח שאלת מחקר
  • שלב שני: בניית מתווה עבודה
  • שלב שלישי: העמקת הידע ואיסוף מידע ונתונים
  • שלב רביעי: מענה על שאלת המחקר 
  • שלב חמישי: הצגת ממצאי המחקר
  • שלב שישי: קוד אתי, שיח משוב והערכה

>> הגל השלישי: שימוש בבינה מלאכותית בחינוך בזמן חירום

שימוש בבינה מלאכותית לצרכי הפגה, חיזוק חוסן, למידה עצמאית ואף הסברה.

תקופת החירום מייצרת אתגרים חדשים בחינוך ומעצימה אתגרים ותיקים. מורים ומורות, מדריכים ומדריכות ואנשי ונשות מטה הגיבו לכך במהירות, וחלק מהמענים שיצרו מבוססים על כלי בינה מלאכותית.

  • פעילויות הפגה וחיזוק החוסן של התלמידים: להתנתק לרגע מה"כאן ועכשיו", ולחשוב ואף לחלום באופן אופטימי. או להפך – לבטא ולשתף רגשות מורכבים הקשורים לחוויות התקופה הנוכחית.
  • למידה עצמאית: לסייע לתלמידים ללמוד באופן עצמאי, ולמורים להכין מערכי שיעור מותאמים לכך – חשוב תמיד ובמיוחד בימי חירום.
  • העצמת מעורבות תלמידים בשיעורים: מעורבות חשובה תמיד ובמיוחד בתקופה בה חלק מהלמידה מתקיים מרחוק, בפלטפורמות מקוונות.
  • סיוע למורים לחסוך זמן (וכך לפנות זמן לעבודה אישית עם תלמידים), באמצעות שימוש בבינה מלאכותית. מטרה חיונית אפילו יותר מתמיד בימים אלה!
  • תרומה להסברה הישראלית בימי המלחמה: יכולת להעצים את תחושת השותפות הפעילה (״ביחד ננצח״) של התלמידים והתלמידות.

>> הגל הרביעי: הערכה בסיוע בינה מלאכותית

שימוש בבינה מלאכותית לייעול הערכה ומתן משוב לתלמידים, כולל הכנת מחווני הערכה, כתיבת ״ממני אליך״ ועוד. הפרקטיקות יכולות לסייע למורים במספר דרכים:

  • בניית בוט ייעודי ומותאם אשר יסייע למורים לחסוך זמן בפעילות הערכה חזרתית. לרשותכם מדריך מפורט לבניית הבוט ושלל טיפים לכתיבת פרומפט מוצלח עבור הבוט שלכם!
  • הערכה חלופית המעודדת חשיבה מסדר גבוה: מעורבות חשובה תמיד ובמיוחד בתקופה בה חלק מהלמידה מתקיים מרחוק, הערכה חלופית המשלבת תמונה, מעודדת חשיבה ביקורתית ויכולת רפלקטיבית
  • מתן משוב אישי, מפורט ומעצים המבוסס על נקודות החוזק והצמיחה של כל אחד מהתלמידים והתלמידות שלכם.

50+ חברים בקהילת המומחים

קהילת המומחים של המכון כוללת רשת בינלאומית של חוקרים, מפתחים ויועצי מדיניות, שנמצאים בחזית הידע העולמית בתחום בינה מלאכותית בחינוך. חברי הקהילה מגיעים ממגוון ארגונים אקדמיים, מחקריים וחינוכיים, כמו גם מארגונים ללא מטרות רווח ומעולם ההייטק וטכנולוגיות חינוך (EdTech) . הרשת מסייעת למכון באמצעות ייעוץ אסטרטגי, שיח וחשיבה על דילמות, משוב על תוצרי המכון, ושיתוף ידע על עבודת חברי הרשת במגוון תחומים. הרשת תורמת לנו בדרכים הבאות:

  1. השתתפות בגיבוש אסטרטגיה ליישום של בינה מלאכותית במערכת החינוך הישראלית, באמצעות מתן משוב והצעת פרספקטיבות בינלאומיות ממגוון דיסציפלינות מחקריות ופרקטיות של חברי הקהילה.
  2. משוב למודל כשירות בינה מלאכותית

מרכז הידע

מרכז הידע אוסף, מעריך, מקודד ומפיץ את השיטות הטובות הנוכחיות והטרנדים מפציעים בתחום הבינה המלאכותית בחינוך. מטרתו לתמוך במנהיגים, מנהלים, חוקרים ומפתחים שעוסקים בקבלת החלטות וביצוע תהליכי מחקר ופיתוח בתחום, שמטרה לקדם יישום אחראי, יעיל ומשפיע-לטובה.

14 חברות וחברי הצוות

צוות רב תחומי של חוקרות וחוקרים המתמחים בפדגוגיה, טכנו-פדגוגיה ופסיכולוגיה מוביל את פעילויות המכון. חלקם חקרו היבטים שונים של בינה מלאכותית מזה שנים.  אחרים צללו לעולם זה עם פריצת הבינה המלאכותית היוצרת לחיינו, בסוף 2022, ומאז מקדישים את חלק גדול מזמנם, דמיונם, הידע והניסיון המקצועי שלהם למימוש ההזדמנויות החדשות לחינוך שהיא פותחת.

שותפויות

המכון מברך על שותפויות עם מפתחים, חוקרים ויזמים, בישראל ובעולם. באמצעות שיתופי פעולה המקשרים מצוינות מדעית עם מציאות חינוכית, מגביר המכון באופן בר-קיימא את היתרונות של AI בכל היבטי ההוראה, הלמידה וההערכה.


רוצים לבחון אפשרות לשת״פ מעניין? נשמח לשוחח איתכם: יפעת פילו, מייל: yifatfi@education.gov.il | ווטסאפ:  054-620-8154