עבור לתוכן

חשיבת עתיד – יחידה ראשונה

תמונה של שתי ילדות שוכבות על הדשא, קוראות ספר

יחידה ראשונה – מבוא

תרגיל


עצמו עיניים ודמיינו את עצמכם בעוד 10 שנים…
איפה אתם נמצאים? מה אתם עושים? האם הטכנולוגיה סביבכם נראית אותו דבר?

התרגיל עשוי לעורר קשת של רגשות. איזה רגש (או רגשות) הבקשה עוררה בך? את ואתה מוזמנים לכתוב זאת. אחת מהיחידות הבאות תעסוק בפן הרגשי/פסיכולוגי של חשיבת עתיד.  

מה ביחידה

  • מהי 'חשיבת עתיד'
  • חשיבת עתיד כבסיס לחקר עתידים
  • מהו חקר עתידים?
  • סוגי עתידים
  • עתיד רצוי
  • טווחי זמן בחשיבת עתיד

"הדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד היא להמציא (או לחולל) אותו" 

פיטר דרוקר

אילו אסוציאציות המשפט מעורר בכם? על אילו שאלות המשפט הזה יכול לענות? אתם מוזמנים לכתוב את התייחסותכם. 

פיטר דרוקר (1909-2005) הוגה דעות אמריקני יליד אוסטריה, אבי תורת הניהול המודרנית, אשר טבע מונחים רבים בתחום. דרוקר מעודד אותנו בעצם להיות אמיצים – להתנער מהחששות שלנו, לברוא את המציאות שלנו בעצמנו – ובמקום להתפשר על הקיים, לייצר את האידיאל שנמצא בראש שלנו – עתיד רצוי


אנו חושבים שמשפט זה מבטא את הקשר שבין חשיבת עתיד לבין עיצוב עתיד רצוי.

מהי חשיבת עתיד?

חשיבת עתיד היא שיטה רב תחומית סדורה לזיהוי מגמות ובניית תרחישי עתידים אפשריים בכל תחומי החיים, ולעיצוב עתיד רצוי בהווה כדי להיערך להתמודדות עם האתגרים וההזדמנויות הנגזרים מהם.

חשיבת עתיד אינה עוסקת בניבוי העתיד. זוהי חשיבה שונה מחשיבה אנליטית, שהיא חשיבה מתכנסת שנועדה לחפש את התשובה הנכונה ולהפחית את אי הוודאות. חשיבת עתיד לעומת זאת, היא תהליך יצירתי וחקרני המשתמש בחשיבה מגוונת, מחפש תשובות אפשריות רבות ומכיר באי ודאות.

בעתיד נדרש למומחיות בטכנולוגיות שעדיין לא הומצאו ובכישורים שעדיין אין לאף אחד. אם כך, כיצד נתכונן לעולם שעדיין לא קיים? הדרך לעשות זאת היא באמצעות חשיבת עתיד שמאפשרת לדמיין וליצור תרחישי עתיד, גם כאלו שלא קיימים. חישבו, לדוגמה, על עולמנו לפני המצאת הטלפון הנייד. בואו נחזור לשנת 1970. למי שחי בשנים אלו היה קשה לדמיין שבעתיד ניתן יהיה לשוחח מרחוק מכל מקום בעולם ותוך כדי תנועה. מי שכן הצליח באותה התקופה לייצר תרחיש עתיד של תקשורת מרחוק בכל זמן ומקום, תרם תרומה משמעותית לעיצוב העולם כפי שהוא היום.  
בואו נחשוב על דוגמאות נוספות שמערבות חשיבת עתיד :

  • רשות עירונית שממציאה דרכים חדשות כדי שהתושבים שלהם יהיו עמידים מול שינויי האקלים. חשבו, אילו סוגים של מבנים חדשים ושירותים קהילתיים הם יצטרכו לספק כדי לעזור לאנשים להתמודד עם מזג אוויר קיצוני בעתיד?
  • איש הון סיכון החוקר באילו סוגים של חברות להשקיע. חשבו אילו חברות סטארט-אפ חדשות צפויות להשפיע לטובה על כדור הארץ ולהרוויח הרבה כסף בעתיד?
  • אוניברסיטה המתכננת סוגים חדשים של קורסים, מגמות ותארים כדי ללמד את הסטודנטים את כישורי העבודה של העתיד. חשבו מה הבוגרים צריכים לדעת היום כדי להיות מוכנים לעולם העבודה של העתיד?
  • יזם הממציא שירות חדש לעולם המשתנה. חשבו, לאילו סוגים של עזרה אנשים יזדקקו בעתיד, שאף אחד אחר לא יצר דרך לספק עדיין
  • יצרנית מזון הבוחנת טרנדים חדשים וטכנולוגיות דיאטה, בריאות ומזון. חשבו, אילו סוגים חדשים של חטיפים וארוחות אנשים ירצו לאכול בעתיד?
  • קבוצה של מדענים שמנסה להבין איך למנוע את המגיפה הקטלנית הבאה. חשבו איך אנשים יגיבו לחדשות על וירוס מסוכן בעתיד? ואילו פתרונות חדשניים ימנעו בצורה הטובה ביותר את התפשטותו?
  • פעיל חברתי שמנסה לשכנע אחרים לפעול יחד כדי לפתור אתגר דחוף. חשבו עד כמה המצב יכול להיות גרוע בעתיד אם לא נילחם על השינוי היום?

לסכום, חשיבת עתיד מעורבת בכל תחומי החיים, ובכלל זה בחשיבה על החיים שאנו רוצים לנהל, ובשינויים שאנו רוצים לעשות. חשיבת עתיד מובילה אותנו לפעולות שאנו יכולים לעשות היום כדי לעצב עולם טוב יותר שבו אנו רוצים לחיות. 

מגמות עתיד  STEEEP

זיהוי מגמות הינו חלק בלתי נפרד מחשיבת עתיד. למעשה המגמות מהוות את חומר הגלם לחשיבת זו ועוסקות בתחומים הבאים:

  • חברתי (Social): עוסק בהתפתחויות החברתיות וכוללות גורמים כמו התנהגות צרכנים, דמוגרפיה, דת, סגנון חיים, ערכים ופרסום. 
  • טכנולוגי (Technological): ההיבט הטכנולוגי מתמקד בהתקדמויות טכנולוגיות. הוא כולל גורמים כמו חדשנות, תקשורת, אנרגיה, תחבורה, מחקר ופיתוח, תקנות פטנטים ומחזור חיים של מוצרים.
  • כלכלי (Economic): ההיבט הכלכלי מתמקד בשינויים של גורמים כמו: שיעורי ריבית, סחר בינלאומי, מסים, חיסכון, אינפלציה, סובסידיות, זמינות מקומות עבודה ויזמות.
  • סביבתי (Environmental): התפתחויות סביבתיות מערבות גורמים אקולוגיים כמו מים, רוח, מזון, קרקע, אנרגיה, זיהום ותקנות סביבתיות.
  • חינוכי (Education): ההיבט החינוכי עוסק בשינויים של גורמים כמו הוראה, למידה הערכה, שילוב כלי בינה מלאכותית, מציאות מדומה, שינוי תפקיד המורה ועוד
  • פוליטי (Political) : ההתפתחויות הפוליטיות יכולות להשפיע מאוד על יחידים וארגונים, על סביבה, שווקים פיננסיים, סחר וסוגים נוספים של חקיקה. גורמים שיש לקחת בחשבון בתחום זה כוללים יציבות פוליטית, רגולציה של מונופולים, מדיניות מס ועוד

מגמות ה-STEEP משמשות בדרך כלל כדי לקבל תובנה לגבי העבר, ההווה והעתיד של התפתחויות הסביבה החיצונית בזמנים של אי ודאות, זמנים של עומס מידע וזמנים של חוסר ארגון.

קיים קשר בין המגמות ומגמה אחת עשויה להשפיע על מגמה אחרת. בנוסף, קצב השתנות המגמות בתחומים השונים הוא שונה. לדוגמה, מגמות טכנולוגיות משתנות ומואצות יותר מאשר מגמות חינוכיות

תרגיל

אם הייתם יועצים לממשלה, לאיזו מגמה הייתם ממליצים להתייחס בחקיקה עתידית?

להרחבה ראה יחידה בנושא מגמות מס' 4 (תעלה בהמשך).

חשיבת עתיד קשורה ל… משחק זכרון דיגיטלי

חשיבת עתיד כבסיס לחקר עתידים

תחום ידע מדעי שנועד לזהות את הסוגיות והאתגרים שיעצבו את ההתפתחות העתידית, כדי לתמוך בגיבוש מדיניות ולסייע בתהליך קבלת החלטות שיובילו למימוש העתיד הרצוי לארגון.

מחקרי עתיד מבקשים לעזור לאנשים ולארגונים להבין טוב יותר את תהליכי השינוי כדי שניתן יהיה ליצור עתיד מועדף חכם יותר

להרחבה >>

בחקר עתידים…
אין עתיד בלי עבר והווה…יחד עם זאת לא ניתן לצפות שמה שהיה הוא שיהיה -היום לא ניתן לצפות שכיוון ההתפתחות שהיה בעבר יתאים גם לעתיד כי הוא השתנה.

"בכלים שיש בידנו היום, זה יכול להיות כלים טכנולוגים (טלסקופים, מצלמות), תפיסות עולם ושיטות ניתוח נתונים. אנחנו במסע אינסופי של לקלוט נתונים בכדי לשפר מציאות. אנו מנסים להבין או לחזות בעזרת הנתונים שאנו קולטים – תהליכים שיהיו בעתיד, אנחנו כל הזמן משפרים את התנאים של חיי המין האנושי. זאת כל המטרה. המטרה היא לא לדעת אמת, זוהי תודעה שמנסה לקלוט את המציאות בעזרת כלים תקפים ומהימנים כדי להתנהל במציאות, לא כדי לדעת מה באמת קורה במציאות. הרעיון של פרדיגמה מדעית הוא שאתה יודע שזוהי פרדיגמה ולא אמת והפרדיגמה הזאת יכולה להשתנות כל הזמן ולכן, כשאני נותן תחזית בסבירות של 70% זה אומר שאני מראש יודע שאני לא צודק לחלוטין. אבל מתוך מה שאנו כן מבינים במערכת אנחנו יכולים להטיל קצת את הוקטורים קדימה ולומר, זה מה שעומד להתרחש בסבירות X כאשר כל הרעיון הוא לא לדעת מה יהיה העתיד, אלא לחזור אל ההווה ולראות מה אני היום יכול לעשות על מנת לחזק את המגמות שנראות לי חיוביות או לעקוף אותן אם הן נראות לי שליליות. כל המטרה היא לא לדעת עתיד אלא להתנהג קצת יותר טוב בהווה. כי גם את ההווה אנחנו לא רואים." 

מתוך דבריו של פרופ' דוד פסיג (לראיון המלא, מוזמנים להיכנס דרך הקישור) 

בחקר עתידים התכלית היא לבחון באופן שיטתי עתידים אפשריים ולעצב את העתידים הרצויים, כדי לשפר את קבלת ההחלטות בהווה.

סוגי עתידים


קיימות גישות שונות לסוגי עתידים. את סוגי העתידים ניתן לאפיין בעזרת חרוט עתידים המאפשר כמה זויות התבוננות:

  • עתידים אפשריים Possible futures: המגוון הרחב ביותר של תרחישים, כולל כל האפשרויות, גם אם זה על בסיס ידע עתידי שעדיין אינו קיים או אינו בשל.
  • עתידים סבירים Probable futures: תרחישים ואפשרויות שסביר שיקרו (לא בטוח) על סמך המצב הקיים ומגמות עכשוויות מוכרות. 
  • עתידים רצויים Desirable futures: הינם עתידים שנתפסים כחיוביים, ברי קיימא ומועילים לאנושות. זהו החזון שיש לנו לגבי אפשרויות שאנו רוצים לראות מתגשמות. 
  • קלפים פרועים Wild Cards: אירועים פוטנציאלים בעלי סבירות נמוכה שיקרו, אך בעלי השפעה עצומה במידה ויתרחשו.

ציר ה-X של חרוט העתידים מייצג את טווחי הזמן בחשיבת עתיד, בטווח הקצר, הבינוני והארוך. לרוב אנו מייצרים תרחישים לטווח הבינוני.

טווחי זמן

תרגיל

בואו נשחק במשחק קצר. על כל אחד לחשוב על "קלף פרוע" כלומר על אירוע בעל השפעה גדולה שיכול לקרות בעתיד ולציין באיזה טווח זמן האירוע עשוי להתרחש. 

אז מה היה לנו?

הבהרנו מהי חשיבת עתיד, התנסנו בתרגילי חשיבה, הכרנו את תחום הדעת של חקר עתידים, התוודענו למגמות הSTEEEP, למדנו על סוגי עתידים' בדגש על עתיד רצוי בטווחי זמן שונים. 

להרחבה

בחקר עתידים…


אין עתיד בלי עבר והווה…יחד עם זאת לא ניתן לצפות שמה שהיה הוא שיהיה -היום לא ניתן לצפות שכיוון ההתפתחות שהיה בעבר יתאים גם לעתיד כי הוא השתנה.

"בכלים שיש בידנו היום, זה יכול להיות כלים טכנולוגים (טלסקופים, מצלמות), תפיסות עולם ושיטות ניתוח נתונים. אנחנו במסע אינסופי של לקלוט נתונים בכדי לשפר מציאות. אנו מנסים להבין או לחזות בעזרת הנתונים שאנו קולטים – תהליכים שיהיו בעתיד, אנחנו כל הזמן משפרים את התנאים של חיי המין האנושי. זאת כל המטרה. המטרה היא לא לדעת אמת, זוהי תודעה שמנסה לקלוט את המציאות בעזרת כלים תקפים ומהימנים כדי להתנהל במציאות, לא כדי לדעת מה באמת קורה במציאות. הרעיון של פרדיגמה מדעית הוא שאתה יודע שזוהי פרדיגמה ולא אמת והפרדיגמה הזאת יכולה להשתנות כל הזמן ולכן, כשאני נותן תחזית בסבירות של 70% זה אומר שאני מראש יודע שאני לא צודק לחלוטין. אבל מתוך מה שאנו כן מבינים במערכת אנחנו יכולים להטיל קצת את הוקטורים קדימה ולומר, זה מה שעומד להתרחש בסבירות X כאשר כל הרעיון הוא לא לדעת מה יהיה העתיד, אלא לחזור אל ההווה ולראות מה אני היום יכול לעשות על מנת לחזק את המגמות שנראות לי חיוביות או לעקוף אותן אם הן נראות לי שליליות. כל המטרה היא לא לדעת עתיד אלא להתנהג קצת יותר טוב בהווה. כי גם את ההווה אנחנו לא רואים." 

מתוך דבריו של פרופ' דוד פסיג (לראיון המלא, מוזמנים להיכנס דרך הקישור) 

בחקר עתידים התכלית היא לבחון באופן שיטתי עתידים אפשריים ולעצב את העתידים הרצויים, כדי לשפר את קבלת ההחלטות בהווה.

Details